בוגר 16

[עידנית1]

בוגר 16

שלום רב, הייתי רוצה להתייעץ מה לעשות עם בני כאשר אני מגלה בו חוסר מוטיבציה לכלום. אינו רוצה ללמוד כאשר יש לו יכולות לימוד גבוהות. כל הזמן מזהירים אותו מסילוק בבית הספר. אנו מרגישים כי נמאס לו לשמוע אותנו כך לפחות הוא משדר. אינו מוכן לעסוק בכל תחום לא ספרוט ולא מוסיקה שכל כך אהב בעבר. הנער רגיש מאוד מופנם אינו משתף. חברים יש מוטיבציה לבילוי יש בלי סוף. כיצד מתמודדים ומה עושים. כמו כן אינו מפסיק לשקר גם כשאין לו כל צורך כמו הגנה על עצמו. תודה

 

[אורי מישר]

לבחון את המצב מכל הזוויות

שלום רב, קראתי את הודעתך, ואולי ראוי לציין כבר בשלב זה שאני עוסק בתחום, למרות שהמצב שאת מתארת אולי אינו מזהיר, לא הייתי אומר שהמצב נוראי. אל תביני אותו לא נכון - צריך להגיב, לטפל ולפתור, ומוקדם ככל הניתן. אני הייתי בוחן את המצב מהזווית שלו, למה כדאי לו לעשות את כל הדברים האלה שהם לאו דווקא אהובים אליו וגם (אבוי) יראו שהוא "עושה את מה שאמא רוצה" (בגיל הזה זה כבר לא דבר שתמיד מתגאים בו), אז, למה לו להתאמץ ? האם ברור לו מה הדרישות ממנו ומה הוא מקבל בתמורה (או מה התוצאות במידה ולא יעשה את שאמור לעשות ???), יכול להיות שמה שבעבר "הלך חלק" היום יותר קשה, זה חלק מהגיל. לסיכום, המצב לא נורא, אבל כדאי לבחון את המצב באופן מקיף ומכל זוויות הראיה (שלך, שלו ושלכם) ולהגיב בהקדם. ואגב, יש לו סיבה מעולה לשקר - הוא יכול (מומלץ הפרק בספרו האוטוביוגרפי של ביל קלינטון). שוב, התנהגות רגילה בגיל הזה (יהיו שיאמרו בחינת גבולות) השאלה מה התוצאה של שקר - חיובית או שלילית. אני בכל מקרה ממליץ להתייעץ אם מישהו מקצועי (כיועץ - לא הייתי רץ למשהו רציני יותר), אם תרצי את מוזמנת לפנות ואנסה לסייע או לשדך לך מישהו שיעזור (על פי אזור מגורייך). בהצלחה, אורי - מישר [email protected]

 

[תבשיל קדרה]

שלום אורי,

מותר לשאול מי ומה אתה? נדמה לי שעוד לא ראיתי אותך כותב פה. אני מבינה שאתה איש מקצוע שעובד עם ילדים/נערים. הייתי רוצה לדעת את מי אני קוראת

 

[אורי מישר]

נעים מאוד

אני אכן חדש, יחסית, קורא וכשמוצא לנכון אף כותב, בעבר כתבתי כאן ובפורומים אחרים אך בשם אחר... אני עובד בתחום החינוך, בעיקר ביעוץ לצוותים ובריכוז פרויקטים ותוכניות (חינוך חברתי, בלתי פורמאלי, חינוך מיוחד, הפרעות התנהגות...). אני עובד כעת ב"מישר - הדרכה ויעוץ" וכן במספר מסגרות נוספות. לגבי פרטים נוספים, יש דוא''ל. אורי [email protected]

 

[עידנית1]

בן 16 ועוד

שלום אורי, תודה על היעוץ והתשובה המהירה. למה הכוונה יועץ? מאיזה תחום? אשמח לשמוע. מדובר על איזור גבעתיים. אני מקווה שאזכה לשיתוף עם הבן תודה

 

[אורי מישר]

בן 16 - לא פשוט, אבל אפשרי

שלום רב, לדעתי כדאי להיעזר קודם כל ביועץ בבית הספר, הזכרת שהם "מאיימים" להוציא אותו מבית הספר - לגיטימי מצדך לפנות ולבקש שיחה עם היועצת שתתן את נקודת המבט של בית הספר ותסייע במציאת אסטרטגיות להתמודד עם המצב (לא כל בית ספר "רץ" לתת את הליווי האישי הזה, אבל לבקש בעדינות לא מזיק). במקביל, ועדיין בשלב הראשון, אני ממליץ לשמוע את הנער בעניין, לנסות ולראות איך הוא רואה את הדברים, למה לדעתו המצב בביה''ס לא "מזהיר", למה הוא בחר להפסיק את הפעילויות שהוא עשה בעבר... שימי לב, סביר להניח שלא יהיה שיתוף פעולה בשלב הזה, אבל, את יכולה להעלות את הסיכויים אם תבואי אליו בצורה הבאה : - ברגע רגוע ושליו (אפשר ליצור כזה באופן מלאכותי) - בצורה לא מאיימת אלא מתעניינת (זאת לא הטפת מוסר אלא איסוף מידע, אין כאן מטרה לשנות את המצב אלא רק להכיר - שאת תכירי אותו, לא הנער) - תכיני לעצמך בראש שאלות רגועות שנועדו לגרום לנער לתת לך את המידע שאת רוצה - זאת המטרה שלך, לדעת מה קורה איתו ומה הוא חושב, לא להגיד מה שאת חושבת(אם הוא יענה לך אז סביר שתוך 30 שניות את כבר תהיי עצבנית - אל תצפי לשיחה קלה ונעימה, אם הוא ידבר זה לאו דווקא יהיה נחמד) - תחליטי מראש שאת מסיימת את השיחה עמו באמירה כמו "אמרת הרבה דברים חשובים מאוד, חלקם ידעתי - חלקם לא, אני רוצה לחשוב על זה ולדבר שוב מחר אחה''צ". - וכמובן, אל תצפי ליותר מדי - סביר שהשיחה עומדת להיות קצרה ושקטה (וגם זה בסדר). לגבי יעוץ מעבר לבית הספר, קשה לי לומר ב"שלט רחוק" ועל סמך המידע שיש לי כיוון שיש יועצים בשלל תחומים - החל בפסיכולוג שמתמחה בגיל ההתבגרות, דרך יועצים מתחום החינוך או קידום נוער ועד למדריכים לנוער מנותק (שהם מקצועיים מאוד בד''כ, אבל אתם רחוקים מהשלב הזה שנות אור). אם את מעוניינת, את מוזמנת ליצור קשר בדוא''ל ואוכל לנסות ולענות לך באופן אישי. מקווה שעזרתי, אורי [email protected]

 

[פלגיה]

שלום לך

לא הבנתי כל כך את הבעיה. מצד אחד אמרת שהוא רגיש מופנם ולא משתף, ומצד שני שיש לו חברים ומוטיבציה לבילוי. אז הוא מופנם ולא משתף אתכם, אבל זה יכול להיות סתם כי הוא מתבגר קלאסי, ולא מתוך בעיה שהיא. גם העובדה שהוא לא משקיע במה שחשוב לכם (לימודים, ספורט, מוזיקה) יכול להיות אחד מתסמיני גיל ההתבגרות ולא "בעיה".