ההורים של יוני
New member
בוגרים עם PDD
הי לכולם, אנחנו די חדשים פה אבל ממש זקוקים לעזרתכם. לבננו, יוני, יש PDD בדרגת תפקוד גבוהה יחסית. הוא אוטוטו בן 22 ואנחנו בעיצומו של תהליך (מתיש ביותר) של חיפוש עבור מקום מתאים עבורו (מגורים מלאים). לצערנו, תהליך הקבלה למקומות כאלה הוא ארוך ומתיש וכרוך בתצפיות וועדות קבלה, ובינתיים, כשהוא לא בתצפית הוא איתנו בבית, משועמם ומנותק מהסביבה החברתית של אנשים כמוהו ובגילו - לה הוא זקוק. השאלה שלנו היא האם אתם יודעים מי יכול לכוון אותנו בנוגע למקורות תעסוקה עבור יוני במהלך תקופת ההמתנה המייגעת. אנחנו רוצים למצוא לו מקום עבודה תומך או קבוצה חברתית תומכת בה יוכל לשהות כמה שעות במהלך היום - שם יוכל גם להכיר חברים חדשים וגם להתמודד עם השיעמום הנורא של השהייה בבית וההמתנה. אנחנו לא מחפשים מקום עבודה רגיל וקבוע, אלא פשוט משהו שהוא יוכל להעביר בו מספר שעות מהנות במהלך היום. האם יש מסגרות תומכות כאלה? מה PDD בגילו עושים בזמן ההמתנה למקומות הדיור הקבועים? זה תהליך כואב ושוחק - שקשה לכולנו ופשוט כואב לנו הלב לראות אותו בכל יום מדוכא יותר ויותר מעצם העובדה שהוא לא עושה כלום. כמו כן, הדיכאון בו הוא שרוי מונע ממנו לצאת ולעשות פעילויות מסויימות ואנחנו מקווים שאם תהיה לו מסגרת מהנה הוא יוכל להרים את עצמו. הוא מטופל - פסיכולוגית וגם ע"י כדורים, אבל זה עדיין לא תחליף לחיים אמיתיים. האם מישהו מכיר מקומות שעשויים להתאים לו או מכיר אנשים שאנחנו יכולים להתייעץ איתם? תודה מראש ההורים של יוני
הי לכולם, אנחנו די חדשים פה אבל ממש זקוקים לעזרתכם. לבננו, יוני, יש PDD בדרגת תפקוד גבוהה יחסית. הוא אוטוטו בן 22 ואנחנו בעיצומו של תהליך (מתיש ביותר) של חיפוש עבור מקום מתאים עבורו (מגורים מלאים). לצערנו, תהליך הקבלה למקומות כאלה הוא ארוך ומתיש וכרוך בתצפיות וועדות קבלה, ובינתיים, כשהוא לא בתצפית הוא איתנו בבית, משועמם ומנותק מהסביבה החברתית של אנשים כמוהו ובגילו - לה הוא זקוק. השאלה שלנו היא האם אתם יודעים מי יכול לכוון אותנו בנוגע למקורות תעסוקה עבור יוני במהלך תקופת ההמתנה המייגעת. אנחנו רוצים למצוא לו מקום עבודה תומך או קבוצה חברתית תומכת בה יוכל לשהות כמה שעות במהלך היום - שם יוכל גם להכיר חברים חדשים וגם להתמודד עם השיעמום הנורא של השהייה בבית וההמתנה. אנחנו לא מחפשים מקום עבודה רגיל וקבוע, אלא פשוט משהו שהוא יוכל להעביר בו מספר שעות מהנות במהלך היום. האם יש מסגרות תומכות כאלה? מה PDD בגילו עושים בזמן ההמתנה למקומות הדיור הקבועים? זה תהליך כואב ושוחק - שקשה לכולנו ופשוט כואב לנו הלב לראות אותו בכל יום מדוכא יותר ויותר מעצם העובדה שהוא לא עושה כלום. כמו כן, הדיכאון בו הוא שרוי מונע ממנו לצאת ולעשות פעילויות מסויימות ואנחנו מקווים שאם תהיה לו מסגרת מהנה הוא יוכל להרים את עצמו. הוא מטופל - פסיכולוגית וגם ע"י כדורים, אבל זה עדיין לא תחליף לחיים אמיתיים. האם מישהו מכיר מקומות שעשויים להתאים לו או מכיר אנשים שאנחנו יכולים להתייעץ איתם? תודה מראש ההורים של יוני