בואו נתחבק

[אשת השמש האדומה]

אתה חושב שאני יצור דפוק

ועלוב?

 

[מכופף ונועץ]

חחח ... ממש לא

את כבר כמה זמן רומזת לי שאת רוצה ניתוח אישיות.
ואני כבר כמה זמן מתלבט.

 

[אשת השמש האדומה]

אני לא רומזת

כשאני רוצה משהו אני אומרת בגלוי

 

[צ ע ד]

ניסחת את זה מצוין מכופף.

 

[אשת השמש האדומה]

לא דיברתי או כיוונתי בכלל לאגרסיות

מה הקשר בכלל למה שאני כתבתי?
שיח עקר.
שניכם מוצלחים בלשמור על האגרסיות. קבלו מדליה.

אלוהים יודע איך קראתם את ההודעה שלי

חוץ מהתנשאות לא קראתי איזו מחשבה רלוונטית למה שכתבתי.

 

[צ ע ד]

העיקר הוא לא לשמור את האגרסיות

אלא שינוי דפוסים.
ההבנה שהאדם בצד השני הוא טריגר
למשהו שנמצא בתוכך.

דיברת על מנעד של שני רגשות.
והמכופף התייחס גם לזה.

 

[אשת השמש האדומה]

הוא טריגר. כן. מודה

ברור לי שהוא בוחר להביע פה רק שני רגשות (אני מצחיקה את עצמי).
ואני כבר חוקרת כמה זמן מה מוציא אותי משלוותי המוטלת בספק
גם ככה בפרסונה שלו.
והניחוש שלו (שאני ממש לא מסכימה איתו) עוד יותר הוציא אותי משלוותי. כן, טריגר. אני צריכה לחקור את זה כי זה ממש מוגזם.
ואין לזה שום קשר ל״מוארות״ שלו, כן?
אני חושבת שהוא סתם סוטה מאופק

מכופף, אם וכאשר אגיע למסקנה- תרצה לשמוע אותה?

 

[מכופף ונועץ]

בפרטי ... ברור

ואת קצת עושה איתי עוול עם ההלצה הזאת
כי אני מבטא כאן הרבה הרבה יותר משני רגשות.

אם אני חושב על זה באמת, אז הדבר היחידי שאני כן מנסה לרסן כאן, כי זו מדיה שלא ניתן לדעת באמת מה האדם השני חש, זה לא לפגוע באחר.
והסתבר לי אתמול, עם כאילו, שאני לא ממש מצליח.
ושאנשים כאן מסוגלים להכיל הרבה פחות צחוקים ממה שחשבתי.


ולגבי הדבר הכי חשוב שכתבת, "בארבע עיניים" (שלא תחשבי שאני לא קורא אותך נכון), וזה גם קצת בקשר עם 'ניתוח האישיות' שביקשת כבר כמה זמן ... אז אולי כדאי שתחשבי למה כל כך יפריע לך לגלות שאת מגיבה כמו אחרים לסיטואציות מסוימות.
וזה הרבה יותר חשוב מאם צדקתי בניחוש או לא.
הרבה הרבה הרבה יותר חשוב.

 

[אשת השמש האדומה]

אסביר לך בהזדמנות

 

[אשת השמש האדומה]

חשבתי על זה

אז התעלמת מהשאלות שלי כי חשבת שאני מתריסה כנגדך?
מה אני מרטין?
אני סתם מקנא ביכולות שלך.
ומסוקרנת.
והרגשתי חופשי לשאול כעת (ורציתי עוד קודם)
לאחר שראיתי שגם את מרגישה נינוחה לשאול כותבים דברים.
זה הכל

 

[צ ע ד]

את באמת מאמינה שיש מישהו

שלא חווה את הרגשות שציינת.

כשהייתי צעירה יותר הייתי מתאהבת בקלות
וחווה שיברון לב ארוך מאוד.

כשאני מסתכלת על זה היום אני אפילו לא בטוחה שהיתה שם אהבה.
אהבתי את הרעיון שיש מישהו אחר שאוהב אותי ומספק לי צרכים
שאני לא הייתי מסוגלת לספק בעצמי.
הייתי שווה משהו בעיניי רק כי מישהו אחר חשב ככה.

בדרך כלל מי שלוקח תרופות הוא חולה. מעטים האנשים שמקדימים
תרופה למכה.

הסיבה שעבדתי על עצמי היתה מכיוון שהייתי שבר כלי.

אחרי החבר האחרון שלי לפני 7 שנים הבנתי שיש אצלי כל מיני
דפוסים שחוזרים על עצמם ומפריעים לי לנהל מערכות יחסים
ובכלל להתנהל בצורה טובה בחיים.

החלטתי שבמקום שאני פשוט אהיה עם מישהו אחר אז עדיף
לנסות קודם לעבוד על הדברים כי זה יחזור שוב.

ואז התחלתי את המסע שלי.
בשנה וחצי האחרונות היתה לי קפיצה גדולה.
השהייה בפורומים של תפוז ובעיקר בפורום הזה תרמה לי מאוד.
למעשה היה לי שדה אימונים.

כל פעם שהרגשתי פגועה ממשהו התחלתי לעשות עבודה על עצמי.
להבין למה זה פגע בי ולסדר את האמונות שלי והמחשבות מחדש.

בעולם האמיתי אין לי אינטראקציה עם הרבה אנשים. אנשים אומרים
שאני מרוכזת בעצמי. יכול מאוד להיות שאני כזאת באופן טבעי.
עם זאת, בתקופה שאני פה בתפוז אני מובטלת. לפעמים
הייתי תקועה במשך שבוע שלם בבית מול המחשב
כמעט בלי קשר לעולם החיצון.
אני לא רואה טלוויזיה או קוראת עיתונים מבחירה
אלא אם כן זה תוכניות שאני בוחרת לראות באינטרנט
ותכנים וכתבות בנושאים מסוימים שמעניינים אותי.

זאת היתה תקופה כזו שגם אפשרה לי להסתכל בצורה ברורה
יותר לנבכי נשמתי ולמחשבותיי.

עכשיו החיים שלי הרבה יותר בתזוזה. אני נוסעת לא מעט ופוגשת אנשים.

 

[פח זיתים]

תגובות כאלה באמת מעמידות הכל באור ברור

את כישלון בחיים

ואת מאוד פתוחה בקשר לזה

 

[צ ע ד]

יש לנו הגדרות שונות

להצלחה וכישלון בחיים.

 

[אשת השמש האדומה]

שאלתי *מתי בפעם האחרונה*

ברור לי שחווית את כל מה שכתבתי. אבל הדגש היה על לאחרונה.
אז מתי לאחרונה צרחת על מישהו?
חחחחח
טוב,
אני צריכה לזרוק את המקלדת (הביטוי הידוע)

 

[צ ע ד]

אני לא צורחת על אנשים

ולא מוכנה שיצרחו עליי.
לא אוהבת את צורת התקשורת הזו.

אפשר להגיד דברים גם בלי לצרוח
ולהוציא את האגרסיות בדרכים אחרות
יותר מועילות.

כשטיילתי בטרקים בחו"ל והייתי באיזה מקום מבודד על הר
נתתי את הצרחה של החיים שלי כדי להרגיש איך זה.

 

[אשת השמש האדומה]

יש לי טרק בתכנון

אני פשוט חייבת לצרוח

אני מקנא באיפוק ובשלווה שלך.

 

[צ ע ד]

אני לא יותר מאופקת ושלווה ממך

אני לא צריכה להיות מאופקת ושלווה
כשמישהו יורד עליי אבל לא באמת מצליח לפגוע בי.

מה שהשתנה זה שטיפלתי בפגיעות שלי.

הרי יש דברים שאנשים אומרים לך
וחלקם פוגעים בך יותר וחלקם פחות וחלקם בכלל לא.
למה?

וזה גם משנה מי אומר לך אותם, נכון?
למה?

את מבינה שזו בחירה שלך ומה שאת מייחסת
למה שנאמר ועל ידי מי. הפגיעות כבר קיימת בתוכך.

תטפלי בפגיעות. שלווה ואיפוק הן תכונות חשובות אבל
לא צריכות לתפקד על תקן מייק אפ שמסתיר את הפצעים.
צריך לטפל בריפוי של הפצעים עצמם.

זה כיף לצרוח ועוד יותר כשיש נוף מהמם ברקע.

בהצלחה בבגרות וסוף שבוע נעים

 

[אשת השמש האדומה]

תודה. את מיוחדת. הזזת לי משהו.

 

[Aronsona]

אהבתי מאד לקרוא את שתיכן

 

[צ ע ד]

תודה אביעד

אני אוהבת את הדברים שאתה אוהב.
אני מעריכה את זה שמכל הפוסטים
אתה שם אצבע על כאלה שהיו משמעותיים
עבורי.