אני מכוערת, סבבה. אוהבת שיער שחי. קול.
אבל אין לי את הכיעור הנפשי שלך יש.
את מעוררת בחילה מהתפרצות המזעזעת שלך.
את מתיימרת לכתוב על דברים שאת לא מבינה.
את חושבת שאת מורמת מעם. טהורה יותר.
אבל את מעוררת בחילה במילים שלך,
שחושפות נפש עלובה בכיעורה.
אני לא מוכשרת במיוחד, לא כוסית,
לא יפה, מה שתגידי.
אבל הנפש שלי נקייה משלך פי אלף.
אני מקווה שאגיע לגילך נקייה ולא מטונפת
מרשעות.
ואת יודעת משהו,
אני להבדיל ממך לא מחלקת בני אדם לחזקים וחלשים,
טהורים וטמאים. אני אגיע אם ארצה לכל נשמה
שגיליתי בה יופי.
ואת, את פשוט לא יפה בעיני,
כוסית ככל שתהיי.
אמרתי כבר שהמילים שנאמרו לי בסופו של דבר ישרתו אותי,
כי אם מישהו מתרחק ממני או עולב בי על רקע כיעורי (ואני בכלל
לא מעוניינת להוכיח אחרת כי זה לא מעניין ולא רלוונטי לפורמט)-
הרווחתי.
שבת שלום