שאלה
יש לי חברה טובה מאוד מאוד.
אני אוהבת אותה בכל ליבי בלה בלה בלה
סיפרתי לאיזה בחור עליה.
הסברתי לו בקריצה שביחסים אני החכמה והיא היפה (היא תטען שאני גם וגם, אבל נו...).
אנחנו מכירות אחת את השניה טוב. מאוד.
היא מכירה את השטויות שלי
את הפה הגדול שלי
את הדפיקויות לי
ויודעת כשאני מעגלת קצת את האמת מולה כשהאמת לא נעימה...
חברות קיצר
אז מה הוא ענה לי?
נשים...כמה קנאה יש בהן.
וגבר, שיגיד אותו הדבר-
זה יחשב כהתלוצצות לגיטימית. כחלוקת תפקידים ביחסים.
אנערף.
אף אחד לא יגיד "כמה קנאה".
אני לא מקנא בה (וההיפך) ומעולם לא הרגשתי בתחרות למולה.
היא באמת מאוד יפה
ובטח יותר ממני (ויותר מסודרת, ביתית, רגועה, נשית וכו')
ואני יותר חכמה (וורבלית, חברותית, יצירתית ומשעשעת)
מה הבעיה עם זה?
ואנחנו סתם דוגמא (אני לא צריכה אף אחד בשביל לדעת מה יש בינינו)
אני מנסה להעביר רעיון.
זה עניין של אינטרפטציה
ומי שמאמין בכל הקלישאות החבוטות האלה ימצא "הוכחות" תחת כל עץ רענן.
ועכשיו לשאלה-
מה היתה השאלה שלי כשהתחלתי לכתוב את ההודעה?