חחה את מעלה בי זכרונות יפים
מאז המורה השטוחה אהובה מכיתה א' ועד למורה לתושב"ע הכי שופעת והכי הכי בכל. אין כמו הפסקה מתודית ברכינה אל תלמיד שרוצה לזכות בעוד מבט מקרוב וזוית הנכונה אל החולצה עם הרווח הזה אל תהומות הפינטוז של כל החבר'ה. זה עוד כלום מול המורה ללשון בילציקי הידועה בכינוי חריצקי, על שמו של ... ( מה לעשות , מתה זאתי על מכנסיים בהירות צמודות וביקיני) מה שנקרא שגם מורות הן זקוקות לתשומת לב ועדיף מתלמידים שידיהם עם קמטים מרוב נטיה ל"נקיון" הגוף מכל נוזל שנצבר במהירות בגיל הכי מטורף. אגב, את הבסיס לכל תזהי בתמונה שתסביר לך את כל "הסטיה" על רגל אחת . אני מציע לך לא להשתמש במילים כמו חוצפה, היא בבחינת שמורת טבע שיש לשמר ולהגן עליו מפני הסביבה הלא מפרגנת חחה. שלך, שחR