בתור הצד של הבת...
הגעתי מהראשי אגב....
אנחנו משפחה מאוד אמידה, ככה שהפן הזה לא משחק תפקיד, אבל מבחינת תקשורת עם ההורים שלי - אין. אני לא מספרת הרבה לאמא שלי והיא לא שואלת אותי. למה? כי ככה יצא כי אמא שלי היא אדם שמדבר פחות ויצא שאני משתפת אותה פחות במה שעובר עליי.
במקרה של הריון אל רצוי אני לא בטוחה שהייתי משתפת אותה. למה? כי אני לא מרגישה מספיק בנוח לדבר איתה על הנושאים האלות לא סקס לא גלולות ולא שום דבר שקשור.
לצורך העניין אמנם אני בת 22 כיום אבל זה לא היה שונה גם לפני 3-4 שנים.
לאומת זאת יש לי חברה, שאמא שלה היא החברה הכי טובה שלה, והן מדברות על הכל בצורה כל כך חופשית שהרבה פעמים א מא של החברה שלי יודעת שאני יוצאת עם בחור כשאמא שדלי לא יודעת על זה.
אם החברה היתה נכנסת להריון לא רצוי אני יודעת שאמא שלה היתה הראשונה לדעת [ואני השנייה]
ואם זה היה קורה לי סביר שאמא שלה היתה יודעת את זה לפני אמא שלי.
בתור עצה להורים לילדים מתבגרים, אל תאבדו את התקשורת עם הילדים שלכם. אותי קצת "איבדו" איפושהו בין העלייה לארץ לבין הגידול של אחי הקטן.
אל תאבדו את הילדים שלכם. תקשורת זה הרבה הרבה הרבה וזה נשאר אחרי שכל שאר הדברים הולכים.