דעה אישית
נושא שילוב העץ המת בבונסאי הוא כנירא מההכי שנוים במחלקת ומעורר רגשות נלהבות, אולי נלהבות מדי. דעתי האישית חד-משמעית. אני אוהב גם את זה,והדגש על גם. אינני חושב שזה הסגנון היחיד או העדיף, אבל לעצים מסוימים, במיוחד לעררים, זה מתאים מאוד. באזורים אלפינים ו/או מדבריים אפשר לראות לא מעט מחתיים בהם העץ המת "גונב את ההצגה". הויכוח הסוער ביותר הוא סביב שיטת ה TANUKI או PHOENIX שתוארה כל כך יפה במאמר. זה נירא מאוד קיצוני, מותח את התחבולות שבטכניקות הבונסאי אל הקצה המלאכותי ביותר. ובכל זאת, הדברים לא כל כך פשוטים, כי מהות הבונסאי הינה ליצר פינת טבע מקומית ואישית לצורך התבוננות והעשרה רוחנית. זה יכול להיות עץ (בדרך כלל), זה יכול להות רמז לנוף (שילוב של סלע או יצירת יער), זה יכול להות ממש מיני-נוף לפי הסגנון הסיני, אפילו עם שילוב של פסלים קטנים וכו'. להסגת מטרתו האומן משתמש בטכניקות המשנות באופן "מלכותי" את צורת העץ. מה הגבול של ה"מלכותי" ? גיזום זה דבר כל כך בסיסי שאפילו לא חושבים עלו. שימוש בחוט (או שיטות אחרות) לשינוי כוון גזע או ענפים הם דבר יום יומי. אבל השיטה הסינית הקלסית מכירה רק גיזום. הפיכת ענפים ל ג'ין או יצירת שארי, מאוד מקובלות (גם ביפן) ויש אמנים (כמו קימורא, למשל) שעקר עיצובם מבוסס על זה. כל האמור למעלה, בעצם, עדיין בתחום הפעלת כוחות פיזיקלים , שאינן שונות בהשפעתן ממה שמתרחש בטבע. הכלים שלנו עושים מה שמזג האויר עושה, רק שבמקום שנים רבות, זה לוקח זמן יחסית קצר, מתאים יותר לאורך החיים של בעל העץ מאשר לזה של העץ. מה לגבי שטילת ענף או שורש באיזור הגזע איפו אין ענפים או שורשים? כמה מהעצים היפים ביותר שרואים בספרים ובמגאזינים הופקו בשיטות אלה? כמה נבארי מושלמים הם בעצם "מלכותיים"?. זה מקובל על כולם. אז מה בדיוק מפריע ב-PHOENIX ? אולי העובדה שהחלק היפה ביותר הוא לא עיצוב אנושי אלא "נגנב" מהטבע? אבל במה זה שונה מאיסוף עץ חי מהטבע? לא רק שזה מקובל, זה כנירא המקור העתיק ביותר של עצי בונסאי. בקיצור: זה לא פשוט. אני חושב ששילוב העץ המת הוא קצת דומה לשימוש באבנים. בדיוק כמו שכמעת כל עץ שהוצב בשילוב עים סלע יהפוך למשעמם בלי האבן שלו, כך נכון הדבר בעץ המת. המבחן הסופי הוא היופי של היצירה. גם בבחירה עץ יפה, ושילובו המוצלח, דרושים ידע, יכולת טכנית, חוש אסטטי וטעם טוב. (כמובן שזו דעה אישית שלי)