אני בטוח שבריסטל יודעים מה הם עושים.אבל המנוע שיש במטוס מקרר
בנוזל רק את ראשי המנוע.הצלינדרים עדין מקוררים אויר,ואם יזרום עליהם ישירות,ובקיץ שלנו כמה שיותר,יותר עדיף.
כדי לקבל קירור טוב לא מספיקה כמות אויר נכנסת,אלא חשוב גם מה גודל פתחי היציאה,וכן,לדעתי כמובן,רצוי שפתחי הכניסה יהיו מול הצלינדרים,ולא גבוה מעליהם כמו שזה נראה לי במטוס המדובר.
בגלל שבתא המנוע יש דוד אגזוז,וארבעה צינורות מהצלינדרים אליו,נוצרת בנפח התא כמות גדולה של חום,שכדאי מאד לפנות אותו.אם זרימת האויר דרך הרדיאטורים מנוקזת מחוץ לתא המנוע,זה לא מאד משמעותי בטיסה (אולי על הקרקע,אבל אז המנוע ללא הספק) כי האויר לא מספיק ממש להתחמם במהירות שהוא עובר ברדיאטורים,שמן ומים,והאויר שעובר דרכם לא מחמם משמעותית את תא המנוע. אגב,בהרצת מנוע ללא קאולינג,(פרופלור קדמי)
אחרי הרצה של 2דקות בכח שיוט,הצינורות מהצלינדרים האחוריים הופכים לכתום בהיר,כולל קטע הכניסה שלהם לדוד,ברדיוס של כ-5 ס'מ.הצינורות הקדמיים אדומים,אבל רואים ברור לפי הצבע שהם חמים פחות.כאמור,זה בהקצה על הקרקע,מנוע קדמי,וחשוף לגמרי,גם ללא חלק תחתון של הקאולינג,
ובזמן לפנות ערבשכבר אין שמש,אבל יש אור.
יש הרבה חום בתא הזה,ולדעתי כמובן,כדאי להוריד אותו כמה שיותר.הוא לא עושה טוב לצינורות המים,הדלק,וכן לאורך זמן גורם להתקשות ציפוי חוטי החשמל.
בכל מקרה,אני לא מתוכח.אני סומך על מהנדסי המטוס,אבל כותב ממה שאני רואה בשטח,ועדין זוכר את טיול העמותה לעין יהב לפני שלוש או ארבע שנים,שחצי מהטייסים שקלו לחזור בטיפוס לירושליים בגלל טמפ',ואני יודע גם על יצרני מטוסים שבגלל תלונות על חום מנוע הגדילו את פתח יציאת האויר בתחתית הקאולינג.
אתה מקבל את המטוס לקראת החורף,ותוכל לראות מה קורה באביב ולתוך הקיץ. אל תשכח לספר לנו.