בדיקת דם

[פרפרי אהבה]

מזל שעברנו לשרוולים ארוכים

כי לפי הזרוע-אני ממש מסוממת, ולפי הבטן-אני מסננת

 

[סמי הכבאי7]

אצלי להיפך

יש לי ורידים שנראים כאילו יהיה ממש קשה למצוא, אבל הם מעולים.
וכלכך לא מפריע לי הדקירות, שכשהייתי בצבא, הייתי בבסיס בו התאמנו מילואימניקים, הם התחלפו כל 3 שבועות ובכל פעם החובשים חיפשו 'קורבנות' להכניס להם עירוי. שמחתי לעזור לכולם...

 

[הססנית לייט]

בהריון הראשון

עבדנו, ההססן ואני, באותו מקום עבודה.
בעוד אני נבדקת על ימין ועל שמאל, הוא נדרש פעם אחת לעשות בדיקות גנטיות.
(שנינו, בעצם).
אני יצאתי (למכבי בבלפור, איזו נוסטלגיה), עשיתי, חזרתי למשרד.
הוא יוצא. לא חוזר. לא חוזר. לא חוזר. אחרי מיליון זמן אני מתקשרת אליו. הוא לא הרגיש כ"כ טוב אז נתנו לו אלונקה והוא נח קצת אחרי הבדיקה.
עד היום אני מסתלבטת עליו על זה.

 

[פרמלה]

גדול!

אצלנו, אני זו שגם עשתה את הבדיקה הגנטית.- את מדברת על טיי זקס בבלפור, נכון?
אני הייתי שם האישה היחידה.

 

[הססנית לייט]

שנינו עשינו. היה שם טיי זקס אבל עוד המון בדיקות נוספות

זכורות לי כמה וכמה מבחנות טובות

 

[adif11]

גדול

 

[אמאyyy]

 

[adif11]

מצטערת שאני צוחקת אבל התיאור היה כ"כ מצחיק !
זה די מדהים איזה הבדל בגישה לנושא מסוים, יכול להיות קיים בין שני אחים שגדלו באותו בית לאותם הורים באותם תנאים כמעט.
גם אצלנו יש הבדלים כאלה ואחרים בנושאים מסוימים בגישות של שני הבנים.

 

[פרמלה]

בעקבות תוצאות בדיקת הדם צעירית

תתחיל לקחת ברזל. יש לה מאגר מדולדל

 

[sharonwe]

את צוחקת

בבדיקות שערכתי באותו היום בדיוק עם צעירתך גילו גם לי המוגלובין מאוד נמוך!

 

[פרמלה]

כל הסנכרון הרפואי שלנו הופך לקריפי

אצלה ההמוגלובין תקין ומאגרי הברזל עלובים.
הבוקר נבלעה טבליית הברזל הראשונה.
מה זה מאוד נמוך? אם מתאים לך לספר.

 

[sharonwe]

המוגלובין מתחת לרף התחתון.

לא ברמות היסטריות, אבל עדיין עשוי להסביר את העייפות הכרונית (ברור שזה לא בגלל הגיל, נכון?

)

 

[הססנית לייט]

בדקת בי 12?

 

[sharonwe]

כן - תקין.

 

[נטלי22]

אם תצליחי להביא אותה לעוד בדיקת דם - רצוי לבדוק צליאק...

גם אצל נופר ההמוגלובין תמיד היה סביר או גבולי-נמוך, וכשסוף סוף בדקו מאגרי ברזל (פריטין), היה לה ערך של "2" (כשטווח הנורמה לגילה היה 12-62).

בריאות שלמה...

 

[פרמלה]

מעולם לא חשבתי על צליאק - אין לה כאבי בטן, היא

גבוהה וגדלה.
איך אתם מסתדרים עם הקרוהן עד כה, הנער ואתם?

 

[נטלי22]

בינתיים מסתדר מצויין הבחור.

עמד בגבורה ב-6 שבועות שלמים של שייקים מפורקים כתזונה בלעדית וכרגע על 25% שייקים ו-75% תזונה רגילה מבחינת הרופאים, אבל החלטנו לנסות דיאטה שהוכיחה את עצמה אצל חולי קרוהן כדי להימנע מצורך בתרופות, אז הוא בלי גלוטן, בלי עמילנים ובלי לקטוז. דיאטה הרבה יותר מורכבת מהצליאק אבל כרגע מסתדר איתה. לחם שקדים תוצרת בית יותר לא רע בכלל...

ולגבי הצליאק - גם לנופר לא היו מעולם כאבי בטן חריגים וההמוגלובין היה סביר ולכן במשך שנתיים פלוס התרוצצנו בין הרופאים ואף אחד לא חשב על צליאק. שווה לשלול ליתר ביטחון...

 

[פרמלה]

את מתארת את זה כאילו זה כלום לספק דיאטה כזו מצדכם

ולעמוד בה מצדו
מרשים הבחור שלך.
מה גרם לכם לחשוד שמשהו לא תקין אצל נופר אם לא היו כאבי בטן?

 

[נטלי22]

הוא באמת אלוף. אני מצדיעה לו.

לגבי נופר - באמת לא חשדנו בצליאק. הסימפטום הראשון אצלה היה חוסר תיאבון משמעותי מגיל 4 בערך. הרגשנו שמשהו לא בסדר עם הילדה. הרופאים אמרו שאצל הרבה ילדים יש בררנות באוכל בגיל הזה וזה נורמלי. ההמוגלובין כאמור היה גבולי אז היא קיבלה תוסף ברזל ונחנקה עם קציצות הודו כל יום, ואף רופא לא טרח לבדוק פריטין למשל.
רק אחרי שנתיים פלוס כשראינו שגם ההמטוקריט מתחיל לרדת וההמוגלובין כבר הגיע ל-10.7 קיבלנו הפניה להמטולוג והוא אמר שהוא לא מאמין שזה זה, אבל היות ויש לה כל מיני אלרגיות אז אולי נבדוק צליאק (למרות שצליאק זה בכלל לא על רקע אלרגי), והוא גם הרופא הראשון שבדק פריטין.

בדיעבד היו עוד כל מיני דברים שהיו קשורים לצליאק - היא ירדה מאחוזון 75 בטיפת חלב לאחוזון 50 בכיתה א, אבל בגלל שבגילאים האלה לא בודקים בתדירות גבוהה ובגלל שלאחות בבית הספר היה נראה נפלא שהיא בדיוק באחוזון 50, לא היתה התייחסות לירידה באחוזונים. היום אגב היא באחוזון 95 (גובה 1.69).

היתה ירידה מנטלית משמעותית מגן טרום חובה לכיתה א. במעון ובטרום חובה היא תמיד היתה עם קבוצת גיל גבוהה יותר כי היא היתה כל כך חכמה. בכיתה א היא ישבה שעות בכל יום על שיעורים כי לא הצליחה להתרכז. היו לה "קוצים בתחת" ואין פלא. הילדה היתה בתת תזונה. כמה חודשים לאחר האבחון המחנכת שאלה אותנו אם החלפנו לה את הילדה... בכיתה ד היא כבר אובחנה כמחוננת.

בקיצור גם ללא כאבי בטן שווה בדיקה. המחלה הזאת נקראת "המחלה בת 1000 הפנים" כי אצל כל חולה היא מתבטאת אחרת.

 

[פרמלה]

סיפור מטורף לגמרי. תודה על כיוון המחשבה.