בדיקות מקדימות

[א ו פ ט י מ י ת 3]

בדיקות מקדימות

בזמן האחרון אני כל כך מודאגת ממצבם של הוריי וכל כך לא שקטה כל שעות היממה. אני פוחדת שמצבי הנפשי מדרדר, לא טוב לי, אני לא ישנה טוב בלילות, במיוחד אחרי יום שביקרתי אצלם ושהיתי במחיצתם. האם כל זה מוכר לכם? בעצם אני כבר שנתיים במצב דיי ירוד (מאז שאבי חלה לראשונה). זה נראה כאילו דברים הולכים לכיוון רע כל הזמן. יותר מזה אני חיה בפחד מתמיד. ולאחרונה התחלתי גם לחשוב על מצבי הבריאותי, ומה יהיה אם מצבי ידרדר גם? ומה יהיה אם גם לי יש את המחלה? האם ניתן לבדוק כבר בגילי (47) המצאות של המחלה? האם זה תורשתי? והאם יש מה לעשות בגילוי מוקדם?

 

[אפס שתיים1]

מוכר וידוע ואנו שותפים לאותה סירה

ולכן חובה עליך קודם כל להרגע! גם כי את צודקת ואכן הדברים יהיו גרועים יותר ובעיקר - כי את עכשיו חייבת ללמוד להעזר במערכת מסביב. לא כתבת מהו מצבם של הוריך, בני כמה, מי גר איתם וכולי. אבל הגיע הזמן לבדוק מהםם שעות הסעיוע להם הם זכאים ואיך לממש אותם בדרך היעילה ביותר. עליך להמשיך להיות הבת שלהם ולא המטפלת שלהם. לראות את ההורים שלנו דועכים זה קשה וכואב, מאידך - מה זה יעזור? זהו הנתום וצריך להמשיך עם זה ולקוות לטוב. באשר אליך - אין ספק שהטירדה והתחושה שאת חסרת אונים והמשענות שלך מתמוטטות גורמת לך להגיב גם פיסית ומנטלית. זה לא עושה אותך חולת אלצהיימר אלה משפחה של חולי אלצהיימר. והמחלה הארורה הזאת, כפי שלמדת (או תלמדי) קשה למשפחה ולא לחולים עצמם, לרוב. אין כיום בדיקות גנטיות וגם אם היו מה בדיוק זה היה עוזר לך? אין שום דרך למנוע או לרפא אלצהיימר. דאגתי לביטוח סיעודי ואם חלילה אחלה - שהילדים שלי יתמודדו בדיוק כפי שהתמודדנו ומתמודדים עם ההרים שלנו. רק בריאות.

 

[רגינה9]

רוצה להמליץ לך על קבוצת תמיכה

המצב הנפשי שלך, כפי שאת מתארת, מוכר לצערנו לכולנו. הכאב לראות את הורינו במצבם, ההתמודדות הקשה עם המחלה וגרורותיה, החששות מהעתיד המצפה ותחושת הפרידה העצובה. מניסיוני האישי ומנסיונם של אחרים, ההשתתפות בקבוצת תמיכה, המיועדת למשפחות חולי אלצהיימר יכולה מאוד לעזור. את נפגשת עם אנשים שחוו וחווים את מה שאת עוברת. את יכולה להעזר מניסיונם, לשתף במה שעובר עליך, לזכות בתמיכתם ולהשתחרר מעט מהכאב והמועקה. הקבוצות נפגשות בדר"כ פעם בחודש, בשעות אחה"צ/ערב ומתקיימות בישובים רבים בארץ.