בדיחות

noigl

New member
בדיחות

תשישות מינית קיצונית מורה אחד נתן לכיתתו משימה לשיעורי בית ואמר ששום תירוצים לא יתקבלו לאי הכנתם, מלבד מחלה (עם פתק מהרופא), או מוות של קרוב ממדרגה ראשונה. קפץ תלמיד אחד ושאל: "ומה עם תשישות מינית קיצונית?" כל הכיתה התפוצצה מצחוק ולאחר שהתלמידים נרגעו השיב לו המורה: "ובכן, במקרה כזה, אני חושש שתאלץ ללמוד לכתוב בידך השניה..."סקס תמורת טלוויזיה אחת פירסמה מודעה: "סקס כל הלילה תמורת טלוויזיה". בא אליה איזה פרסי ואמר: "אני בקשר למודעה", אחרי לילה סוער הפרסי מתלבש והולך הביתה, אז הבחורה שואלת "היי, איפה הטלויזיה שהבטחת?", אז הפרסי עונה לה "את האנטנה קיבלת בלילה, ואם תהייה לך קליטה טובה בעוד 9 חודשים תראי את התמונה ..." בגן עדן אישה אחת מצליחה להתקשר עם רוח בעלה שמת לפני שנים: "ספר, משה, מה קורה אצלכם?". עונה הבעל: "בבוקר אוכלים חסה ומזדיינים, בצהרים חסה ומזדיינים, וגם בערב". "מה?!", שואלת האשה, "זה מה שעושים בגן עדן?!!". "איזה גן עדן", עונה הבעל, "אני שפן באוסטרליה". בפתח גן עדן ארבע נזירות עולות לגן עדן. שואל אותן המלאך בכניסה: "נגעתן פעם בזין?". הראשונה אומרת: "כן, עם האצבע". המלאך אומר לה להכניס את האצבע לגביע המים הקדושים ולעבור הלאה. אומרת השניה: "כן, עם היד". המלאך אומר לה להכניס את היד לגביע המים הקדושים ולעבור הלאה. פתאום נדחפת הרביעית. המלאך צועק עליה: "הי! חכי לתורך!!". הנזירה עונה לו: "נראה לך?! אין סיכוי שאני אגרגר את המים האלה אחרי שהיא תכניס לתוכם את התחת שלה".
 

noigl

New member
ואחת על חייזרים

שני חייזרים נוחתים במדבר, ליד תחנת דלק. ניגשים למשאבה ופוקדים עליה: יצור ארצי, תקרא לבוס! המשאבה לא עונה. חוזרים על ההוראה פעם שניה, ושוב המשאבה לא עונה. אז אחד החייזרים אומר לשני: אם עוד פעם הוא לא עונה, אני מכניס בו כזה לייזר, שהוא יהפוך לאבק. החייזר השני אומר לו: לפני שאתה מכניס בו לייזר, תן לי להסתתר שם מאחורי הגבעה. הראשון מתפלא על ההשתפנות שלו, נותן לו להסתתר ופונה אל המשאבה. זו לא עונה, הוא יורה לייזר וכמובן עף מעוצמת הפיצוץ. החבר שלו רץ אליו ואז השני, כולו שחור ומפויח אומר לו: אם ידעת שזה מה שיקרה, למה לא אמרת לי?! הראשון עונה: לא ידעתי כלום. אבל אני, יש לי עקרון אחד בחיים. עם כאלה שהזיין שלהם מקיף את הגוף שלהם פעמיים ונכנס להם לאוזן- אני לא מסתבך!
 

zivsb

New member
אני בוחר "בחיים"../images/Emo48.gif

מיכאל הוא אדם שאוהב לאהוב. אחד שתמיד יש לו משהו חיובי להגיד. כשמישהו שואל אותו מה שלומו הוא עונה:"אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים". פשוט טיפוס חיובי ואופטימי. כשעל אחד העובדים היה עובר יום רע, מיכאל היה שם בשביל לומר לו להביט על הצד החיובי במצבו. סגנונו המיוחד, עורר בי סקרנות ולכן יום אחד ניגשתי אליו ושאלתי אותו:"אני פשוט לא מבין. אי אפשר להיות חיובי כל הזמן. אז איך בכל זאת אתה מצליח?" מיכאל ענה לי ברוגע:"כל בוקר אני מתעורר ואומר לעצמי כי עומדות בפניי שתי אפשרויות. אחת - להיות במצב רוח טוב והשנייה - להיות במצב רוח רע; אני בוחר להיות במצב רוח טוב. בכל פעם שדבר רע קורה, אני יכול לבחור להיות קורבן או לבחור ללמוד מהניסיון; אני בוחר ללמוד מהניסיון. כאשר מישהו מגיע אליי בתלונה, אני יכול לקבל את תלונתו או להצביע על נקודת האור בבעייתו; אני בוחר בנקודת האור". "כן בטח, זה לא ממש קל", מחיתי בתסכול. "זה קל מאוד" אמר מיכאל. "החיים הם למעשה מקבץ של בחירות. כשאתה מוציא מהם את כל השאר הטפל והשולי, כל מצב ומקרה הוא בחירה. אתה בוחר איך להגיב במצבים שונים ומגוונים. אתה בוחר איך אנ שים ישפיעו על מצב-רוחך. אתה בוחר אם להיות במצב רוח טוב או רע. ובשורה התחתונה: זו הבחירה שלך איך לחיות את חייך " . כשיצאתי ממשרדו של מיכאל הרהרתי על מה שאמר. למרות שלא המשכנו להיות בקשר, חשבתי רבות עליו כאשר בחרתי בחירות בחיי במקום להגיב אליהם. שנים אחדות מאוחר יותר, שמעתי כי מיכאל היה מעורב בתאונת עבודה קשה, בה נפל מגובה 30 מטר בעת שעבד על מגדל תקשורת. לאחר 18 שעות ניתוח וטיפול נמרץ, שוחרר מיכאל מביה"ח כשלגבו הוכנס מוט ברזל . ראיתי אותו שישה חודשים לאחר התאונה.. כששאלתי אותו מה שלומו,הוא השיב: "אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים. רוצה לראות את הצלקות מהניתוח? " . החלטתי לראות אותן אך שאלתי אותו, מה עבר בראשו בזמן התאונה. "הדבר הראשון עליו חשבתי, היה שלומה של ילדתי-לעתיד שעדיין לא נולדה". ענה מיכאל. "לאחר מכן, כששכבתי על הקרקע, אני זוכר שעמדו בפניי שתי אפשרויות. יכולתי לבחור בחיים ויכולתי לבחור במוות; בחרתי בחיים". "לא פחדת? לא איבדת את ההכרה?" שאלתי אותו נפעם. מיכאל המשיך, "...החובשים היו נפלאים. הם המשיכו לומר כל הזמן שהכל יהיה בסדר. אך כשהם הכניסו אותי לחדר מיון, ראיתי את הבעות הפנים של הרופאים והאחיות וממש פחדתי. בעיניהם ראיתי את מה שחשבו - "הוא גמור". ידעתי שאני חייב לעשות משהו. "ומה עשית?" שאלתי. "הייתה שם אחות גדולה ששאלה אותי שאלות" ,אמר מיכאל. "היא שאלה אם אני אלרגי למשהו. "כן" עניתי לה.. הרופאים והאחיות הפסיקו את עבודתם וחיכו לתשובתי. לקחת נשימה עמוקה וצעקתי "לכוח-המש יכה". בזמן צחוקם, המשכתי ואמרתי להם:"אני בוחר לחיות. נתחו אותי כמו אדם שעתיד לחיות ולא כאדם מת". מיכאל חי תודות לכישוריי רופאיו, אך גם בגלל גישתו המדהימה לחיים. למדתי ממנו כי כל יום אנו בוחרים לחיות בצורה מלאה. גישה, היא בסופו של דבר , הכל. לכן, אל תדאגו למחר. מחר כבר ידאג לעצמו לבדו. לכל יום יש מספיק צרות לעצמו . אחרי הכל, היום הוא המחר שבגללו דאגת אתמול... בפניך עומדות שתי אפשרויות: 1. האחת: למחוק את המכתב הזה. 2. והשנייה: להעביר אותו הלאה. אני מקווה כי תבחר באפשרות השנייה. אני יודע שאני עשיתי זאת...
 
למעלה