ורד מלונדון
New member
בדיחה
אחרי שקראתי את השרשורים "העצבניים" לנושא האנטישמיות חשבתי שהגיע הזמן להעלות חיוך על השפתיים אז הינה בדיחה. אמא תמיד אמרה לי שלא לדבר עם זרים ובמיוחד לא לענות להם. ואולי הסיפור הזה יסביר לכם גם למה. בפעם האחרונה כשחיכיתי בהית´רו לטיסה לארץ החלטתי להיכנס לשרותים. היו שם שני תאים, הראשון היה תפוס. נכנסתי לתא השני, התישבתי בנחת על האסלה כשלפתע נשמע קול של גבר מהתא הראשון: "הי חביבה את בסדר?" אינני נוהגת לענות לזרים (אמא...זוכרים) אבל אני לא יודעת מה נכנס בי ועניתי " כן, פחות או יותר". "אז איפה אני תופס אותך" שאל הקול מהתא הראשון. ואללה מוזר, חשבתי לעצמי. "כמוך, ממתינה לטיסה", עניתי. לפתע אמר הקול מהתא הראשון בטון עצבני: "אני אתקשר יותר מאוחר, יש כאן איזו מטומטמת שעונה לשאלות שאני שואל אותך!".
אחרי שקראתי את השרשורים "העצבניים" לנושא האנטישמיות חשבתי שהגיע הזמן להעלות חיוך על השפתיים אז הינה בדיחה. אמא תמיד אמרה לי שלא לדבר עם זרים ובמיוחד לא לענות להם. ואולי הסיפור הזה יסביר לכם גם למה. בפעם האחרונה כשחיכיתי בהית´רו לטיסה לארץ החלטתי להיכנס לשרותים. היו שם שני תאים, הראשון היה תפוס. נכנסתי לתא השני, התישבתי בנחת על האסלה כשלפתע נשמע קול של גבר מהתא הראשון: "הי חביבה את בסדר?" אינני נוהגת לענות לזרים (אמא...זוכרים) אבל אני לא יודעת מה נכנס בי ועניתי " כן, פחות או יותר". "אז איפה אני תופס אותך" שאל הקול מהתא הראשון. ואללה מוזר, חשבתי לעצמי. "כמוך, ממתינה לטיסה", עניתי. לפתע אמר הקול מהתא הראשון בטון עצבני: "אני אתקשר יותר מאוחר, יש כאן איזו מטומטמת שעונה לשאלות שאני שואל אותך!".