mean girl 16
New member
בדיוק לפני 60 שנה..
השבת השחורה השבת השחורה - כינוי שניתן ליום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים וקיבוצים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו. במבצע, ששם הצופן שלו אצל הבריטים היה "מבצע ברודסייד", השתתפו 17,000 חיילים, ובסך הכול נעצרו בו יותר מ-2700 איש, שהועברו למחנות המעצר ברפיח ובלטרון. השבת השחורה תוכננה במלוא הסודיות, אך את פרטי התוכנית הביא אדם בשם צבי זהבי תושב ראשון לציון שקיבל אותה מקצין חינוך של החטיבה הבריטית שחנתה בבסיס סרפנד (צריפין). צבי זהבי העביר את המידע תוך סיכון עצמי רב, ובזכות הוצאת המסמך קיבלו רבים מראשי היישוב התראה בזמן והם הסתתרו ולא נאסרו. עם המנהיגים העצורים נמנו משה שרת, דב יוסף, דוד רמז והרב י.ל. פישמן (מימון). דוד בן גוריון, שהיה באירופה, ניצל ממאסר. בקיבוץ יגור נערכה סריקה יסודית, בעקבות מידע מוקדם שהיה לסורקים, ובתום שבוע נמצאו מקום מחבוא ("סליק") ובו נשק ותחמושת רבים: יותר מ-300 רובים, 100 מרגמות ועוד. בקיבוץ תל יוסף נהרג אחד מהחברים בהתנגשות אלימה עם הכוחות הבריטיים. פעולה זו של הבריטים באה בעקבות פעולות נרחבות אחדות של תנועת המרי העברי, שהבולטת בהן היא ליל הגשרים. "תנועת המרי העברי" תכננה פעולות גמול אחדות בעקבות "השבת השחורה", אך פנייתו של חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, מנעה פעולות אלה. משה סנה, שהיה ראש המפקדה הארצית של ההגנה, התפטר מתפקידו לאות מחאה. במכתב לבן גוריון הציג סנה את עמדתו: "לא ראיתי ואינני רואה בהתקפה זו של ה-29 ביוני, הנמשכת למעשה עד היום הזה, לא אסון ולא כישלון. אדרבה, ההתקפה הוכיחה כי השלטון רואה בכוחנו הפעיל גורם רציני, ולכן הוא הגיע לכולל מסקנה, שהוא מוכרח את הכוח הזה לשבור. ההיגיון המדיני חייב להפעיל שוב את כוחנו מיד לאחר ה-29 ביוני, כדי להוכיח, כי כוחנו לא נשבר ואף רצוננו להשתמש בו לא נשבר." מבצע ברודסייד היה חלק ממבצע גדול יותר שהכריזו הבריטים - "מבצע אגאתה" - שנועד לחיסול ארגון ההגנה. מתוך חשש קיומי לקיומן של המחתרות היהודיות בארץ ישראל, החליטו ראשי "תנועת המרי" לשנות את עמדתם לבדלנית, תוך מתן דגש על הפעלת לחץ בינלאומי בשילוב הגברת הפעילות לעלייה והתיישבות בארץ. הנהגת התנועה קבעה איסור על ניהול פעילויות טרור כנגד הבריטים. חרף זאת, ב-22 ביולי 1946, החל האצ"ל, בביצוע פעולת גמול: פיצוץ מלון המלך דוד. לאחר הפעולה, שעלתה בחייהם -91 קרבנות: יהודים, ערבים ובריטים, הוחלט על פירוק התנועה, מתוך תפיסה כי המחלוקת במדיניותם של ההגנה כמול האצ"ל והלח"י לא ניתנת לגישור. השבת השחורה, באתר האצ"ל: http://www.etzel.org.il/ac09.htm
השבת השחורה השבת השחורה - כינוי שניתן ליום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים וקיבוצים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו. במבצע, ששם הצופן שלו אצל הבריטים היה "מבצע ברודסייד", השתתפו 17,000 חיילים, ובסך הכול נעצרו בו יותר מ-2700 איש, שהועברו למחנות המעצר ברפיח ובלטרון. השבת השחורה תוכננה במלוא הסודיות, אך את פרטי התוכנית הביא אדם בשם צבי זהבי תושב ראשון לציון שקיבל אותה מקצין חינוך של החטיבה הבריטית שחנתה בבסיס סרפנד (צריפין). צבי זהבי העביר את המידע תוך סיכון עצמי רב, ובזכות הוצאת המסמך קיבלו רבים מראשי היישוב התראה בזמן והם הסתתרו ולא נאסרו. עם המנהיגים העצורים נמנו משה שרת, דב יוסף, דוד רמז והרב י.ל. פישמן (מימון). דוד בן גוריון, שהיה באירופה, ניצל ממאסר. בקיבוץ יגור נערכה סריקה יסודית, בעקבות מידע מוקדם שהיה לסורקים, ובתום שבוע נמצאו מקום מחבוא ("סליק") ובו נשק ותחמושת רבים: יותר מ-300 רובים, 100 מרגמות ועוד. בקיבוץ תל יוסף נהרג אחד מהחברים בהתנגשות אלימה עם הכוחות הבריטיים. פעולה זו של הבריטים באה בעקבות פעולות נרחבות אחדות של תנועת המרי העברי, שהבולטת בהן היא ליל הגשרים. "תנועת המרי העברי" תכננה פעולות גמול אחדות בעקבות "השבת השחורה", אך פנייתו של חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, מנעה פעולות אלה. משה סנה, שהיה ראש המפקדה הארצית של ההגנה, התפטר מתפקידו לאות מחאה. במכתב לבן גוריון הציג סנה את עמדתו: "לא ראיתי ואינני רואה בהתקפה זו של ה-29 ביוני, הנמשכת למעשה עד היום הזה, לא אסון ולא כישלון. אדרבה, ההתקפה הוכיחה כי השלטון רואה בכוחנו הפעיל גורם רציני, ולכן הוא הגיע לכולל מסקנה, שהוא מוכרח את הכוח הזה לשבור. ההיגיון המדיני חייב להפעיל שוב את כוחנו מיד לאחר ה-29 ביוני, כדי להוכיח, כי כוחנו לא נשבר ואף רצוננו להשתמש בו לא נשבר." מבצע ברודסייד היה חלק ממבצע גדול יותר שהכריזו הבריטים - "מבצע אגאתה" - שנועד לחיסול ארגון ההגנה. מתוך חשש קיומי לקיומן של המחתרות היהודיות בארץ ישראל, החליטו ראשי "תנועת המרי" לשנות את עמדתם לבדלנית, תוך מתן דגש על הפעלת לחץ בינלאומי בשילוב הגברת הפעילות לעלייה והתיישבות בארץ. הנהגת התנועה קבעה איסור על ניהול פעילויות טרור כנגד הבריטים. חרף זאת, ב-22 ביולי 1946, החל האצ"ל, בביצוע פעולת גמול: פיצוץ מלון המלך דוד. לאחר הפעולה, שעלתה בחייהם -91 קרבנות: יהודים, ערבים ובריטים, הוחלט על פירוק התנועה, מתוך תפיסה כי המחלוקת במדיניותם של ההגנה כמול האצ"ל והלח"י לא ניתנת לגישור. השבת השחורה, באתר האצ"ל: http://www.etzel.org.il/ac09.htm