בדיוק כמו שאת...

TopSound

New member
בדיוק כמו שאת...

לפני כמה ימים נתקלתי במשפט, "לפעמים לאהוב אדם כמו שהוא זה בדיוק מה שמונע ממנו להשתפר."

עד כמה אתם מסכימים עם המשפט הזה? עד כמה אתם מקבלים את האדם שמולכם כפי שהוא?
עד כמה אתם מנסים לשנות אי-אילו מאפיינים/תכונות/הרגלים בבני זוג שמפריעים* לכם? (מפריעים, אבל לא מפריעים מספיק בשביל לחתוך.)
עד כמה אתם מרגישים שבני הזוג שלכם (בהווה ובעבר) שינו אתכם כבני אדם? לטובה? לרעה? שינוי מבורך? הרגל מגונה?
עד כמה אתם פתוחים לשינוי? (מה אתה הארי פוטר?! מה זה כל השאלות האלה?
)


בדיוק כמו שאת... (לא יודע איזו גרסה אני אוהב יותר)
http://www.youtube.com/watch?v=LjhCEhWiKXk
http://www.youtube.com/watch?v=GhFSgnvKqm4

 

סאטוריס

New member
אני רואה את זה אחרת

אני מראש רוצה בן זוג שרוצה להתפתח ולשפר את עצמו.
כי אני כזו.
אני לא רוצה לנסות לשנות מישהו אחר.

ותמיד אני מנסה לקחת כל חוויה לכיוון החיובי.
אני פתוחה לשינויים שאני רוצה לא לשינויים שמישהו אחר רוצה בי.
 
לא מסכימה בעליל!

"לפעמים לאהוב אדם כמו שהוא זה בדיוק מה שמונע ממנו להשתפר."

עד כמה אתם מסכימים עם המשפט הזה? עד כמה אתם מקבלים את האדם שמולכם כפי שהוא?
לא מסכימה בעליל. כשאוהבים אז מקבלים את מושא האהבה כמו שהוא.
זה בכלל לא אומר שלא מקבלים בברכה שינויים או מנסים לשנות הרגלים רעים.
אבל להגיע לזוגיות במחשבה שהולכים לעצב את האדם שמולנו ככה שיתאים בדיוק למה שאנחנו רוצים?
לא. ממש ממש לא.
אין דבר כזה מושלם ולומדים לקבל את מה שיש לטוב ולרע.
זה נשמע ממש נחרץ, אבל אם מישהו היה מנסה לשנות אותי כדי שאתאים לדמות שהוא רוצה בראש שלו - הוא כנראה לא האדם בשבילי ולהיפך.
מה לעשות שגם על זוגיות צריך לעבוד וללמוד להתפשר על מה שחשוב פחות.
חוץ מזה, אם מישהו רוצה להשתפר, הוא ישתפר, זה בכלל לא קשור לאם מישהו אחר אוהב אותו כמו שהוא, זה קשור להאם אתה מרוצה *מעצמך* ממי שאתה, מהאדם שאתה.
ולדעתי, אדם שלא מייחל להשתפר, צריך לעשות בדק בית עם עצמו, כי אין מצב שיש אנשים שחושבים שהם ממש מושלמים כמו שהם.

עד כמה אתם מנסים לשנות אי-אילו מאפיינים/תכונות/הרגלים בבני זוג שמפריעים* לכם? (מפריעים, אבל לא מפריעים מספיק בשביל לחתוך.)
לא מנסה לשנות. הוא מבין לבד ומשתדל בהתאם


עד כמה אתם מרגישים שבני הזוג שלכם (בהווה ובעבר) שינו אתכם כבני אדם? לטובה? לרעה? שינוי מבורך? הרגל מגונה?
ברור שמכל בן זוג בעבר למדתי משהו... עד כמה זה שינה אותי כאדם? הבנתי על מה אני לא מוכנה להתפשר ושקנאה זה דבר רע. רע מאוד ואם אני מזהה זיק של קנאה, אני בורחת.
נראה לי שהאקס וגם הנוכחי גרמו וגורמים לי להיות יותר סבלנית למשפחה שלי.

עד כמה אתם פתוחים לשינוי?
תלוי איזה שינוי.

https://www.youtube.com/watch?v=Ay9BWM8lwOA

אחלה שאלות סאונדי.
 
כשאני נכנסת לפינות

שאני מתחילה לחפור בהן,אני מוותרת ולא מגיבה בכלל, כי אז אני גם מתחילה לא להיות ברורה לעצמי לפעמים.

אז תודה על התגובה שלך,אחת שאני יכולה להסכים איתה פחות או יותר.
 

mr browen

New member
לדעתי זו תשובה די פשוטה

באופן אישי אני די גמיש לקבל שריטות של אנשים ואפילו מאוד אוהב את זה , לא משנה כמה זה מוזר .

אני מקבל את האדם שמולי כמו שהוא בתור חבילה באופן מיידי אאאבבבללל לרוב אחרי כמה שבועות/חודשים יותר ברור ליאם יש דברים שמפריעים לי בצורה אקוטית .
יש דברים שאפשר לפתור ולשנות ויש דברים שהם אשכרה חלק מהבנאדם וזה לא נראה לי פייר אפילו להעלות אותם - כי זה סתם מתסכל ---
פשוט סוגר את הבאסטה.

לגבי עצמי, אני מאוד פתוח לשמוע ביקורות - וגיליתי שלהשתנות זה לא כל כך קשה... מה שקשה לי זה לפתח את המודעות למשהו שהיה נראה לי זניח/חסר משמעות לפני .

https://www.youtube.com/watch?v=n4RjJKxsamQ
 

דידי 9

New member
אני רואה את זה

בקונוטציה אחרת. לא בקטע של....זוגיות.
בסוגים של מערכות יחסים יותר משפחתיות, שבעצם זה יוצר ויתור-שגורם לאדם האחר
לא להשתנות. כי הוא תקוע מכיוון שהוא מקבל אהבה גם באופן שהוא חי בו....אז שום דבר לא מעיר אותו..

עד כמה אתם מנסים לשנות אי-אילו מאפיינים/תכונות/הרגלים בבני זוג שמפריעים* לכם? (מפריעים, אבל לא מפריעים מספיק בשביל לחתוך.)

אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שאם קיים כזה דבר והוא אוהב אותי, וקל לו לשנות כי זה מפריע לי-אז סבבה.
אם לא אז....אני אחיה עם עם זה במידה שזה לא כזה מפריע עד כדי לחתוך.


עד כמה אתם מרגישים שבני הזוג שלכם (בהווה ובעבר) שינו אתכם כבני אדם? לטובה? לרעה? שינוי מבורך? הרגל מגונה?
עד כמה אתם פתוחים לשינוי?

עד כמה שאני אוהבת.
 

shayCn

New member
בכלל לא מסכים

להגיד את זה,זה סוג של יהירות לחשוב שאתה היחידי שמשפיע על חיי אדם מסויים.גם אם מדובר בזוגיות,יש עוד אנשים בעולמו של כל אחד ככה שאין אחד בלבד שמשפיע על האחר,אלא סביבה.
לא מנסה לשנות.התאהבתי בקיים,אז למה לי לנסות לשנות?
לא השתניתי.ככה ההרגשה שלי.
לא ממש פתוח לשינויים.נראה לי שבגילאים מאוחרים,יש שינויים אבל הם מגיעים בתדירות נמוכה יותר מאשר בשנות העשרימים.
 
מוצדק...

גם האדם עצמו שמבקש/מחפש שיקבלו אותו כמו שהוא, הוא זה שמונע מעצמו להשתפר
מכאן זה מתממש למציאות ע"י מציאת בן/ת זוג שיקבל את הפרספקטיבה המצומצמת שלו לגבי עצמו/החיים

מה שצריך להחפש בבן/בת זוג זה את מי שרואה בך את כל מה שאת/ה יכול להיות

לדעתי אם אתם רוצים לדעת מי באמת אוהב אותכם, תחפשו את מי שרואה בכם את המקסימום שאתם יכולים להיות
ואיך שהוא רואה את המקסימום שבכם, זהוא גם המשל של גודל האהבה שלו אליכם

כך שלקבל את האדם כמו שהוא, לא יפריח/יוציא ממנה את המקסימום שהוא יכול להיות
וזה ביזבוז חיים לא להיות המקסימום שאתה יכול להיות
ורק זיווג כזה מתאים, שכל צד רואה בשני את המימוש פוטינציאל הגבוה, כך שכל צד גם מוציא/מושך מהצד השני את המקסימום
שהופך לגלגל שמוביל רק למימוש פוטנציאל חיובי
כך גם נוצר האיחוד הקוסמי/אנרגטי בין גבר לאישה, שהופך אותם לאחד
כי שניהם הפכו לקוסמוס שמקיים את עצמו מעצם קיומו

באיחוד כזה הסיכוי לגרושין הוא אפסי

סתם היה בא לי לכתוב קצת
לילה טוב
 
למעלה