בדידות

[boxer86]

בדידות

היי אני לא יודע אם זה הפורום המתאים אבל אני אנסה אני בן 20, אני סטודנט בטכניון. ואני מאוד לבד. שזה אומר שאני כמעט לא מדבר עם אנשים מחוץ לבית. לפעמים אני מדבר עם איזה מישהו שהיינו חברים בתיכון. ואני מתכתב לפעמים במסנג'ר. אבל אני ממש לא יוצא עם אנשים. ואני גם לא בקשר עם כמעט אף אחד. אבל הבעיה היותר גדולה- אני פשוט לא יודע איך ליצור קשרים. איך יוצרים קשרים באמת? נראה לי שפשוט אף אחד לא רוצה לדבר איתי וזהו נועדתי להיות לבד אז אם הייתם במקומי מה הייתם עושים? (ו"להתאבד" זאת לא אופציה)

 

[hilabarak]

הולכים לסדנא ליחסי אנוש ?

 

[boxer86]

מזה הסדנא הזאת?

 

[אבטיח מהודו]

סדנא שלומדים בה איך ליצור קשרים

עם אנשים אחרים, ואיך להתנהג לידם. אם לא תרצה באמת לעזור לעצמך, אף אחד לא יוכל לעזור לך. בכל מקרה אני במקומך הייתי מתחיל בטיפול פסיכולוגי לפני שהייתי נרשם לסדנא כזו. כל טוב

 

[ניצת האור]

שמחה שכתבת שלהתאבד זה לא

אופציה. זה קצת הרגיע אותי. אני מאחלת לך שתמצא את הדרך לצאת עם אנשים שמוצאים חן בעיניך. ובאמת לך לסדנה של יחסי אנוש זה יעזור לך הרבה לפתח את בטחון עצמי. באהבה

 

[boxer86]

גם אני

שמח שאני מצליח איכשהו להתמודד עם הבידוד הזה. פעם סבלתי מדיכאון יותר חמור, ואני רואה את ההתמודדות הזאת כצעד טוב. אבל הכעס...הזעם...התסכול...מכל מה שקשור לחברים שבגיל שלי. אני לא יכול להיות רגע אחד בחברת אנשים- גם לא קרובי משפחה- בלי להרגיש ניכור, מבוכה, שעמום. אם זה בחתונה, במסיבת יומולדת, במסיבת יום הסטודנט, בכל דבר... אני הולך אל פסיכולוגית פעם בשבוע. הטיפול הוא מאוד איטי ומצריך סבלנות. היא גם המליצה לי על טיפול קבוצתי אבל דחיתי את זה בנתיים. מה עושים בסדנאות יחסי אנוש? זה כמו טיפול קבוצתי?- מושיבים אותי עם עוד כמה אנשים ואנחנו צריכים כאילו לפתח שיחה ו"להתמודד", או שיש יותר הכוונה ועזרה והדרכה?

 

[ניצת האור]

תחפש באתר גוגל סדנאות ../images/Emo142.gif

ליחסי אנוש אני בטוחה שתמצא חזק ואמץ. אני לא כל כך יודעת את הדינמיקה שלהם אבל יודעת שאלה סדנאות שנותנות כלים לחיים.

 

[hilabarak]

עדיף שתשאל את הפסיכולוגית מה עושים שם

בדיוק. אני פשוט שמעתי את ורדה ורזיאל ז'קונט ממליצה על כך אין ספור פעמים, כנראה שזה מאוד עוזר. מה לגביי טיפול תרופתי במקביל ? אם החרדות כל כך קשות, לא שווה להיעזר בינתיים בתרופות ?

 

[boxer86]

אני הבנאדם האחרון שייקח תרופות

ורדה רז'יאל ז'קונט, עם כל הכבוד לה, לא ממש המאסטרית שלי.שמעתי אותה כמה פעמים ברדיו כשהייתי בתוך מונית, וזה הספיק לי. אני יודע שהיא תומכת מאוד בתרופות. אבל תרופות לא ישיגו לי חברים, וגם אם הייתי הולך להתאבד לא הייתי לוקח תרופות. אני ממש לא מעוניין שתערובת של כימיקלים עם תופעות לוואי מפה ועד להודעה חדשה, הם אלה שישנו לי את החיים. בדיוק מחר יש לי פגישה טיפולית, אז אני אתייעץ איתה אם כדאי לשנות את הטיפול.

 

[hilabarak]

זו גישה קצת מוזרה בעיני, אם היו אומרים

לך שיש לך סוכרת או לחץ דם גבוה ותערובת כימיקלית היא זו שתשנה את איכות חייך, אז כן היית מסכים ? בגלל שמישהו טוען שאצלך משום מה הבעייה איננה סוכרצ או לחץ דם גבוה אלא 'סרוטונין נמוך', אז זה פתאום לא בסדר ? לא שטענתי לרגע שאתה צריך כדורים, רק הסימפטומים שאתה מתאר הם די קשים ולדעתי כדאי להתייעץ, והעובדה שאינך רואה בורדה מאסטרית שלך, איננה מקטינה את שנות הניסיון והידע שלה, אולי היא שולפת מהר, אבל היא איננה טיפשה והטענות שלה בעד כדורים נובעות מנסיון רב.

 

[boxer86]

אני לא יודע אם המצב שלי הוא ממש קשה

אני מקווה מאוד שלא אני מקווה שתרופות זה לא הברירה היחידה. אני חושב שחסרים לי מאוד חיי חברה

יכול להיות בגלל הרבה סיבות בקשר לתרופות

אני לא חושב שתרופות יעזרו כי: א. יש להם תופעות לוואי (ניסיתי תרופה פעם למשל 3 חודשים) שלא מוצאות חן בעיניי ב. תרופות לא ישיגו לי קשרים עם אנשים ג. גם אם ישיגו קשרים- הלנצח אקח תרופות? הרי מתישהו אני אפסיק ומה יקרה אז? ד. זה יישמע מוזר, אבל לפעמים אני בכלל לא רוצה להיות שמח. לא בא לי להיות שמח. אין לי על מה להיות שמח. אז אני לא רוצה תרופות. אולי טיפול קבוצתי יעזור, אני אנסה... חשבתי גם להירשם לאיזה אתר הכרויות. אבל בסוף וויתרתי, אין שם סיכוי.

בכל מקרה

על העזרה

 

[hilabarak]

טוב תראה לגביי מצב קשה, אני אצטט אותך

"אני בן 20, אני סטודנט בטכניון. ואני מאוד לבד. שזה אומר שאני כמעט לא מדבר עם אנשים מחוץ לבית. לפעמים אני מדבר עם איזה מישהו שהיינו חברים בתיכון. ואני מתכתב לפעמים במסנג'ר. אבל אני ממש לא יוצא עם אנשים. ואני גם לא בקשר עם כמעט אף אחד." "לפעמים אני בכלל לא רוצה להיות שמח. לא בא לי להיות שמח. אין לי על מה להיות שמח". זה לא אומר שאתה אדם מסוכן לציבור או צריך להיות מאושפז, אבל בהחלט סביר להניח שיש לך חרדות לא קטנות, שמובילות לנתק חברתי ודיכאון מסויים (אנשים אינם סתם מגיעים למצב של בדידות חברתית). לגביי התשובות שנתת : 1. יש המון סוגי תרופות, העובדה שלסוג מסויים היו תופעות לוואי לא מעידות על העובדה שלכולם יהיו. 2. תרופות לא ישיגו לך קשרים, הם יפחיתו את המתחים והחרדות ויאפשרו לך להיות נינוח בציבור ונינוח כשאתה לבדך, וכך גם תוכל להיות אדם שיוצר קשרים וגם מתחזק קשרים (אף אחד לא רוצה להיות בקשר עם אדם מתוח וחרד ומדוכא). 3.נניח שלנצח תיקח תרופות, מה עדיף ? לנצח להיות בודד. ה\בוא ניקח שני אנשים זהים עם בעייה כמו שלך. אחד לקח כל החיים תרופות וחי חיים נומרליים כוללים קשרים חברתיים וזוגיות ועבודה. השני לא לקח תרופות, ונישאר בודד. מה החוכמה בל'נצח' את התרופות. קודם חשוב לחיות. אם אפשר בלי תרופות, סבבה, אם חייבים תרופות ל3 שנים עד שלומדים איך להפחית חרדות גם טוב, אם צריך כל החיים אז בטח עדיף מאשר להיות בודד (וגם עכשיו נוסף שלא רוצה להיות שמח, שזה די סימפטום של דיכאון). 4. לא בא לך להיות שמח ? זו בדיוק הסיבה המוחצת לקחת תרופות, כי זה נשמע ממש סימפטום של דיכאון (כפי שציינתי כבר קודם). אני לא מנסה כמובן להחליף פסיכיאטר, אבל ככל שאתה מדבר יותר אני משתכנע יותר שכדאי שתתייעץ. נ.ב. זה לא וויכוח על כבוד ביני לבינך, אני רק מראה עוד אופציות, אתה בסוף תחליט.

 

[לנושנוש]

אני מכירה את זה...

זו בדידות יזומה ונובעת מהרגל וחשיבה מסוימת. בתחום הקונבנציאונלי ממליצים על שילוב(!) של תרופות נוגדות חרדה וטיפול קבוצתי. למה שילוב? כי בן אדם במצבך ימשיך להיות סגור גם בקבוצה ואפילו אצל פסיכולוג. תחושות של לחץ, שיעמום רק יחזרו על עצמן. בדברים פחות קונבנציונליים אז אימון באמת אחד השיטות.(זה אולי אריק יעזור?) לנסות לישבור ולשנות צורת חשיבה לבד, ספרים, מטפל. כרגע בשורת תכנות שלך כתוב" אני לא יכול ליצור קשרים עם אנשים" בצד התכנות הזה נימצאות כל החוויות שחוויתה של כשלון ביחסים. ראש שלך כמו רובות כל פעם חוזר לשורה הזאת ושולף את האינפורמציה הרגשית שבצידה. השאלה אם אתה אוהב להיות רובוט שכזה? ומה קשור התאבדות לעניין ביכלל? לרוב אפשר להגדיל הרדיסק., להתקין זיכרונות חדשים. יעלה, לנגב אבק מהמסך ולדרך.

 

[boxer86]

החלטתי בנתיים על טיפול קבוצתי

שילוב של טיפול אישי+קבוצתי. אחרי כמה זמן זה יהיה רק טיפול קבוצתי. אני עדיין מתעקש לא לקחת תרופות (או סמים, או סיגריות, הכל אותו דבר). ספרים באמת מעניינים אותי. אבל החוכמה זה לא רק לקרוא אלא גם ליישם, וכאן אני אראה אם אני אצליח כתבת שאחת האמונות שלי היא שאני לא יכול ליצור קשרים. אבל...זה לא נכון? אז במה אני אאמין- "כולם אוהבים אותי, ואני מתחבר אל כולם בקלות"? זה לא ככה. זה שקר. אני חושב שקשה לי ליצור קשרים כי....זה מה שקורה! אני גמרתי עם פנטזיות על כך שהכל טוב או יהיה טוב בעתיד. אני רוצה להיות מציאותי. יכול להיות זה משהו במראה שלי, בדיבור שלי. יכול להיות שככה אלוהים רוצה, אני לא יודע. אבל בשורה התחתונה אני חי לבד.

 

[לנושנוש]

אמונה/ מחשבה "אני חי לבד"

היא דבר נירכש בדיוק כמו אמונה "אני מתחבר לאנשים בקלות". אתה יכול להחליף את המחשבות וביכלל לא הייתי ממליצה להזדהות יותר מדי עם מחשבות מהסוג הזה. כוונה מחשבות של אני ככה וככה או ככה. אלה דברים שמשתנים וניתנים לשינוי. לצערי אנחנו סוג של מחשבים מטומטמים שפשוט מתוכנתים בצורה מסוימת.מספיק שצברנו כמה חוויות של כשלון בדבר מסוים(אלה מילדות הכי דביקות) וזהו, אנחנו מגדירים את עצמנו במילחים כאלה ואחרות. יש תיכנותים שמאוד קשה לנו לעזוב. אני כרגע נאבקת בכמה כאלה ובנתיים ללא הצלחה ממש. אני למשל רזה, תמיד מאחרת, עובדת קשה בעבודה לא אהובה. תמיד יש לי מצבי רוח. אני מפוזרת ולא מצליחה להגשים את החלומות שלי כי אני תמיד, אבל תמיד לא מצליחה להתמסר לדברים עד הסוף. תמיד יד לי בעיה עם כספים ועוד ועוד.

 

[boxer86]

כתבתי שאני לומד מחשבים?

אולי במקרה ואולי לא, אני במקרה לומד תכנות. כי הזכרת את זה הרבה על לתכנת את המוח, אז זה כאילו את מנסה לדבר אליי כמתכנת לעתיד

דווקא המוח הוא הרבה הרבה יותר טוב ממחשב. רק שה"שימוש" בו לא תמיד נכון.... אז איזה גישה את מציעה לי?

 

[לנושנוש]

מוח יותר טוב ממחשב?

גישה? חמממ, ליזכור שמחשבה זה רק מחשבה, תכנות רק תכנות. מה עוד אוכל להוסיף? אולי תנסה לפרמט את ההרדיסק

אבל מי יתקין את התוכנות מחדש אחרי זה? מעניין. אתה חושב שיש משהוא אחר מלבד השכל? שימשיך להתקיים בלי התערבות השכל?

 

[boxer86]

אני מרותק למיטה ../images/Emo186.gif

חטפתי שפעת אני בחום של 39 מעלות כבר לא נשארו חומרים בבטן שאפשר להקיא מאיפה זה בא לי עכשיו??

 

[לנושנוש]

אופס, תרגיש טוב.../images/Emo2.gif

מה זה? איזה וירוס מחשב? אולי זו הלהיטות שלך לטיפול קבוצתי מדברת... חוץ מזה רציתי להגיד לך שעם תלךעם ראש מאוד סגור לקבוצתי, לא יקרו שם ניסים...אם אתה מגיעה מראש במחשבה שאתה לא יודעה ליצור קשרים על תצפה שתמצא משהו אחר במציאות. חוץ מזה אתה מתקשר איתי לא רע ביכלל. מקווה שאתה כבר מרגיש יותר טוב היום. יעללה, שמור על קשר.

 

[מנהיג הלהקה]

אמונות ../images/Emo218.gif

לדעתי מה שקורה לך הוא שהאמונה "אני לא יכול ליצור קשרים עם אנשים" משרתת אותך באופן כלשהו. אולי, רק אולי, האמונה מאפשרת לך להישאר פסיבי. כי אחרת תצטרך לפעול ולנסות ליצור קשרים באופן פעיל - אבל זה כבר מפחיד. זה כבר טומן בחובו דחיות, אכזבות וכד'. כדיברי השיר: אל תרכיבו משקפיים לא קודרות ("לנצח אשאר לבד") ולא שמחות ("כולם אוהבים אותי") הסתכלו נא בעיניים בעיניים פקוחות ("כנראה יש לי בעיה בצורת ההתנהגות שאני לא מודע אליה, ולכן אלך לסדנה או לטיפול בשביל לקבל פידבקים מאנשים, להבין איפה אני טועה ולהתחיל לשפר"). אגב, יש לי סדנה כזאת להמליץ לך (שם תרכוש חברים בכל מקרה - אבל זאת לא המטרה) שאני עשיתי בעבר הלא רחוק (ואני עדיין ממשיך מדי פעם). אם אתה מעוניין - תפנה אליי בפרטי