פינה לי חמה, בחדר קטן, בו כורסה ושולחן, וחלון לעולם.. אבל קר המסך צוננה המקלדת, ויש חושך בחוץ, וכבר רוח נושבת.. לבדי,רק איתי, זחוחה המציאות.. את נפשי העורגת, מציפה הבדידות...
חושך בחוץ שערים ננעלים רוח נושבת נושרים העלים המקלדת צוהלת המסך כה חם - נעים מרצדות נקודות אור בוהק מבפנים אנחנו כאן לא הלכנו השקט - רועם רועש גועש והולם... תן עוד רגע שניה לך פה ננעים לא בודד עוד תהיה לא בחוץ, לא בפנים יש חושך בחוץ והרוח נושבת שערך מבדרת לוטפת - עוטפת קוטפת...אוהבת! חיוך מלבב אושר נסוך תן לה ללכת.. אין בה צורך יותר - בבדידות - מחבקת - שבת נפלאה לך - אפרת
