בדידות איומה

בדידות איומה

לפני חודש וחצי איבדתי את ההריון בשבוע 9. הריון מאד מתוכנן ורצוי מאחר ואני גם כבר לא כזו צעירה (בת 30) . תמיד היו לי בעיות של מחזור לא סדיר ובכלל לא ידעתי שאני בהריון עד שחזרתי מחו"ל עם בחילות קשות ותחושה קשה בבטן. רופאת המשפחה חשבה שזו ציסטה בשחלה כי הבדיקת הריון שעשיתי בבית היתה שלילית ואז במר"מ גיליתי שאני בהריון. בכיתי בלי סוף מהתרגשות. לצערי ההתרגשות לא נמשכה זמן רב ואחרי 3 שבועות המאושרים התחלתי לדמם. אמא שלי שהיא אחות אמרה לי לטוס לביח כי היו לי גם כאבי בטן ושם גילינו שלתינוק התחלה של ציסטה במוח והוא איבד דופק. מאז איבדתי את שמחת החיים. כלפי חוץ אני ממש ממש בסדר. הלכתי לחתונות , שמחתי בימי הולדת, חזרתי לעשות זומבה , חזרתי לאפות , לקחתי עוד עבודה על עצמי אבל החלל בלב לא התמלא. ודווקא כי הכל כ"כ "בסדר" זה מרגיש לבד. אנשים לא מבינים למה אני בוכה עדיין ויוצאות להם הערות מטומטמות. אני עצובה נורא ומפוחדת ומרגישה שגם לבעלי קצת נמאס מהעצב שלי. . חברות מנסות להבין אבל רק חברה 1 שעברה הפלה מבינה את זה וגם לא לגמרי כי היא הפילה אחרי ילד ולי אין ילדים ואני לא יודעת אם בכלל יהיו לי. אפילו לעשות שופינג בקושי בא לי. אני מרגישה מתה מבפנים. אני הולכת לטיפול וזה לא ממש עוזר.
 

מקוםבלב

New member
בוקר טוב חמודית,

צר לי על אובדן ההריון שלך. ליבי איתך.
קשה מאוד לאבד הריון רצוי . במקרה שלך ההרגשה כאלו ניתנה לך מתנה ועוד לפני שהתרגלת אליה היא נלקחה ממך.
העצב מובן לחלוטין ולוקח זמן להמשיך הלאה.
לסביבה בהחלט קשה להכיל את זה במיוחד שמבחינתם הריון בשבוע 9 הוא לא דבר מוחשי שניתן לראות ולהרגיש.
לפחות התברכת בחברה אחת שמבינה ומכילה אותך במקום בו את נמצאת.
את לא מבוגרת כמו שאת חושבת ואין סיבה שלא יהיו לך ילדים. את תמיד יכולה ללכת ולהתייעץ עם רופא פוריות שיבדוק ויראה כיתד ניתן לעזור לך.
אם את מרגישה שהטיפול לא עוזר אולי תחשבי על טיפול אחר או משהו אחר שיכול לסייע לך.
שולחת חיבוק גדול והמון אהבה.
 

סחלבית4

New member
לחמודית

היי חמודית,
מצטערת לשמוע שההריון לא הצליח וזה בסדר להיות עצובה.
אני בדיוק באותו מצב שלך, גם בדיוק בת 30 ומחכה כבר מאוד לילד ראשון.
אנחנו כבר שנה בסרט של הריונות לא תקינים, זה מאוד כואב, לפעמים יש רגעים של יאוש ונופלים לעצבות תהומית.
אבל- אני בטוחה שגם לך וגם לי יהיו ילדים!

גם סיפורים מאוד עצובים וקשים מסתיימים בתינוק, אמנם זה לא קל, אבל אני בטוחה שזה שווה את זה.
והכי חשוב- את לא לבד
 

שושה147

New member
חמודיתתת

אני מרגישה בדיוק כמוך, גם בת 30 (עוד שבוע) ולפני שנה איבדתי את התאומים שלי בשבוע 26... ומאז היו לי 2 הריונות כימייים והפלה בשבוע 6 (כשהכל בהפריות)...

אני מרגישה כאילו כל התוכניות שלי ל-3 ילדים הלכו לפח ושאני זקנה וחייבת למהר... עם זאת אני מסתכלת על חברות שלי שעברו אותו דבר או דומה והן בנות 33-36 וכבר בדרך לילד ראשון וחלקן כבר ילדו...

חייבים להיות אופטימיים כי בסוף כל העצב מחכה לנו משהו טוב... חיבוק ענק..
 
למעלה