בדד

מתלחיות

New member
בדד

זה כבר כמה שעות שהיקום נם את שנתו בשלווה,או שלא.אני שוכב שעות ארוכות במיטתי ונותן דרור למחשבותי,נותן לשם שינוי לדמעות לזלוג בחופשיות על פני,אלה דמעות של כאב,של תסכול,ובעיקר של געגוע,געגוע לחבר ההוא(לא המדובר)שהיה עם אותם תשוקות שלי,וביחד הגשמנו את הפנטזיות.זו היתה אהבה טהורה,במיטה בישיבה,שכולם כבר ישנים והחושך המבורך פרס את כנפיו,פשטנו אנו את בגדינו ונכנסנו זה למיטתו של זה,ועשינו אהבה צעירה.אבל מהר מאד אני חוזר למציאות,לבדידות ולגעגוע אל העבר שהיה ולא יחזור...
 
חבל לי שאתה גוזר גזר דין מראש

אולי העבר כן יחזור, בלבוש אחר, בצורה אחרת עם אדם אחר שגם הוא מבין וטוב ואוהב? בים הגדול יש יותר דגים מאשר הוצאו ממנו...
 
למעלה