"ניצחון גדול"
זה פוסט אישי משהו -
את 3 השנים האחרונות של חיי השקעתי במסלול ארוך ומייגע (במיוחד) - בעיקר עקב התחכמות של המחוקק הישראלי ששכח לתרגם את המילה "לא" בתרגום תקנה 230 לתקנות ההפעלה...
למרות הקשיים המקומיים (שאינם קיימים בשום מקום אחר) עדיין שאפתי לעשות את המסלול בארץ. סוג של "ציונות".
היום הודיעה מדינת ישראל שגם את המסלול הזה (שקצת קשה להאמין שמישהו באמת מוכן לעבור) היא פשוט לא מאפשרת.
המדינה תמשיך לאפשר לכל מיני אנשים שסתם בא להם לטוס, לבוא לשחק עם זה קצת,
אבל תשלול מאדם שבחר לעסוק בזה באופן מקצועי, והשקיע 3 שנים מחיו במסלול הכשרה של טייס מסחרי במסוק, להמשיך במסלול ההכשרה.
לרגע חשבתי שזו מדינה חופשית ודמוקרטית. מדינה בה "חופש העיסוק" הוא חוק יסוד, אבל כנראה שטעיתי.
ומי בוחר להפר את אותו חוק יסוד - הגורם היחיד במדינה שאמור להגן עלי - בית המשפט העליון.
כל כך עייפתי, שקצת קשה לי להסביר כמה המצב גרוע.
אם הייתי מפרט מעל דפים אלו את כמות האבסורדים ה"בירוקרטיים" אליהם נחשפתי ב-3 השנים האחרונות
אפשר היה להפוך את זה בדקות למערכון של אפרים קישון (או לחומר למבקר המדינה) - לבחירתכם...
נדמה לי שכמוני, חלק גדול מה"עוסקים בענף" על סף שבירה.
אתה צריך להיות פסיכי אמיתי בשביל להחזיק במדינה הזו "עסק" תעופתי.
זו שאלה טובה - איך הגענו למצב המוזר בו יש לנו יותר מפקחים מעובדים / כלי טיס / טיסות (שוב - לבחירתכם...).
אולי לא התקבלה החלטת ממשלה על סגירת התעופה הכללית במדינה, אבל צעד אחרי צעד, הגבלה אחרי מיגבלה, זו הופכת למציאות כואבת.
אני מבין שבג"ץ קיבל (אחת משתי) הבקשות ושההבהרה בדבר שמירת כשירות מעט עוזרת בהחייאה המלאכותית שמבוצעת כרגע לעסקים הפועלים מהרצליה, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי.
שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ,
בָּה רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת יִסְעָרוּ,
לַהֲבוֹת חֻרְבָּן יִבְעָרוּ,
עִקְּבוֹתֶיהָ לֹא נִשְׁאָרוּ,
הִיא עוֹלָה בָּאֵשׁ.
וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם
בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,
אֵשׁ הָעֲיָרָה.
שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
קְרוֹבָה, חַס וְחָלִילָה, הַשָּׁעָה,
כִּי הַלְּהָבוֹת יַתְמִידוּ,
אֶת כֻּלָּנוּ פֹּה יַשְׁמִידוּ,
רַק שְׂרִידֵי קִירוֹת יָעִידוּ
מַה שֶּׁפֹּה הָיָה.
וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם
בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,
אֵשׁ הָעֲיָרָה.
שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
רַק בְּיַדְכֶם בִּלְבַד הִיא הָעֶזְרָה.
חִישׁ הוֹשִׁיטוּ יָד אוֹהֶבֶת
וְהַצִּילוּ מֵהַמָּוֶת,
בְּדַמְכֶם כַּבּוּ שַׁלְהֶבֶת,
חִישׁ כַּבּוּ בְּדָם.
מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ,
כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה.
אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם,
הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!
