בגרות וחשיבה
לפעמים תוך כדי קריאה בפורום, אני מתחיל להבין את כל הלא עתודאים שלמדו איתי, ומה הם חשבו עלי. הייתי עתודאי, למדתי באונ´ ת"א, שירתתי בחיל הקשר ועשיתי גם את כל שירות הקבע שלי, השלמתי גם תואר שני, חיפשתי עבודה בעת המשבר הנוכחי בהיי-טק וגם מצאתי. כך שכשאני כותב כאן, אני בדרך כלל כותב מניסיון, מידע אישי או מהיכרות עם חבר שהיה באותו המסלול. אני תמיד נזהר לציין מאז שהייתי בצבא דברים השתנו (לאחרונה שמעתי שהיה שינוי משמעותי גם בדירוג מחקר - קבעו דרגה חדשה נמוכה יותר שבה תוספת השכר הרבה יותר נמוכה ועוד שינויים בנוגע לפיצויים). לעומת זאת, לעיתים קרובות אני רואה כאן כותבים שכותבים בחוסר ידע מוחלט, וכותבים בבטחון מרקיע שחקים. אין הבדלה בין עובדה להשערה ולבדיה. הכל מעורבב ביחד.
זה אופייני מאוד אצל העתודאים שלפני השירות, או אצל התלמידים שבאים לחקור. הכל או טוב או רע. מוסד מסויים באמת עדיף על אחר בהכל. כנראה שבאמת הזדקנתי עם השנים - גיליתי שהמציאות היא תמיד הרבה יותר מורכבת, שבשש שנים אתה יכול לעבור תקופות טובות וגם תקופות רעות, שתנאים אובייקטיביים לפעמים פחות חשובים מהיחס האנושי שנותנים לך, שכל אדם תופס את המציאות אחרת. ושכדאי להקשיב גם לדעות של אחרים. משעשע לקרוא כאן את דעותיכם על היוקרה של המוסדות האקדמאיים, אתם באמת חושבים שהפער בין המוסדות גדול יותר מהשונות הסטטיסטית שבתוך כל מוסד
ממעט הידע שלי על העולם האקדמי, יוקרה של מוסדות משנה כמעט רק למאסטר / דוקטורט, וגם אז מה שבאמת חשוב זה השם של המנחה שלך והפרסום שקנית במאמרים וכו´ ולא שם המוסד. כשתצאו מהצבא הרבה יותר ישנה מה עשיתם בצבא מאיפה למדתם, בסה"כ בכל המוסדות האקדמאיים לומדים רק את השפה הבסיסית, את ההנדסה האמיתית לסוגיה לומדים רק אח"כ כשאתם עובדים בעצמכם
אתם באמת חושבים שהחיים בצבא כ"כ ורודים, מאמינים לכל שמץ הבטחה שיוצאת מפי מדור עתודה
קחו בחשבון, צה"ל צריך עתודאים ולכן מפרסם את העתודה, תתיחסו לכל פירסום שאיננו מסמך חוזי בינכם לצבא כפירסומת, בדיוק כאילו היה מדובר ביוגורט. כדוגמא : אם אומרים לך שהמפקד שלך יכול לאשר לך לצאת ללימודים, לא אמרו בזה כלום, כי מחר מדיניות הצבא יכולה להשתנות ויגידו למפקד שלך לא לאשר, ואפילו לא שיקרו לך. אני זוכר שכששלחו אותי לכנס עתודאים שמעתי שאמרו להם שהם יכולים לבקש להשתחרר מהקבע, רק שכחו לספר להם שהבקשה שלהם לא תאושר למעט מקרים מאוד חריגים הומניטרית. אני לא מנסה להגיד שמוסד א´ עדיף על ב´, או שרע בעתודה. אני מנסה להסביר לכולכם שזה בולשיט. אלו החיים, וככאלה הם יותר מורכבים ומגוונים. שיעור ראשון בהנדסה אמיתית: הממוצע הסטטיסטי הוא חסר משמעות כשהשונות גבוהה מאוד והוא מוסתר עמוק בתוך הרעש, אלא אם אתם מעוניינים במדגם מאוד גדול, רק שכל אחד מכם מתעניין בסוף רק במקרה פרטי אחד - הוא עצמו. ותחשבו על זה. זה מוזר להרגיש כזה פער, טוב, כנראה שהשנים עושות את שלהן.