אני מסכים עם רובם המכריע של הדברים שכתבתבועז , נושא כיבוד החוק
הוא ראש וראשון אחרת אין כאן שום מערכת ואנחנו בכאוס מה יקרה אם היום במוצ"ש נוסעים יחליטו לנקום במנהל אחת התחנות ולהכותו עד זוב דם כי הוא מייצג עבורם את עובדי הרכבת ? כן בועז זה כבר קרה בעבר כאשר עובדי חברת החשמל פרצו בשביתה פראית (אבל המשיכו לייצר חשמל ) ואז קראו בראש חוצות ובחדשות להכות ,להפלות את המשפחות שלהם , להוציא את הילדים ממערכת החינוך ומהגנים , רק כפסע היה מעשי לינץ . כן זה קרה כאשר אותו וועד מיליטנטי החליט לא לכבד צוו של בית משפט , הרי היום זה יכול לחזור ,וזה יקרה בועז , הועד זרע רוח וקוצר סופה (שינאה ) , מה לעשות כך קורה כאשר מתעמרים עד בלי סוף בנוסעים . אני משוכנע כי קוביז מזדהה עם יו"ר הועד אחרת הוא היה כותב אחרת ומבין כי בסופו של יום אם לא יהייו נוסעים לא יהייו מקומות עבודה בכלל . מיקור החוץ לא אנחנו צריכים להתערב בו , זה לא תפקיד הנוסעים בסאגה הזאת ,אנחנו צריכים לקבל שרות טוב , מקום ישיבה גם בימים העמוסים , קרון נקי ולא ממורטט ,אנחנו הנוסעים נלחם עם הועד כאשר יובטחו לנו כל אלו ,כי אז נרצה להמשיך לקבל את השירות הטוב .
ועם זאת, כדאי לבצע הבחנה נוספת בין עובדים המזדהים כללית עם מטרת המאבק כנגד מיקור החוץ (שאכן, כפי שכתבת, אין זה מענייננו כנוסעים מקבלי שירות),אך בוחלים בשיטות הפעולה של הוועד המיליטנטי, לבין עובדים שהמאבק ואופיו האלים מקובל עליהם בכללותו. חבל מאוד שקוביז ואביתר אינם מבהירים את דעתם בסוגיה זו.