בגלל האינטרנט

בגלל האינטרנט

בגלל האינטרנט, אני מתנתקת מאנשים בעבודה (חוץ מאשר הקשרים הפורמליים ההכרחיים). למי שלא זוכר (מהפעם האחרונה שכתבתי כאן) אני עובדת בתור קלדנית בבית משפט. האחראית שלי וקלדניות אחרות שואלות אותי למה אני אף פעם לא יורדת לחדר קלדניות, להיות איתן קצת. אני מתביישת להסביר להן שבכל זמן פנוי אני באינטרנט. גם כשאני אומרת להן את זה, הן לא יכולות להבין, כמה אפשר לשבת מול מחשב? אז אולי זאת בריחה, אבל כמה אפשר לברוח? בשבועיים האחרונים יכולתי לגלוש רק מהעבודה. כי עד היום היה לי מחשב ענתיקה, שעשה המון בעיות עד שבסוף באינטרנט לא יכולתי לגלוש בכלל ורק אתמול קניתי מחשב חדש. לא יודעת אם זה טוב או רע. האמת, היה קשה מאוד בשבועיים האלה בלי האינטרנט. פתאום הרגשתי בודדה מאוד. מצחיק הא? דווקא האינטרנט הוא זה שמבודד אותי ודווקא בלעדיו אני מרגישה בודדה. לפחות ישנתי בלילות באותם שבועיים נטולי אינטרנט. טוב, די, אמרתי שבשעה 24:00 אני מכבה את המחשב והולכת לישון. אז יש עוד 3 דקות וכדאי שהפעם אעמוד בהחלטה שלי. אז לילה טוב לכולם.
 
אחרי שכתבתי את זה

אני מודה שעשיתי סריקה כללית על הפורומים שאני כותבת בהם בדרך כלל, אבל זה היה עניין של לא יותר מ-5 דקות ואחר-כך הלכתי לישון. אז אפשר לומר שעמדתי בהחלטה
 
למעלה