שאלת המון שאלות
ואנסה לענות בקצרה- 1. על מה מסתכלים אצל בני 4 מבחינת מוטוריקה גסה (לא ידעתי שמושג זה כבר לא בשימוש)- משחק בכדור, עמידה וקפיצה על רגל אחת, קפיצה על שתי רגליים, עלייה וירידה במדרגות, הליכה,הליכה עקב בצד אגודל, מידע מההורים ומהגננת על משחק בגן שעשועים. בכל הפעילויות הללו מתייחסים לתכנון התנועה, לתאום הדו-צידי, להפרדת התנועה, ליציבה ולשיווי המשקל. 2. חשיבות ההתפתחות של מרכיבים אלו חשובה כשם שחשובה ההתפתחות בתחום השפתי, הקוגניטיבי, והחברתי-רגשי. התינוק חוקר את העולם באמצעות המערכות התחושתיות -תנועתיות. התפיסה החזותית לדוגמא, מתפתחת בראש ובראשונה דרך התנסותו של התינוק, ואחר-כך הילד במרחב. ישנה חוברת מעולה בשם "התפתחות מוטורית תחושתית ותהליכי למידה"/מירי רצון. הוצאת סמינר הקיבוצים, ואני מצטטת מתוך ההקדמה: "תהליך התפתחותי תקין נותן לילד כלים להסתגלות ולמידה יעילים. תהליכים מוטורים-תחושתיים מהווים חלק מתוך מכלול תהליכים נוירולוגיים ואחרים, המשפיעים על ההתפתחות הרגשית, החברתית והחשיבתית. השילוב ביניהם (האינטגרציה), משפיע על האיכות הדרושה להתפתחות תקינה, ומכאן השפעתם על ההתפתחות הרגשית, החברתית והלימודית של הילד". 3.לגבי גילאי 4-5- ובכן- יחי ההבדל בין גיל 4 לבין גיל 5 מבחינת מה שמצופה. שנה בהתפתחות זה המון! לכל ילד ישנן העדפות משלו, וטוב שכך. השאלה היא האם ישנה המנעות, התנגדות, סף תסכול נמוך. אם הילד צובע כמצופה מהגיל, והיכולת הגרפו-מוטורית שלו תואמת את גילו- אז זה בסדר גמור אם הוא עדיין מעדיף לשחק במשחקי קופסה, בובות, לגו וכדומה, כל עוד אין התנגדות לעבודה בגן כאשר נדרש לכך והתוצרים תואמים את המצופה מהגיל. לא כל אחד בהכרח חייב לאהוב כל דבר. אבל, אם ישנו קושי תפקודי כלשהו שגורם לו לא לאהוב את העניין- אז כן נדרש טיפול. את מספרת על הילד שהוא עדיין מחליף ידיים (לא ברור לי בן כמה הילד- כי זה מאוד משנה- גיל 5 הוא הקו האדום באשר לדומיננטיות) ושרמת הציור נמוכה. מה קורה עם שאר התחומים?- שפתי, תפיסתי, גרפו-מוטורי, רגשי-חברתי? כיצד הוא מתפקד בגן? מה האבחונים הסטנדרטים הראו? אשמח אם תתני אנפורמציה יותר מעמיקה, ואוכל לסייע לך יותר בנושא זה. בהצלחה, שירה דוד, מרפאה בעיסוק.
