בגידות ואמון

[רוח ים נושבת]

בגידות ואמון

יש לי הרושם והתחושה שבעלי בוגד בי זו מין אינוטאיציה וגם סממנים פיזים אחרים לא נעים לי להיות הגשש בלש אחריו מצד אחד , ומצד שני אני לא מעוניינת להיות הטיפשה שחייה לצידו וכאילו לא מרגישה.... יש לי כל מיני סימנים שאולי חלקם מוטעים ונובעים מהלחץ ששורר ביננו אני מנסה ורוצה לשקם את מערכת הנישואין בננו ומקווה להגיע לאמון פתיחות וכנות אבל איך לעזאל עושים זאת????????????? אנו חיים יחד כבר 17 שנה ואני לא מצליחה להגיע אליו נכון שגם לי יש חלק בעניין אבל לא רק!!!!!! והוא בחלקו לא נושא באחריות...... קשה לי המשבר הזה שנפל עליי פתאום.......

 

[איש המערות]

בגידה היא תוצאה

נכתב כאן בפורום הרבה על בגידה. ברוב המקרים, מוצא ה"בוגד" השלמה לחוסרים שהוא מרגיש שלא יוכל להשלים בבית, חיזוק לבטחון העצמי, תחושה של ריגוש, של מיצוי עוד משהו מהחיים לפני שהגוף יתבלה לגמרי, פריקת תסכולים וגם תחת הכותרת "משבר גיל הארבעים". אצלך זו רק תחושה. אולי זה נכון ואולי לא. אבל עצם קיום התחושה מעיד על כך שאת מרגישה שעובר עליו משהו, שיכול להגיע גם לבגידה. אמרת שיש לך חלק אבל הוא לא נושא באחריות בחלקו. למה התכוונת? מהו חלקו לדעתך והאם הצלחת לשוחח איתו ולהגיע להבנה והסכמה על כך? מהו חלקך לדעתך והאם שוחחת איתו והגעתם להבנה והססכמה על כך? האם הקושי הוא ליצור שיחה בעניין? אם תפרטי יותר, תקבלי תשובות ממוקדות יותר. מכל מקום, ברוכה הבאה לפורום. בהצלחה.

 

[רוח ים נושבת]

נכון בגידה היא תוצאה אבל

כל טעות צריך לדעת לתקן בכוחות משותפים אני מאוד מאמינה בשיתוף פעולה !!!! החלק שלו זה שהוא לא תמיד ידע לעורר אותי, לגרות .... הרבה פעמים נראה היה לי שהוא מאוד טכני מאוד קונקרטי לא השתמש במשחקים מקדימים והמעיט במילות אהדה החלק שלי היה שלא ממש ניסתי להיות יוזמת הייתי סה"כ דיי קרירה ומרוחקת לכן אני יכולה בהחלט לנסות להבין אותו מה שלא בסדר בכל הסיפור הוא שאני לא ניסתי לחפש את אושרי במקומות אחרים הייתי נאמנה לו ולמוסד הנישואין במשך כל השנים ולא שלא היו לי אפשרויות לו רציתי בכך.... קשה לי לחיות בשקר אחד גדול. השאלה היא קודם כל אם זה נכון או לא כי אני עדיין לא ממש בטוחה.... אבל יש לי תחושה חזקה שאני צודקת. האם צריך לנסות לברר את האמת או להניח ולחיות בתחושה שאולי זה לא נכון. האם צריך לסלוח לוותר או ישר שוברים את הכלים.... ותודה על הברכות !!

 

[איש המערות]

המין כראי של התקשורת הזוגית

בתרגום חפשי של דבריך, כל אחד עשה את המוטל עליו. אם אין תקשורת, הקשר עלול להפוך לשקר, או לפחות לתחושה של שקר. לא אמרת לו מה את רוצה ואיך היית אוהבת. לא הובלת אותו. לא יזמת איתו, וכך גם הוא. את מדברת על מין ואני מציע לבדוק אם לא כך גם בהבטי חיים נוספים. התקשורת שלכם דורשת תיקון. אעיז ואומר שהתקשורת שלך עם עצמך דורשת תיקון, כי אולי לא למדת להגדיר לעצמך מה את רוצה ומה חשוב לך ולכן לא אמרת זאת לבעלך. עד שלא תנסי את זה, מה הטעם לשבור את הכלים? ב"שקר" שאולי קיים אצלו לגביך קל לך להבחין. ואת, האם אינך משקרת לעצמך? כי אם היית בטוחה שמה שאת רוצה הינו בסדר גמור ולגיטימי, היית מוצאת את הדרך לאמר לו. וכך גם הוא. אני מציע, עבדו על שיפור התקשורת. המילולית והפיזית. עבדו על הסרת מחסומים, שהופכים את התקשורת לעצורה ואת המין למכני. עבדי את על אלו שלך, והציעי לו להצטרף אליך ולעבוד על שלו. בהצלחה.

 

[רוח ים נושבת]

קשר או שקר

תראה, אני חושבת שאני יודעת בדיוק מה אני רוצה אני רוצה זוגיות אמיתית הבנויה על אמת וכנות על יחד אמיתי אכפתיות ורצון טוב לספק ולעודד זה את זה תמיד ומתוך בחירה ולא מתוך כפייה הוא יותר מאמין שהאושר של כל אחד בידיים שלו וכל מה שקשור באהבה וכאלה זה סתם דבר איפנטילי אני לא יודעת אם קורים כאלו דברים אז אולי בעצם לא הייתה אהבה אף פעם??? הוא אומר לי דברים קשים ביותר ביחס למין והוא מחליט בשבילי מה אני חושבת ומרגישה ולא מוכן לקבל שיכול להיות שהוא טועה למה צריך היה לחכות 17 שנה אם בעצם אף פעם לא היה לו את זה כשהייתי יפה וצעירה וגם מאוד חתיכה הבנתי שיש בעייה בתקשורת המינית והצעתי שנפרד והוא לא רצה , גם עכשיו הוא לא רוצה. הוא טען שבשבילו נישואין הם לנצח ועם כל אחת אחרת תהייה בעייה אחרת ולכן איכשהו נשארנו יחד אני אף פעם לא ניסיתי לבגוד בו וזה לא שלא היו לי מידי פעם דפיקות לב ליד גבר זה או אחר. בקשר לעלמת החן אני לא בדיוק יודעת ונכון הוא מלא בצאטים ואני מניחה שגם בסייברסקס אבל לא נראה לי שזה רק וירטואלי הם בקשר טלפוני רצוף וממושך וחוצמזה רואים על הבעל שהוא קורן מאושר וטוען בשמחה שהבעייה המינית היא לא אצלו וזה בדוק ושיש לו הוכחות תגיד שווה להתעמק ולחקור את זה ? ותודה על ההתיחסויות המהירות והענייניות(וכן אני מעוניינת שתפנה אותי לשיחו בעניין זה....)

 

[איש המערות]

שני דברים עקרוניים, ולא קשורים

דבר ראשון, יש דבר כזה, קשר וירטואלי שאיננו חורג מהמחשב ומהטלפון. לא שקשר מסוג זה איננו מעסיק, או מספק חוויות של "אהבה" (סקס לא קשור לעניין) ויכול גם לגרום אושר ממשי. יש כאלו שיחושו נבגדים, בעיקר מפאת חוסר הידיעה מה באמת קורה, עד כמה הם "מספר שתיים" ובעצם הם באמת מספר שתיים מבחינת תשומת הלב המיידית. קשר צדדי מעיד על פער בין המצוי והנדרש (לא רצוי). את מעידה על קיום פער כזה מצידך וכנראה הוא מרגיש כך מצידו. שם לב הבעיה. הדבר השני חשוב בעיני בהרבה. את מעידה על מיניות בלתי מספקת, על ויתורים שלך לתכתיבים שלו, על היותך "האשה הקטנה", כאשר אינך שלמה עם כך. בעלך מקנטר אותך שהוא בסדר מבחינה מינית וזה בדוק ובין אם זה נכון או רק קינטור, את סופגת את ההשפלה כמובנת מאליה וכל מה שמטריד אותך הוא אם היה או לא היה בקשר מיני עם מישהי אחרת. את מתרפקת על דמותך לפני 17 שנה, כאילו היום אין לך ערך, ומתוך תחושה של חוסר ערך את נמנעת מלדרוש את מה שאת צריכה ומלהציב גבולות. אני לא אומר לך להתגרש. אני גם לא אומר את ההפך. תתחילי להביט בעצמך בעיניים אחרות, לראות במה את מיוחדת ושווה (תמצאי הרבה, תאמיני לי), תתחילי להעריך את עצמך ותתחברי למה שאת מרגישה שמגיע לך (קל לי להגיד, אני יודע שלא קל להתחבר לכך). עשי זאת מול המראה, לכי ליעוץ או לסדנא (לבד, עבור עצמך). הציעי לו להצטרף אבל אל תמנעי זאת מעצמך אם הוא לא ירצה. כשתהיי בטוחה מה את רוצה מעצמך ועבור עצמך, ללא קשר אליו, תוכלי לקבל החלטה נקיה אם להשאר איתו או להתגרש או ליצור שינוי אחר בזוגיות ובתקשורת ביניכם. אני מניח ששינוי בך ישפיע גם עליו. שימי את עצמך במרכז. כשזה יקרה, תמצאי את הפתרונות שתהיי שלמה איתם.

 

[איש המערות]

רוח, שלחתי לך שני מסרים עם קישורים

 

[האלי]

נשמע כמו בעיה אמיתית בזוגיות

זה מתחיל בהגדרות השונות שלכם מה היא זוגיות טובה. זה ממשיך לחוסר אמון בסיסי אחד בשני, שמוביל לתקשורת לא נקיה. ועובר דרך חוסר קבלה אחד של השני... נדמה לי שספרתי את הל הכשלים שמופיעים בספר לא?

(קחי לך פרח בינתיים, לעודד את רוחך) נשאלת השאלה מה ניתן לעשות? קשה... כי נראה שהדברים הלכו רחוק, קרוב לוודאי שאת צודקת בקשר לבעלך. אבל אני לא בטוח אם הבעיה שלך זה שהוא שכב או לא שכב עם מישהי אחרת. הבעיה שלך כמו שאני רואה את זה היא שמספיק רע לבעלך בבית עד שהוא מוכן לסכן הכל (למרות שהוא טוען שנישואין זה לכל החיים) וללכת, או לשכב עם מישהי אחרת. קבלי כנתון את העובדה שאת בעלך את לא יכולה לשנות. האם את מוכנה לקבל את הנתון הזה? בדקי לעצמך בכנות, כי אם לא, בגידה היא הזדמנות נפלאה לפרק את החבילה. אבל אם את מוכנה לקבל את הנתון הזה, באמת, בכנות, בלב שלם ובאהבה. את יכולה לעשות עוד צעד קדימה ולראות מה את יכולה לשנות בעצמך כדי שיהיה לו הכי טוב בעולם איתך. אני יכול לתת לך טיפ: כל אחד היה רוצה שיקבלו אותו כמו שהוא. כל אחד רוצה להרגיש בטוח וחופשי מבקורת. להרגיש בבית... אם את מוכנה לעשות את השינוי הזה. להפסיק לבקר אותו. לקבל אותו כמו שהוא ולתת לו את ההרגשה שהוא בבית... ושאוהבים ומקבלים אותו. יכול להיות שהדברים ישתנו. עם הזמן. את יכולה לספר לו שהבנת שהוא בוגד בך. ספרי לו שזה מכאיב לך (ואל תמשיכי לפרט, פשוט תני לו את האינפורמציה) אילו אשתי היתה יודעת להגיד משהו כמו: "אני מבינה שלא טוב לך איתי, הייתי מאד רוצה לדעת למה כדי שאוכל לשנות. אני רוצה לחיות איתך ואני רוצה שיהיה לנו טוב ביחד." יכול להיות שהיינו עדיין נשואים. אבל במקרה שלי ידעתי שכל אמת שלי שאסגיר לידיה תשמש כתחמושת במחסן הנשק שהיא מחזיקה נגדי ובמוקדם או במאוחר היא תפגע בכל נקודת תורפה שאחשוף בפניה. לא יודע מה המצב ביניכם, אבל יכול להיות שגם בעלך מרגיש שאסור לו להיות גלוי איתך מסיבות דומות. שווה לך לבדוק... שלך, האלי.

 

[רוח ים נושבת]

האמון הוא עקר הבעייה

תיארת יפה את הבעייה אני חושבת שעיקר הבעייה הוא חוסר האמון הנה עכשיו כל דבר קטן שלפעמים בכלל לא קשור מעורר את חשדי וזו לא קנאות אובססיבית !!!!! זה גם לא היה קיים עד לאחרונה הוא פשוט נותן לי את הסיבות לחשוד בו. איך אפשר להחזיר אמון בבן אדם?????

 

[האלי]

איך אפשר להאמין באלוהים?

הרי אי אפשר להוכיח שיש אלוהים. להיפך אם מסתכלים על העובדות בקפידה, נראה דווקא שאין אלוהים... אבל זה לא מפריע למליוני אנשים בעולם להאמין בו באמונה שלמה. יש אולי שיחשבו שהרחקתי לכת. אבל אין לי משהו יותר טוב כדי להסביר את עמדתי. זה עניין של בחירה. אם את בוחרת להאמין, האמיני. אם את בוחרת לא להאמין... חבל"ז. אבל לפני שתוכלי לבחור, את צריכה להחליט לאן את רוצה להוביל את הדברים. ורק אחר כך בחרי את הבחירה שלך. שלך, האלי.

 

[שמית]

שלום לרוח, האלי ואיש היערות

קראתי את חילופי הדברים ורציתי לומר: לרוח - ליבי איתך, גם אני עוברת משהו דומה. אני כבר יודעת שהיו נשים נוספות וזה כואב מאוד, מאוד (ועוד). שמחתי בשבילך שיכולת לשתף בהרגשתך את הפורום וכי קיבלת תגובות כל-כך לעניין (יכולתי גם להרגיש את משמעותן לגביי). לאיש המערות ולהאלי - כולי הערכה לתגובותיכם. אני חדשה בסוג תקשורת כזה, ולקח לי כמה ימים לארגן את עצמי לכתיבה. אז ככה...אני נשואה כבר קרוב ל- 17 שנה , מרגישה שאוהבת את "בן-זוגי" (היה מתאים יותר "זה שאליו אני נשואה"). אבל:- אני כועסת על פרשיותיו (אינני יודעת פרטים אבל ברור לי שהוא היה בקשר עם נשים). שלא תבינו לא נכון, אני חושבת שאני לא קנאית, ובהחלט סביר שיהיו לכל אחד ידידים וחברים משני המינים, אבל מבחינתי אינטימיות היא גבול שהייתי רוצה שישמור עליו (אני לפחות שמרתי). ייתכן שאם במקביל לקשריו עם נשים אחרות היה דואג לקשר אינטימי מספק איתי הייתי יכולה לחיות עם העובדה שאין לי בלעדיות. אבל המצב הוא שרמת האינטימיות ביננו בכל הקשור ל....סקס (הנה זה יצא...) שואף לאפס. אז אני מרגישה גם "מרומה" - בזמן שאני "חיכיתי לו" הוא כייף עם אחרות. אני כועסת על שזה מביא אותי למקומות מכוערים - מכיוון שהוא אינו רוצה לומר לי מה בדיוק היה שם, הדבר מגביר אצלי חרדה, ואני רוצה (אולי באופן מזוכיסטי) לדעת.רציונלית אני מבינה שזה לא יעלים את העניין אבל כנראה שאני רוצה איכשהו להעריך מה היה בקשרים אלו. הוא לא מוכן לספר. מצד שני, אנחנו חברים דיי טובים (אם אני לא "מציקה" לו בעניין הנשים) הוא גם אומר שאוהב אותי... וגם החליט "להתנזר" מקשרים נוספים למשך שנה ולספר לי אם תהיה "חריגה" - וזה מיוזמתו. אני רוצה לסלוח ולשכוח אבל זה מאוד קשה... המחשבות על "האחרות" טורפות את דעתי וכאילו חוצצות ביני ובינו. קשה לסכם הכל בהודעה אחת אז פשוט אסיים כאן ואחכה לתגובות.

 

[זיו ברוך]

כמוני - כמוך. (רק נשואה קצת פחות..)

 

[האלי]

כבר הרבה זמן שאת מחכה לתגובה

והיא לא באה כי משום מה המילים לא רוצות להתנסח להן לתשובה. אז לחצתי על תגובה, אפילו רק כדי לא להשאיר אותך יותר בלי תגובה, שתדעי שקראתי (ובטח אני לא היחיד) אבל לא ממש יודע להגיד לך משהו. אולי בעצם הכל טוב? את אומרת שהוא ביוזמתו החליט "להתנזר" אז אולי זה משום שאת יקרה לו, והוא רוצה לא לפגוע בך? נסי לקחת את זה מפה. ותזכרי כל הזמן שהוא אוהב אותך ואת יקרה לו. דבר אחד שאני יכול להגיד לך על גברים, לא יודע כמה שמת לב לזה. לגברים קשה הרבה יותר להגיע לרגשות שלהם ולהביע אותם. זה לא שאין לנו רגשות, בדיוק כמו לכן. אלא שמגיל צעיר מלמדים אותנו להיות גברים לא להפגין רגשות. לעצור ולאצור את הרגשות פנימה. ולכן קשה לנו. מלמדים אותנו גם שאנחנו חייבים לעמוד במילה שלנו ולכן הוא מוכן להתחייב רק על שנה, כי התחייבות לכל החיים נראית לו התחייבות שאולי לא יוכל לעמוד בה. והוא הרי חייב לעמוד במילתו, עד קוצו של יוד. מה דעתך לקחת את הידיעה הזו, שהוא אוהב אותך, שאת יקרה לו, ולהפוך אותה למנוף בעזרתו תרימו את הזוגיות שלכם לגבהים חדשים? פשוט תחזירי לו אהבה. כמה שיותר, זה אף פעם לא נגמר, להיפך כמה שתתני יותר יהיה לך יותר. יוווו איזה כיף אם יצליח לכם

שלך, האלי.

 

[שמית]

אז אני מנסה...

אז אני מנסה שהדברים יסתדרו. מה שעוזר לי כרגע זו הידיעה שגם הוא רוצה שהדברים יסתדרו. ועוד דבר שאני אנסה לעשות - אולי קצת לשנות מעמדותיי (כי אני כבר דואגת למה שיהיה אחרי השנה...). אני חושבת שאם ארגיש בטוחה בזוגיות שלנו אוכל לחיות טוב יותר עם הידיעה כי איני המקור היחיד לשמחת בן-זוגי... ומי יודע, אולי אוכל להגיע למצב בו שמחת החיים שלי אינה תלויה בלעדית בבן-זוגי. איך זה נשמע ?

 

[איש המערות]

אין לי אלא להצטרף להאלי :

פשוט תחזירי לו אהבה. כמה שיותר, זה אף פעם לא נגמר, להיפך כמה שתתני יותר יהיה לך יותר.

 

[shiri40]

כמה כאב.......

אני באתי ואמרתי לבעלי...... - בוא נראה מה אפשר לעשות כדי שיהיה טוב יותר.... וגם התחלנו טיפול יחד.. ו- לפעמים זה מאוחר מידי... ובוא גם עקשן לא קטן...... וכל-כך קשה לשפר !!!!!! (((((((((((((((((

 

[ביקור חטוף]

חיכית ולא ענינו...

אבל מאחלת לך בכל הלב הצלחה!! ואל תחשבי שמאוחר מדיי..תתמידי ותאמיני, ותתחילו לדבר. זה קשה, אני יודעת כי אני בתוך זה אבל יכולה באמת להעיד כי המצב משתפר למרות ועל-אף הכל. לדבר על המטרה המשותפת-לא להיפרד (?) לחיות בשמחה ולא בכעס ובלבול, לשתף ולקוות לטוב! בהצלחה שירי.

 

[זיו ברוך]

הזכות לדעת, והחובה ליידע

נושא של בגידות כבר הועלה כאן בעבר. כדאי לך, אולי, לדפדף אחורה ולראות. אישית, לדעתי, גישתך לנושא אינה נכונה. כמי שחיה לצידו - יש לך הזכות הלגיטימית המלאה לדעת מה קורה, והאם מתרחשים דברים שאינך שותפה להם, ומחובתו ליידע. זוהי מהותה של מע´ יחסים, בה כל אחד מהצדדים בוחר להיות שותף. לא ברור לי על סמך מה את מבססת את חשדותייך, והאם, בכלל, יש לך על מה לבסס אותם, או שמא - זוהי ´רק´ אינטואיציה או חוסר בטחון שלך. אבל - אם, מעבר לאינטואיציה, יש לך גם ביסוס, ולו קלוש ביותר לדברים - זכותך לדעת אותם, על-מנת שתוכלי לבחור את המשך דרכך. איתו או בלעדיו. זכותך לגשת אליו, ובצורה האסרטיבית ביותר לברר איתו את העניין. שוב, רק אם את ממש דבקה בכך. כי אם זו סתם השערה היפוטתית שלך - פנייה זו אליו עלולה לגרום לקריסת אמון טוטאלית ביניכם, ולא הייתי מסתכנת בכך, אם אין לך בסיס ממשי ומוחשי לחשדות. אבל אם יש לך - זכותך לגשת אליו ולומר לו (דוגמא) : "שמתי לב שלאחרונה אתה מאחר בכל ערב. יש לי הרגשה שאתה בוגד בי. זה נכון ?!" - כמובן, אל תצפי להשתפכות מיידית. תצפי להכחשה חד-משמעית. תמשיכי לדבוק באותה שאלה - עד שתקבלי עליה תשובה בלתי מתחמקת. שוב, כל זה רק בהנחה שהחשד הוא אמיתי ומבוסס, ולא ´סתם´ גחמה מיותרת, או חוסר בטחון חולף. לגבי פתיחות ואמון - אל תחכי שהוא ייזום ויבסס אותם. תעשי זאת את. נסי את ליצור סביבה של אמון ופתיחות. לתת מקום ולגיטימציה לוקח זמן, אבל אם תתמידי בכך - הוא בהדרגה יצטרף למעגל. אל תתייאשי. חשוב לדבר. מה את רוצה. מה את מרגישה. שתפי אותו. זה יעזור לו גם להיפתח.

 

[רוח ים נושבת]

והמחויבות כלפי הילדים?!

יש לי יותר מסתם חשדות יש מישהי שהוא איתה המון בקשר ובזה אני לא טועה האמת היא שאין לי מושג מה טיב הקשר בינהם אבל אני בטוחה שהוא קיים ורצוף וזה מעליב כל כך כל כך ממש משפיל כי במקום לנסות לשקם ביננו את הקיים הוא הולך לרעות בשדות זרים. השאלה היא איך להתמודד עם זה ? הוא כמובן מכחיש מכל וכל אז האם רצוי שאני אמצא דרכים לתחקר את העניין ולוודאות שאני צודקת או טועה או להניח לו ולעזוב את זה לנסות אולי להאמין לו (הוא הרי לא יודע מאין המידע שיש לי ומה כמותו...) אנחנו מדברים על זה הרבה לאחרונה סה"כ אני מבינה אותו וגם לא ממש כועסת כי כל הקטע המיני ביננו היה ממש ירוד וכאן הנקודה אני חושבת שבזה שנינו אשמים והוא טוען שרק אני אשמה שאני פריגדית ושכל זה קורה בגלל החינוך מהבית שבו גדלתי אני מוכנה לסלוח לו אם אני אדע שהוא חוזר אליי וביחד ממש ביחד אנו מנסים לשקם כל הקטע זה שהוא לא חושב שיש לו בזה שום חלק ואולי כאן יש לו גם קבלות !!!! אני יודעת שזהו תהליך ושזה ארוך ואין לי הרבה סבלנות אז מה, ואם אני הייתי הולכת לחפש את סיפוקי אצל אחרים זה היה בסדר???? אני מנסה להיות שמחה ולנסות אולי לעורר אותו אבל הוא נורא מרוחק וקר ואני לא יכולה להגיע אליו הוא בטח שבוי בזרועתיה.... בקסמיה ...... חידוש מרענן ונחמד גם לרקוד על שתי חתונות ! מעניין איך היא נראית כן אני טיפה עגלגלה אני כבר נושקת לשנות הארבעים וגם יש לנו שתי בנות (שני הריונות ) אז אולי כבר לא בא לו עליי... איך יוצרים סביבה של אמון ? האם בגידה כזו היא סיבה מספיק טובה לפירוק הנישואין???

 

[איש המערות]

בשום מקרה, אל תשתמשו בילדים כתרוץ

כל החלטה שתקבלו, על שינוי, יעוץ, גיוון, פרידה, מה שלא יהיה, אל תשתמשו בילדים כתרוץ למה כן או למה לא לעשות משהו. התמקדו בעצמכם, כדי לקבל החלטה נקיה ושלמה, לא בגלל "כח עליון" ושמו ילדים. זו אחריות גדולה מדי על כתפיהם והם מ ר ג י ש י ם ! רדי מעניין ההשוואה לדמות הפנטסטית שאת בונה סביב אותה "עלמת חן" ומעניין הפחתת הדימוי העצמי שלך. האם ידוע לך שנפגשו בכלל? אולי הקשר וירטואלי בלבד? אם תרצי, אפנה אותך לשיחות שהיו בפורום כאן בסביבות אוקטובר ואילך בענינים דומים. מכל מקום, זו לא העגלגלות שלך, או גילך. אולי היום את מושכת יותר מאי פעם. זו פשוט שחיקה, עייפות והרגשת ריקנות שנובעת מתקשורת לקויה והתייחסתי לענין בתגובה קודמת. כך לפחות אני מרגיש ומבין מדברייך.