בגידה והשפעתה בגירושין
שלום יונתן
אמנם בעבר היה קיים הבדל תהומי בין יחס בית הדין הרבני ל"בגידה", ליחס בית המשפט לענייני משפחה לעניין זה.
בבית המשפט למשפחה בכל הנוגע לזכויות בני הזוג ,"רכיב האשמה", מנוטרל כמעט לחלוטין, אין זה משנה על רקע מה נוצר הקרע, ולמעשה כמעט ואין כל השלכה משפטית ל"בגידה", על זכויותיו של בן/בת הזוג, הזכויות הכספיות יחולקו בהתאם לכללים הבסיסים בחוק יחסי ממון, המזונות לילדים יקבעו בהתאם לתעריפים הנהוגים בבית המשפט למשפחה ומשמורת הילדים תקבע בהתאם לכלל הבסיסי של "טובת הילד" ואין כמעט כל קשר בין "טובת הילד", והזכויות הכספיות לעניין הנאמנות(או חוסר נאמנות) של בן/בת הזוג.
לא מכבר נכחתי בדיון בבית המשפט למשפחה שבו ייצגתי גבר שחי עם אישה אחרת במהלך חיי הנישואין. אשתו העלתה את הטענה כי בעלה "בוגד "בה, בפני בית המשפט והשופט הבהיר לה מפורשות (שלא לפרוטוקול)כי זה אינו מעניין אותו בכלל ואף הבהיר לאישה "הוא יכול להיות עם מי שירצה וכך גם את" אין זה קשור לחלוקת הזכויות והחיובים בכלל.
בעבר ,היתה התמונה שונה לחלוטין בבית הדין הרבני, שם קיימת משמעות רבה ביותר לרכיב ה"אשמה" בגירושין ,אם יתברר לבית הדין כי האישה בגדה או כי האיש בגד, או קיים יחסי מין אפילו חד פעמים ,מזדמנים עם בן זוג אחר, בית הדין ימצא לעיתים קרובות את הדרך לפגוע בזכויותיו/יה.
הידועים ביותר הינם מקרים של בגידת אישה. בעבר היה סיכוי גבוה שזכויותיה של האישה "הבוגדת" במחצית הזכויות הרשומות על שם הבעל, יפגעו ולעיתים קרובות ישללו ממנה את זכויותיה במחצית הכספים שנצברו על ידי בעלה במהלך חיי הנישואין ,וקיימים אף מקרים בהם נשללה, זכותה במחצית כלל הרכוש המשותף (אף דירת בני הזוג!!) .
המציאות היום שונה :
בבג"צ 8928/06 פלונית נ´ בית הדין הרבני שפורסם כאמור ביום 8.10.08, עתרה אשה שבגדה לביטול החלטת בית הדין הרבני הגדול שקבע שזכויותיו הסוציאליות של הבעל לא יהוו חלק מהרכוש המשותף, בשל בגידתה של האשה. בג"צ ביטל את החלטת בית הדין הרבני הגדול וקבע שהזכויות הסוציאליות יהוו חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג, ללא קשר לבגידת האשה.
בג"צ קבע כי:
י " העובדה כי הגורם לפירוק קשר הנישואין הוא בגידתו של אחד מבני הזוג אינה מקימה את הצורך "לבנות בית אחר". פירוק הנישואין כשלעצמו, יהיה הגורם לו אשר יהיה, הוא שמקים צורך זה.
כבוד השופט ריבלין אף הוסיף וקבע כי אין להעניש אדם על חלקו בפירוק היחסים ע"י סנקציות כלכליות : "פירוק התא המשפחתי הוא אירוע קשה וכאוב עד מאד. במקרים מסוימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק היחסים מזו שנושא בה בן הזוג השני. אולם, אין להתמודד עם הקושי שבפירוק, ועם אשמתו של מי מהצדדים, בדרך של פגיעה כלכלית במסגרת חלוקת הרכוש של בני הזוג. יתרה מכך, תכופות יש קושי לדבר בהקשר זה במונחים של "אשמה". פירוק הנישואין הוא תוצאה של נסיבות מורכבות ובגידה כשלעצמה אינה הופכת את אחד מבני הזוג לאשם הבלעדי."
למעשה לאור החלטה זו של בג"ץ בית הדין אינו יכול לשלול זכויות עקב בגידה
יחד עם זאת ההתנהלות בבית הדין שונה לחלוטין מבית המשפט.
אופי הדיינים שונה לעיתים קרובות מאופיים של השופטים. דיינים לרוב מגיעים מרקע ישיבתי ושופטים מרקע אקדמי... בהרבה הביטים גם לא במישרין עובדה זו מביאה ליחס פחות סלחני לקיום יחסי מין מחוץ לנישואין.
לאור האמור יש חיוניות בכל מקרה, לבדוק היטב את כל הנתונים הללוו בבואנו לקבוע אצל מי יתנהל תיק הגירושין בייחוד כשמדובר במקרה של בגידה או אשם.
