קרן אור281
New member
בגידה פסיכולגית?!
היי לכם ראשית אני רוצה לומר שאני מרגישה מאד מאד רע ,יש לי מועקה נוראית בלב ואשמח לתגובות אם כי אני חייבת לציין שלפעמים התגובות (לא מכולם. כן.). מכמה בודדים פה בפורום נוטות להיות אגרסיביות ומאד תקיפות.. ואני חושבת ש אוקיי יש טעם בלומר את האמת ישר בפנים אך ניראה לי שלפעמים שוכחים פה שהאדם שרושם את המיכתב חי את הסיפור שלו ונימצא במקום מאד פגיע.. אני מאד אשמח לשמוע את האמת שלכם .. רק תהיו רכים אליי.. גם ככה אני מרגישה בוגדת...ואוכלת את הלב סיפורי הוא מורכב אנסה לספרו תמציתי וקולע כמו שאומרים..לא מבטיחה שיצא קצר..) אני בזוגיות2.5 שנים יש לי בן זוג אוהב מאד אך עם כל מידת אהבתו לא פעם בזוגיות נפלנו על עיניני קנאה/רכושנות יתר מצידו.. יש בו אופי מעט שמרני ואני מוצאת את עצמי ליברלית יחסית אליו.. בכל הקשור נאמר לצאת לבלות כל אחד לבדו..( הוא למשל הרים גבה ואף רבנו על כך המון...) אך אני טיפוס שגם עומד על עקרונתיו וניתן לומר שעל אף חריקת השיניים שלו אני קיבלתי את רצונותיי..( לא שהם כאלו מיוחדים ככלות הכול זה נורמאלי ולגטימי.. כי גם הוא מרשה זאת לעצמו..) אך הוא קנאי ורבות הפעמים ( ויש לציין על שטיות..) נפלנו והתפתחו להם ריבים קולניים עד כדי שחשבתי להיפרד ולסגור את הבאסטה סופית!! כי הרגשתי חנוקה.. למה נישארתי? כי הבן אדם אוהב ואני אהבתי ו ככל שעובר הזמן.. אתה אומר לעצמך.. אבל אנחנוX שנים בוא ניתן לזה צאנס מה גם שהוא מנסה..( במילים) להשתנות לא תמיד מצליח לו ויש חריקות.. אך אהבתי שאף פעם לא וויתר עליי עלינו.. גם אני לא בדיעבד.. גם אני לא.. על כל פנים כיום אנחנו גרים בניפרד כי אין לנו כסף לדירה אז ח-ז-ר-נ-ו לבית ההורים עד לקדנציה הבאה גרנו בערך8 חודשים יחד והיה סביר למרות שגם שם רבנו לא פעם.. כיום ניכנסנו לתק נוראית של3 שבועות של ריבים יצא שאפילו שבוע שלם לא שוחחנו וגם שהשלמנו ובאתי אליו התחילו שוב ריבים קטנים.. ואני עייפה מאד... הרבה מהריבים חוזרים על עצמם על עקרונות ונושאים שדנו עליהם בעבר כמו צורה שהוא מדבר אליי.. ומקלל ולו מפריע שאני ביקורתית כלפיו. . מפה לשם.. אני לבדי ושוב כבר עברו יומיים של דממת אלחוט בנינו בפעם האחרונה שראיתי אותו זרקתי אותו מהרכב כי הוא קילל אותי גם ופשוט כבר התחרפנתי מרוב כעס לא רציתי אותו לידי.. כבר הגעתי כנראה לקצה של עצמי!! פיתחתי חוסר אימון ו עייפות מתמדת.. מהקשר.. הייתי מנותקת מעצמי לחלוטין שרויה בדיכאון בבית הורי הוא שלח לי מיכתב אתמול אך לטעמי היה חסר תוכן כי חוץ מלומר סליחה על הקללות הוא האשים אותי בהרבה דברים ייאמר לזכותו שהוא ניסה לדבר..שלחתי לו מיכתב תשובה גם שאני צריכה זמן לעצמי שאין לי מה לומר שאני עייפה מהכול.. העיניין הוא שאתמול בלילה נכנסתי לצאט והתחלתי לשוחח עם גברים שם. זו פעם שניה שאני ניכנסת לצאטים אם כי הפעם הראשונה לא הייתה לשום מטרת דיבור עם גברים כלומר אפילו נחרדתי מזה שניכנסתי ואף אמרתי לאלו ששוחחתי איתם שאני פה על מנת לשוחח ולהתייעץ ו שאני בקשר ושרבנו וכוכוכו באמת חיפשתי אוזן קשבת מישהו ניטרלי לשוחח איתו.. לא בכוונה של משהו רומנטי.. על אירוע זה חברי יודע כי סיפרתי לו אך דיאז זה היה לגטימי שכן היינו חלקית פרודים וגם ולא ניכנסתי למטרות רומנטיות בכלל!!!!! אתמול זה היה שונה( לצערי) שוחחתי ואף הכרתי בחור שהייתה לי כימה איתו ולו לא אמרתי שאני בקשר אמרתי שניפרדתי אפילו לפני כחודש ושיקרתי הרבה שקרים לו ולעצמי הוא נתן לי את הטל שלו אך לא התקשרתי כן רציתי לראות את התמונה שלו אך זה לא יצא לפועל בוא נאמר שיכולתי לקחת את זה צעד קדימה ובחרתי שלא זה היה ניראה לי אמיתי מידי אם הייתי מדברת איתו מחוץ לפורמט המחשב הוא גם ציין בפניי" את כל הזמן מתרחקת" אולי כי לא רציתי בכל ליבי להיות שם בתת מודע רציתי להרגיש מה זה שוב העולם הזה של ההכריות.. אף פעם לא נתתי לעצמי להיסחף ככה כי מבחינתי זו בגידה הרי ברור לי שאם הוא היה עושה זאת הייתי נורא נעלבת..וברור לי כי אם אספר לו הוא בטוח יפגע ספק ירצה אותי חזרה אם בכלל.. חשבתי לעצמי שאולי עשיתי זאת בכוונה כדי לתת לעצמי לגיטימציה לעוף מהקשר הזה סופית.. אבל כל כך רע לי אלוהים אני מרגישה בזויה .. לא חשבתי שאם הקשר ייגמר אז זה יהיה על בגידה ועוד מהצד שלי.. יש בנות שיאמרו " יאללה איזה כבדה.." יש לי ערכים גבוהים ואני שברתי אותם אני מרגישה שזה כאילו סגר לי פתח לחזור אליו לא? ואם אחזור אין מצב שלא אספר לו על כך.. כי המצפון שלי ממש מעיק עליי אני ממש מפחדת.. ואני גם יודעת שהוא יהיה עכשיו בעמדה צדקנית מעליי ( טוב אולי בצדק..) אך הוא יעשה מזה מטעמים.. קיצר כי הארכתי פה עד אין קץ מה אתם אומרים? זו בגידה?איך לומר לו? דברו איתי.. בלב אני מאד מאד אוהבת אותו תמיד מהרע ושאני פודעת אני ניזכרת כמה מישהו חשוב לי כי לפני כל הצאט המטומטם הזה לא הרגשתי כלום רק כעס וריחוק זה כאילו השיחה עם הגבר האלמוני עוררה אותי שוב.. ואז בכיתי כמו ילדה קטנה כל הלילה.. זקוקה לשמוע אתכם |
היי לכם ראשית אני רוצה לומר שאני מרגישה מאד מאד רע ,יש לי מועקה נוראית בלב ואשמח לתגובות אם כי אני חייבת לציין שלפעמים התגובות (לא מכולם. כן.). מכמה בודדים פה בפורום נוטות להיות אגרסיביות ומאד תקיפות.. ואני חושבת ש אוקיי יש טעם בלומר את האמת ישר בפנים אך ניראה לי שלפעמים שוכחים פה שהאדם שרושם את המיכתב חי את הסיפור שלו ונימצא במקום מאד פגיע.. אני מאד אשמח לשמוע את האמת שלכם .. רק תהיו רכים אליי.. גם ככה אני מרגישה בוגדת...ואוכלת את הלב סיפורי הוא מורכב אנסה לספרו תמציתי וקולע כמו שאומרים..לא מבטיחה שיצא קצר..) אני בזוגיות2.5 שנים יש לי בן זוג אוהב מאד אך עם כל מידת אהבתו לא פעם בזוגיות נפלנו על עיניני קנאה/רכושנות יתר מצידו.. יש בו אופי מעט שמרני ואני מוצאת את עצמי ליברלית יחסית אליו.. בכל הקשור נאמר לצאת לבלות כל אחד לבדו..( הוא למשל הרים גבה ואף רבנו על כך המון...) אך אני טיפוס שגם עומד על עקרונתיו וניתן לומר שעל אף חריקת השיניים שלו אני קיבלתי את רצונותיי..( לא שהם כאלו מיוחדים ככלות הכול זה נורמאלי ולגטימי.. כי גם הוא מרשה זאת לעצמו..) אך הוא קנאי ורבות הפעמים ( ויש לציין על שטיות..) נפלנו והתפתחו להם ריבים קולניים עד כדי שחשבתי להיפרד ולסגור את הבאסטה סופית!! כי הרגשתי חנוקה.. למה נישארתי? כי הבן אדם אוהב ואני אהבתי ו ככל שעובר הזמן.. אתה אומר לעצמך.. אבל אנחנוX שנים בוא ניתן לזה צאנס מה גם שהוא מנסה..( במילים) להשתנות לא תמיד מצליח לו ויש חריקות.. אך אהבתי שאף פעם לא וויתר עליי עלינו.. גם אני לא בדיעבד.. גם אני לא.. על כל פנים כיום אנחנו גרים בניפרד כי אין לנו כסף לדירה אז ח-ז-ר-נ-ו לבית ההורים עד לקדנציה הבאה גרנו בערך8 חודשים יחד והיה סביר למרות שגם שם רבנו לא פעם.. כיום ניכנסנו לתק נוראית של3 שבועות של ריבים יצא שאפילו שבוע שלם לא שוחחנו וגם שהשלמנו ובאתי אליו התחילו שוב ריבים קטנים.. ואני עייפה מאד... הרבה מהריבים חוזרים על עצמם על עקרונות ונושאים שדנו עליהם בעבר כמו צורה שהוא מדבר אליי.. ומקלל ולו מפריע שאני ביקורתית כלפיו. . מפה לשם.. אני לבדי ושוב כבר עברו יומיים של דממת אלחוט בנינו בפעם האחרונה שראיתי אותו זרקתי אותו מהרכב כי הוא קילל אותי גם ופשוט כבר התחרפנתי מרוב כעס לא רציתי אותו לידי.. כבר הגעתי כנראה לקצה של עצמי!! פיתחתי חוסר אימון ו עייפות מתמדת.. מהקשר.. הייתי מנותקת מעצמי לחלוטין שרויה בדיכאון בבית הורי הוא שלח לי מיכתב אתמול אך לטעמי היה חסר תוכן כי חוץ מלומר סליחה על הקללות הוא האשים אותי בהרבה דברים ייאמר לזכותו שהוא ניסה לדבר..שלחתי לו מיכתב תשובה גם שאני צריכה זמן לעצמי שאין לי מה לומר שאני עייפה מהכול.. העיניין הוא שאתמול בלילה נכנסתי לצאט והתחלתי לשוחח עם גברים שם. זו פעם שניה שאני ניכנסת לצאטים אם כי הפעם הראשונה לא הייתה לשום מטרת דיבור עם גברים כלומר אפילו נחרדתי מזה שניכנסתי ואף אמרתי לאלו ששוחחתי איתם שאני פה על מנת לשוחח ולהתייעץ ו שאני בקשר ושרבנו וכוכוכו באמת חיפשתי אוזן קשבת מישהו ניטרלי לשוחח איתו.. לא בכוונה של משהו רומנטי.. על אירוע זה חברי יודע כי סיפרתי לו אך דיאז זה היה לגטימי שכן היינו חלקית פרודים וגם ולא ניכנסתי למטרות רומנטיות בכלל!!!!! אתמול זה היה שונה( לצערי) שוחחתי ואף הכרתי בחור שהייתה לי כימה איתו ולו לא אמרתי שאני בקשר אמרתי שניפרדתי אפילו לפני כחודש ושיקרתי הרבה שקרים לו ולעצמי הוא נתן לי את הטל שלו אך לא התקשרתי כן רציתי לראות את התמונה שלו אך זה לא יצא לפועל בוא נאמר שיכולתי לקחת את זה צעד קדימה ובחרתי שלא זה היה ניראה לי אמיתי מידי אם הייתי מדברת איתו מחוץ לפורמט המחשב הוא גם ציין בפניי" את כל הזמן מתרחקת" אולי כי לא רציתי בכל ליבי להיות שם בתת מודע רציתי להרגיש מה זה שוב העולם הזה של ההכריות.. אף פעם לא נתתי לעצמי להיסחף ככה כי מבחינתי זו בגידה הרי ברור לי שאם הוא היה עושה זאת הייתי נורא נעלבת..וברור לי כי אם אספר לו הוא בטוח יפגע ספק ירצה אותי חזרה אם בכלל.. חשבתי לעצמי שאולי עשיתי זאת בכוונה כדי לתת לעצמי לגיטימציה לעוף מהקשר הזה סופית.. אבל כל כך רע לי אלוהים אני מרגישה בזויה .. לא חשבתי שאם הקשר ייגמר אז זה יהיה על בגידה ועוד מהצד שלי.. יש בנות שיאמרו " יאללה איזה כבדה.." יש לי ערכים גבוהים ואני שברתי אותם אני מרגישה שזה כאילו סגר לי פתח לחזור אליו לא? ואם אחזור אין מצב שלא אספר לו על כך.. כי המצפון שלי ממש מעיק עליי אני ממש מפחדת.. ואני גם יודעת שהוא יהיה עכשיו בעמדה צדקנית מעליי ( טוב אולי בצדק..) אך הוא יעשה מזה מטעמים.. קיצר כי הארכתי פה עד אין קץ מה אתם אומרים? זו בגידה?איך לומר לו? דברו איתי.. בלב אני מאד מאד אוהבת אותו תמיד מהרע ושאני פודעת אני ניזכרת כמה מישהו חשוב לי כי לפני כל הצאט המטומטם הזה לא הרגשתי כלום רק כעס וריחוק זה כאילו השיחה עם הגבר האלמוני עוררה אותי שוב.. ואז בכיתי כמו ילדה קטנה כל הלילה.. זקוקה לשמוע אתכם |
