חיים חדשים3
New member
בגידה ורמאות
היום אני 4 חודשים לאחר שעזבתי את בעלי עם בני בן החודשיים קשה לי האידליה "משפחה"התנפצה לי בפרצוף מבחינתי זה היה הצעד הכי חכם לעשות אני לא מצטערת כי רק המחשבה מה היה קורה אם ההייתי נשארת מעבירה בי צמרמורת אבל קשה לי להבין איך אדם מחליט לרמות בידיעה שהוא במתכוון הולך לעשות רע.הכרתי אותו דרך האינטרנט אחרי שבוע נפגשנו מצא חן בעיני ואני כמובן בעיניו הוא חיזר,היה נאהב,אמר את הדברים הנכונים ואני התאהבתי בשיא הפשטות אחרי חודשיים עברנו לגור יחד והיה נהדר ולאחר שנה התחתנו.אני ההייתי בת 34 ורציתי זוגיות,משפחה ולא התחתנתי מתוך יאוש אלא מתוך אהבה.יום אחרי החתונה התחילו הצרות הפסדנו כסף בחתונה,הוא פתאום הפסיק לעבוד והתחיל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות ובנתיים החובות התחילו להערם והריבים התחילו יש לציין כי אני עוסקת בחינוך במשרה מלאה אך הוא תמיד תירץ בכל מיני תירוצים שהכל יהיה בסדר ובאמת רציתי שהכל יסתדר רק התחתנתי כבר להודות בכישלון לתת צאנס ונתתי ונתתי ואחרי שנה נכנסתי להריון וחשבתי שעכשיו שעומד להיוולד תינוק הוא חייב להשתנות,אני ההייתי שקועה בהריון,בחובות ובחששות והוא בשלו,כשהתינוק נולד אחרי חודשיים תפסתי אותו בבגידה וכנראה שהוא בגד עוד בתחילת נשואינו וזה היה הקש ששבר את גב הגמל וראיתי שאני בלי כסף הוא רושש אותי לגמרי לא ההייתי מוכנה לתת לילדי חיים כאלה וגם לי.ילדי הוא הדבר הכי טוב שקרה לי הוא הכוח,האושר,החיוך וההתמדה להמשיך את חיי,כיום אני בהליך גירושין "בעלי "נעלם ולא ראה או התעניין בבנו מאז אייך אפשר?היום אני גרה אצל הוריי משלמת את חובותיו,נאלצתי לעזוב את עבודתי בשל המצב אך אני אופטימית זה לוקח זמן ואני עוד אקום על רגליי ואתן לבני ולי את החיים הטובים שמגיע לנו אני לא אוותר על שאיפותיי וחלומותיי בגללו אני ניצחתי.
היום אני 4 חודשים לאחר שעזבתי את בעלי עם בני בן החודשיים קשה לי האידליה "משפחה"התנפצה לי בפרצוף מבחינתי זה היה הצעד הכי חכם לעשות אני לא מצטערת כי רק המחשבה מה היה קורה אם ההייתי נשארת מעבירה בי צמרמורת אבל קשה לי להבין איך אדם מחליט לרמות בידיעה שהוא במתכוון הולך לעשות רע.הכרתי אותו דרך האינטרנט אחרי שבוע נפגשנו מצא חן בעיני ואני כמובן בעיניו הוא חיזר,היה נאהב,אמר את הדברים הנכונים ואני התאהבתי בשיא הפשטות אחרי חודשיים עברנו לגור יחד והיה נהדר ולאחר שנה התחתנו.אני ההייתי בת 34 ורציתי זוגיות,משפחה ולא התחתנתי מתוך יאוש אלא מתוך אהבה.יום אחרי החתונה התחילו הצרות הפסדנו כסף בחתונה,הוא פתאום הפסיק לעבוד והתחיל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות ובנתיים החובות התחילו להערם והריבים התחילו יש לציין כי אני עוסקת בחינוך במשרה מלאה אך הוא תמיד תירץ בכל מיני תירוצים שהכל יהיה בסדר ובאמת רציתי שהכל יסתדר רק התחתנתי כבר להודות בכישלון לתת צאנס ונתתי ונתתי ואחרי שנה נכנסתי להריון וחשבתי שעכשיו שעומד להיוולד תינוק הוא חייב להשתנות,אני ההייתי שקועה בהריון,בחובות ובחששות והוא בשלו,כשהתינוק נולד אחרי חודשיים תפסתי אותו בבגידה וכנראה שהוא בגד עוד בתחילת נשואינו וזה היה הקש ששבר את גב הגמל וראיתי שאני בלי כסף הוא רושש אותי לגמרי לא ההייתי מוכנה לתת לילדי חיים כאלה וגם לי.ילדי הוא הדבר הכי טוב שקרה לי הוא הכוח,האושר,החיוך וההתמדה להמשיך את חיי,כיום אני בהליך גירושין "בעלי "נעלם ולא ראה או התעניין בבנו מאז אייך אפשר?היום אני גרה אצל הוריי משלמת את חובותיו,נאלצתי לעזוב את עבודתי בשל המצב אך אני אופטימית זה לוקח זמן ואני עוד אקום על רגליי ואתן לבני ולי את החיים הטובים שמגיע לנו אני לא אוותר על שאיפותיי וחלומותיי בגללו אני ניצחתי.
