בגדי המלך החדשים
אכן המצב מוזר. אנחנו חיים במצב של "בגדי המלך החדשים" קלאסי: כולנו "יודעים" שהשלטון מושחת, אבל אנחנו "עובדים" על עצמנו כל כך טוב, שפורמלית, רשמית, על פני השטח אנחנו באמת מאמינים שהשלטון תקין... זהו אבסורד מאין כמותו. אני צועק: "המלך הוא עירום", כלומר: השלטון מושחת! ואז אנשים צוחקים עלי: בוקר טוב, גילית את אמריקה... אבל אז אני מסביר להם: חברים יקרים, יש הבדל "פעוט" בין מה שאתה חושב שאתה "יודע" ובין הכרה פומבית פורמאלית. אנשים אינם מסוגלים לתפוס את המשפט הזה. הם חשים שהם "יודעים" שהשלטון מושחת, ולפיכך הם חושבים שהדבר כבר ידוע, ולכן אין מה לעשות. הם אינם מוכנים או מסוגלים להעלות על דעתם שברגע שההכרה הזו בכך שהשלטון במדינת ישראל הוא אכן מושחת מבסיסו כתרבות, כשיטה, כמערכת, כנורמה תהיה רשמית ופומבית - תהיה פה "רעידת אדמה"... הדבר יהיה בלתי נסבל ותהיה בדיוק המהפכה אותה רצינו ובדיוק אליה פיללנו כדי שמצבנו לא יגיע למצבה של ארגנטינה. איך נגיע אל ההכרה הפומבית הזו? אין דבר קל מזה: דיון אחד בתקשורת בנושא איכות השלטון בישראל. דיון כזה לא יוכל שלא להגיע למסקנה שאכן המערכת מושחתת מבסיסה (כי כולם כבר יודעים את זה). בכל בעיה מסוג "בגדי המלך החדשים" כל שיש לעשות כדי שההכרה בכך ש"המלך הוא ערום" תהיה פורמאלית ופומבית היא בסה"כ לשאול את השאלה (פומבית). להגיע להכרה פומבית, אכן זה קל מאוד, אמרנו: די בדיון אחד בתקשורת. אבל איך נגיע לדיון כזה?... מסתבר שאין דבר קשה מזה... אני שוב חוזר על הצהרתי: במדינת ישראל בכל קיומה לא היה ולו דיון אחד רציני בנושא איכות השלטון, או נושא הקשור אליו! וכנראה גם לא יהיה. אם מישהו סבור שיש מקום לדיון ציבורי בנושא, הרי שאני אשמח אם הוא יעזור לי לגייס אנשי ציבור שיעזרו לי להגשים את חלומי: דיון אחד בתקשורת בנושא איכות השלטון בישראל. תודה. נ.ב. אין שום קשר למצב הבטחוני. התקשורת תדאג שתמיד נושא איכות השלטון לא יגיע לסדר היום הציבורי, והציבור כעדר לעולם לא יחוש בכך. ואפילו אם בכל זאת כבשה שחורה אחת כן תחוש בכך (אני), איש לא יתייחס אליה... דיון בתקשורת בנושא איכות השלטון לא יהיה ואני מוכן להתערב על כך בכסף רב! אם יש דבר שהוא בלתי אפשרי זה הדבר הזה. כולם בטוחים ש"התקשורת אשמה" זה בדיחת קרש, ושאם לא מרוצים מפגינים תמיד נגד השלטון. איש איננו מסוגל להעלות על דעתו שלפעמים צריך להפגין גם נגד התקשורת... תודה.
אכן המצב מוזר. אנחנו חיים במצב של "בגדי המלך החדשים" קלאסי: כולנו "יודעים" שהשלטון מושחת, אבל אנחנו "עובדים" על עצמנו כל כך טוב, שפורמלית, רשמית, על פני השטח אנחנו באמת מאמינים שהשלטון תקין... זהו אבסורד מאין כמותו. אני צועק: "המלך הוא עירום", כלומר: השלטון מושחת! ואז אנשים צוחקים עלי: בוקר טוב, גילית את אמריקה... אבל אז אני מסביר להם: חברים יקרים, יש הבדל "פעוט" בין מה שאתה חושב שאתה "יודע" ובין הכרה פומבית פורמאלית. אנשים אינם מסוגלים לתפוס את המשפט הזה. הם חשים שהם "יודעים" שהשלטון מושחת, ולפיכך הם חושבים שהדבר כבר ידוע, ולכן אין מה לעשות. הם אינם מוכנים או מסוגלים להעלות על דעתם שברגע שההכרה הזו בכך שהשלטון במדינת ישראל הוא אכן מושחת מבסיסו כתרבות, כשיטה, כמערכת, כנורמה תהיה רשמית ופומבית - תהיה פה "רעידת אדמה"... הדבר יהיה בלתי נסבל ותהיה בדיוק המהפכה אותה רצינו ובדיוק אליה פיללנו כדי שמצבנו לא יגיע למצבה של ארגנטינה. איך נגיע אל ההכרה הפומבית הזו? אין דבר קל מזה: דיון אחד בתקשורת בנושא איכות השלטון בישראל. דיון כזה לא יוכל שלא להגיע למסקנה שאכן המערכת מושחתת מבסיסה (כי כולם כבר יודעים את זה). בכל בעיה מסוג "בגדי המלך החדשים" כל שיש לעשות כדי שההכרה בכך ש"המלך הוא ערום" תהיה פורמאלית ופומבית היא בסה"כ לשאול את השאלה (פומבית). להגיע להכרה פומבית, אכן זה קל מאוד, אמרנו: די בדיון אחד בתקשורת. אבל איך נגיע לדיון כזה?... מסתבר שאין דבר קשה מזה... אני שוב חוזר על הצהרתי: במדינת ישראל בכל קיומה לא היה ולו דיון אחד רציני בנושא איכות השלטון, או נושא הקשור אליו! וכנראה גם לא יהיה. אם מישהו סבור שיש מקום לדיון ציבורי בנושא, הרי שאני אשמח אם הוא יעזור לי לגייס אנשי ציבור שיעזרו לי להגשים את חלומי: דיון אחד בתקשורת בנושא איכות השלטון בישראל. תודה. נ.ב. אין שום קשר למצב הבטחוני. התקשורת תדאג שתמיד נושא איכות השלטון לא יגיע לסדר היום הציבורי, והציבור כעדר לעולם לא יחוש בכך. ואפילו אם בכל זאת כבשה שחורה אחת כן תחוש בכך (אני), איש לא יתייחס אליה... דיון בתקשורת בנושא איכות השלטון לא יהיה ואני מוכן להתערב על כך בכסף רב! אם יש דבר שהוא בלתי אפשרי זה הדבר הזה. כולם בטוחים ש"התקשורת אשמה" זה בדיחת קרש, ושאם לא מרוצים מפגינים תמיד נגד השלטון. איש איננו מסוגל להעלות על דעתו שלפעמים צריך להפגין גם נגד התקשורת... תודה.