בבקשה <img border=0 src=../images/Emo53.gif><img border=0 src=../images/Emo206.gif>

[הפוך עם ראש כפול]

בבקשה ../images/Emo53.gif../images/Emo206.gif היום בבוקר שלחתי את הבעל והבן (עדיין בבית...) למאפייה הקרובה לקנות חלת צימוקים (מכינה מזה פרנצ' טוסט לשניהם). לצערי הרב בעלי גילה יוזמה והביא גם כמה לחמניות שמנמנות ומתוקות עם צימוקים (ממש לא אופייני לו, דווקא בזה הוא מגלה יוזמה??). עכשיו הן מונחות להן על השיש וקוראות לי לקחת אחת, והאצבעות מדגדגות לי נורא. ממש בא לי כוס קפה עם לחמניה, יכולה לדמיין את עצמי בסיטועציה... אני יודעת שאיך שהלחמניה תיגמר אני מייד אתחרט על זה. אוף, אני כל כך עייפה, ואין לי כוח לעמוד בזה כבר... HELP HELP איך עומדים בפיתוי??

 

[עדניX]

אני הייתי אוכלת אותה אבל בזה זה נגמר , להבין שזה הצ'ופר היומי. אז להחליט אם זה כדאי ואם כן באיזו שעה ופוזיציה ממש לעשות מזה טקס קטן, אצלי אם זה לא טקס אלא כדרך אגב זה נגמר מהר ואני שוכחת שנשנשתי וגם לא נהנת

 

[הפוך עם ראש כפול]

את ממש מגישה לי פתח מילוט על מגש של כסף../images/Emo6.gif

 

[jesie12]

אין טעם למלחמות עם עצמך אם את לא יודעת לעמוד מול הלחמניה ולומר לעצמך "אני חזקה ממך" אז כנראה שהרצון שלך לרדת לא מספיק חזק

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני מודה. בצק מכל סוג לרוב מנצח אותי עוד לא למדתי איך לעמוד מולו לאורך זמן. אבל זה קשה במיוחד כשאני גם ככה עייפה וגם ככה סמרטוט מהשבוע שעבר עליי וגם ככה לחוצה מכל הדברים שקורים עכשיו בחיים שלי במקביל. כן, אני יודעת, אלו התירוצים הכי הכי הכי עלובים ופאתטיים בעולם, אבל זה בדיוק מה שמחליש אותי בעמידה מול הלחמניה הדפוקה הזו. ודווקא המאבק הפנימי הזה שאני מנהלת עם עצמי עכשיו מול הלחמניה לא גורם לי להרגיש יותר טוב. לא שאם אני אוכל אותה אני ארגיש יותר טוב, ככה שאני במלכוד. יאללה, שמישהו בבית הזה יתעורר כבר ואז תהיה לי תעסוקה אחרת..

 

[jesie12]

מתוקה אני בת 42, שמנה מגיל 12 אין לי בעברי נסיונות לדיאטה מעולם לא מנעתי מעצמי כלום. ברגע שידעתי שהגיע הזמן ואני ממש רוצה וצריכה לרדת, עשיתי את זה בהכי טבעיות אני רואה רק את הירידה חול עיניי ולא שום אוייב אחר לא נגעתי בעוגות, לחמים לחמניות שהם לא קלים, לא בצקים משום סוג ולא סוכרים וכמעט שלא משתמשת בשמן, שלא נדבר על בשר שמן אוכלת רק עוף והודו ודגים קמח לבן, סוכר למעט כפית אחת בקפה) ושמן- לא בבית ספרי ואני לא נלחמת עם עצמי אף פעם, אני עומדת בגבורה מול המון פיתויים, כמו עוגת קצפת שאמא שלי אפתה ליום הולדתי ואני לקחתי עם האצבע מהקרם, ואינספור פיתויים שבעבר לא הייתי ניצבת מולם החוכמה היא מאוד לרצות כדי לעמוד בגבורה מול הפיתויים, הבית שלי מלא בכל טוב ואני לא רואה כלום ממטר זה עובד אצלי מאוד חזק בראש וככה נשרו להם 30 קילו.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני בת 34 ונלחמת יום יום כבר...24 שנים?? מאז גיל 10 לפחות זוכרת סיטואציות בהן אומרים לי "תזהרי, זה משמין" ומאז שאני זוכרת את עצמי אני כל הזמן מודעת מאוד למה כן אמור להיכנס לפה ומה לא, ומרגישה לא בסדר כשאני אוכל משהו שלא. אז רוב הזמן אני עומדת יפה מול פיתויים, ואפילו בקלות, אבל לפעמים, בעיקר כשאני פיזית ונפשית עייפה בגלל כל מיני דברים, העייפות מהמאבקים האלו עם האוכל גוברת עליי. נראה לי שהיום אני עייפה כבר.

 

[jesie12]

אם את עייפה, לכ לישון הלחמניה לא תעזור לעייפות שלך רק מנוחה דעי לתת פתרונות לעצמך שלא קשורים באוכל לאוכל הכי קל לברוח ../images/Emo24.gif

 

[עדניX]

לא יודעת אם אצלך ניתן ליישום ב-3 חודשים הראשונים לא נכנסו פיתויים אלי הביתה ורק אני מבשלת ועורכת קניות גם ככה אז זה היה בשליטתי. לבונבון קניתי רק במבות של 15 ג' ככה שאם פתחתי שקית אז רק אחת ליום (ככה היו לי ייסורי מצפון כלפי הבונבון לא לגמור לו אותם כי אני עושה רק פעם בשבוע קניות) עכשיו אני מרשה לעצמי קצת יותר ואני אופה המון לחמים עוגות פיתות ועוגיות אבל זה גם בשליטתי שלא יהיו יותר מידי מאלו בבית. לא ליצור בבית יותר מידי שפע בקטע של מגוון כי בכל תחום בחיים זה מבלבל לט\עמי, כמו להכניס ילד לחנות משחקים או ממתקים זה מתסכל

 

[לילית462]

אני מקווה שעוד לא אכלת את הלחמניה הזאת אני חושבת שההתלבטות כאן מסמלת בדיוק את המלחמה של כל אחת ואחת מאיתנו (טוב לג'סי אין מאבקים כאלו אבל לרובנו יש ../images/Emo8.gif) בכל מקרה דווקא בגלל ההתלבטות, אני הייתי ממשיכה עם הדיון, בין אם כאן על גבי הפורום, ובין אם ביני לבין עצמי. אני מקווה שלא תשברי ללחמניה הזאת, אני לא חושבת שהיא שווה את החרטה שהיא תגרום לך אחר כך. ואם את מחליטה לאכול אותה, כמו שעדניX אומרת, תעשי מזה הו-הא שלפחות תרגישי שאת נהנית עד הסוף ../images/Emo25.gif

 

[jesie12]

היי אני בכלל לא מושלמת כמו שזה נראה../images/Emo6.gif רק הרצון שלי מאוד גדול ולא מרגישה צורך להילחם גם לי יצא לחרוג באיזה רוגעלך פעם בכמה שבועות ואז יושבת לי עם קפה ונהנית ממנו כמו שצריך וסתם בא לי להשוויץ היום יצאתי לרופא ובדרכי חזרה נפגשתי עם מישהו שאהבתי כל התיכון והוא זילזל בי הוא אמר שאני נראית ../images/Emo59.gif ושאל אם יש לי חבר(אני גרושה והוא רווק עדיין) הפעם, היה תורי לזלזל בו. זכרתי איך כינה אותי "מתאבקת סומו" בן ז......./images/Emo46.gif היום הוא גבר כרסתן ומזוקן ודוחה.

 

[הפוך עם ראש כפול]

בשיא ההתלבטות הבן שלי התעורר וגאל אותי מייסוריי, כך שהפעם זה נגמר בטוב. עכשיו אני על כוס קפה והצורך בבצק הזה עבר (עד הפעם הבאה ../images/Emo6.gif). תודה תודה תודה על זה שעזרתן לי למשוך את ההתלבטות עד שהגיעה לסיומה השמח. אגב, לילית - ממש לא אכלת כלום אתמול!! וכל הכבוד על הירידה. בטוחה שזה נותן לך כוחות להמשיך הלאה. ג'סי - הנקמה הכי מתוקה היא לראות מה הזמן עושה לך ומה הוא עשה לו, כל הכבוד ../images/Emo106.gif לכולן ושוב ../images/Emo51.gif

 

[jesie12]

אני כל כך גאה בך../images/Emo47.gif ../images/Emo25.gif

 

[לילית462]

שיחקת אותה אחותי ../images/Emo70.gif את ממש ../images/Emo47.gif אני גאה בך !!! אני יודעת שלא אכלתי כלום אתמול... אבל רק כך המשקל זז בכיוון הנכון ../images/Emo10.gif היום גם הולך יופי בינתיים ../images/Emo25.gif