בבקשה תיעצו לי

[שרוןM]

בבקשה תיעצו לי

שלום, אני חדשה בפורום , אני צופה בכם כמעט שנה ומעולם לא היה לי האומץ לכתוב את אשר על ליבי . אנחנו נשואים חמש שנים ויש לנו ילד בן שלוש. אני יכולה להגיד שמההתחלה לא היה טוב הוא טיפוס קנאי ואני טיפוס חופשי שאוהב לצחוק הוא כל הזמן מדוכא בחברת אנשים לא מרשה לי להתלבש אם זה לא נראה לו לא מתייחס אל הילד בכלל !!! ובכלל אומר שהוא מגיע ב4 מהעבודה ועד שהילד נכנס לישון הוא לא מנשק אותו אפילו הוא לא מתפקד בבית הדבר היחיד שהוא רוצה זה סקס אוכל וטלויזיה אני כל כך מבולבלת והמחשבות לא יוצאות לי מסודרות ובטח בלבלתי את כולכם תודה למי שהגיע עד כאן

 

[אורא]

עצה לך

נראה לי שאת קצת מבולבלת וחוששת. תשעי למען עצמך ובנך, תחיי את החיים בשבילך לא בשבילו. תתעסקי במה שחשוב לך ועושה לך טוב. בהצלחה

 

[איליי]

לאורא

ואז מה ? להישאר איתו למרות הכל ?

 

[אורא]

לא אתה ואני נחליט

אני לא חושבת שיש לך או לי זכות להחליט או לייעץ למישהו דבר כזה גדול וגורלי. אני כן חושבת שצריך לעשות סדר בחיים למצוא ולעשות מה שגורם לאדם להרגיש טוב עם עצמו. ומשם לשנות את החיים לכל כיוון שאנו בוחרים לשנות אבל זה משהו שצריך לבוא מבפנים. ולא חיצוני מאנשים בטח שאתה ואני לא מתאימים לזה.

 

[האלי]

ומה את רוצה שרון?

זה האיש שאת נשואה לו. הוא האבא של הילד שלכם. אלו עובדות שלא ניתן לשנות. ועכשיו, בהתחשב בעובדות האלו, מה את רוצה לעשות? יש אין ספור אפשרויות לפניך ואני יכול למנות כמה מהן. את יכולה לשבת בבית ולהתלונן, את יכולה להתגרש ממנו, את יכולה לנסות לחיות על פי הרצונות שלו, את יכולה להתעלם מהרצונות שלו ולהתנהג כמו שבא לך, את יכולה לנסות לגרום לו שיתנהג אחרת... או כל שילוב של האפשרויות האלו ואחרות. אין ספור אפשרויות כמו שאמרתי. השאלה היא מה את רוצה. שבי ונסי לדמיין לך את החיים הכי טובים שאת היית רוצה לאחל לעצמך. ותכתבי לעצמך אולי, איך הם היו נראים. ואז עברי סעיף סעיף ונסי לראות איך את מגיעה להגשמה של כל אחת מהשאיפות. ברור שעל חלק תצטרכי לוותר, חלק תוכלי להשיג רק באופן חלקי וחלק אולי תוכלי להגשים. אבל אם לא תגדירי מה את רוצה, קשה מאד יהיה לך להשיג את רצונך. שלך, האלי.

 

[מ ר י]

אחותי לפחות הוא רוצה סקס...../images/Emo8.gif

סתם.. גם אני הרגשתי כמוך לי יש ילדה בת 4 חודשים ובעלי רואה אותה רק בסופשבוע מעביר לה יד על הראש אומר לי תראי איך היא יפה והולך יותר מזה בשיא חוצפתו הוא מעז להעיר לי שאני לא עושה דברים נכון בכל מה שקשור לילדה עכשיו אנחנו מתגרשים.. כי מלבד "הענין" עם הילדה הוא בכלל לא מתעניין בחיים שלי והוא לא רוצה להשתנות.. לגבי סקס אני כל הזמן רציתי אותו והוא התחמק ובסוף הסתבר שהוא בוגד בי .. תתנחמי לפחות הוא עוד איתך..את חייבת לדבר איתו..לא יתכן שמשהו יאמר לך איך להתלבש הוא יכול להציע את טעמו או לומר לך שהוא לא כ"כ אוהב שאת מסתובבת עם משהו אבל בשום אופן אל תתני לו להכתיב לך דברים כאלה.. אם הוא לא נהנה להיות בחברת אנשים תלכי לבד אין שום סיבה בעולם שתרגישי לא בנוח בגלל ההתנהגות שלו. אני מקווה שאם תתחילי להתנהג יותר בחופשיות תוך דיבור עם בעלך והסבר למה את מצפה ותביני שאת גם תאלצי לחיות גם עם דברים שאת פחות אוהבת העינינים יסתדרו

 

[adam33]

שלבים...

זה נורא קשה לחיות עם אדם שנותן לך להרגיש שאת רק כלי לסיפוק יצרים ולא גם אישה עצמאית. אז הראי לו שאת שונה ואינך ממתינה עד שהוא ישתנה. תתחילי לפנק את עצמך אם זה בבגדים ואם זה ביציאה למקומות שאת באמת רוצה להיות שם גם קפה ועוגה עם חברה ..העיקר לתת לעצמך. שני תדמית במראה תאמרי לעצמך אני אישה חדשה אל תתחנני אליו בדברים ובכל דבר שהוא לא רוצה לעזור תדאגי את לכך לדוג. צריך להוציא את הילד ממסגרת והוא מסרב..תנסי לחשוב שאת לבד ומה הית עושה.. מה שאני מתכון שתראי לו שאינך צריכה עזרה ממנו והוא בעצם מיותר בבית. אני מאמין רק בדרך כזו הוא יתעשת ויתחיל להרגיש מה שאת מרגישה..גם עם הילד ..בשבת צאי איתו ותשאירי את בעלך לבד אם הוא לא רוצה להצתרף.. רק לאחר שתדעי להכיר את עצמך טוב יותר מבחינת היכולות שלך ( שאני מאמין שהם יותר ממה שאת בכלל חושבת) אזיי תוכלי לומר לו.." אם אתה לא תתחיל לזוז בבית ולהבין מה שאני עוברת כאן אזיי אין לנו מקום בבית אחד" ובמצבך אוליי זה הפתרון. איני שוכח שהוא בעלך ולכן מה שאני כותב כאן זה רק לתת לו להבין ולהפנים שאת קיימת כי הוא לפי דעתי שכח שיש לך צרכים ושאת אדם שאוהב וזקוק לעזרה וליחס פייר ממנו. אוליי זה יביא אותו לומר לך .." מה עושים כעת" ואם זה יהיה אזיי הכל היה כדאי למטרה זו.

 

[ש ר ו ן M]

כ

 

[שרוןM]

אני מאוד עצמאית ולכן

זה יוצר את כל המתחים שיש ביננו אני מאוד לא אוהבת שאומרים לי איך להתלבש (ואני מ מ ש לא הטיפוס הפרובוקטיבי ) ואם אני שמה חולצה עם מחשוף קט הוא נחרד מיד ואומר שככה לא הולכים לעבודה ובגלל שאני נגד ההחלטה הזו אני כן לובשת אותה והוא כועס ומעקם פרצוף אני אכן יוצאת לכוס קפה עם חברה והוא כועס ומספר להוריי(הוא מערב אותם המון ) שאני יוצאת לבד ומבלה ובטח יש לי מישהו אם אני קונה לי חולצה חדשה אז יש לו מה לומר בנידון, הוא אומר שאני מבזבזת כספים על להיראות יפה ושבטח הייתי מעדיפה להיות רווקה הוא לפעמים מותח ביקורת כזו קשה שאני מרגישה לפעמים כמו הילדה הקטנה שצריכה לשאול את אבא שלה מה לעשות ומה מותר ומה אסור אני מדברת המון על נושא הבית והילד והוא משנה את התנהגותו ליום יומיים ושוב חוזר המצב לקדמותו הוא איים עלי שאם אני אתגרש ממנו הוא לא יתן לי כלום והוא ישעה את הכל קשה כי הוא לא מוכן לוותר עליי לפעמים אני חושבת ואומרת לעצמי שאולי כדי לי לחיות ככה רק כדי שהילד לא יפגע ואני יודעת שבכל מקרה הוא יפגע כי יש מתח בבית ולבד??? השאלה הגדולה של המון נשים במצבי .. איך חיים לבד ? איך מגדלים ומפרנסים ילד לבד ? ואני יודעת שאם נתגרש הוא יבוא כל הזמן בטענה שהוא רוצה לראות את הילד (ואני יודעת שלא בגלל זה )ולא יניח לי לנפשי