בבקשה תגיבו

גילתי

New member
בבקשה תגיבו

היי לכולם, אני חדשה כאן. קוראים לי גילת, כמעט בת 16 ואני קיבוצניקית דתיה. ההורים שלי אף פעם לא כפו עלי יותר מידי לקיים מצוות ומנהגים, אבל התנהגתי כמי שחיה בקהילה דתית ולומדת בבי"ס דתי. אם מנסים לחשוב לאיזה חלק מהקהילות הדתיות השונות הקיימות הקהילה שלי משתייכת- הייתי אומרת שלקהילת הכיפות הסרוגות, אבל האמת היא שאנחנו עוד פחות מזה, ז"א, שומרים שבת ואוכלים כשר, אבל בתכלס אנחנו די חפיפניקים, קצת קשה לי לשים את האצבע איפה בדיוק. הגעתי לפורום הזה בגלל שמשהו השתבש לי בתפיסה הדתית, וכרגע, למרות שאני עוד לא בת 16 אפילו- אני חושבת שאני לא אשאר דתיה כשאהיה גדולה. יש לי מיליון שאלות שקשה לי למצוא להם תשובה, ובעצמי אני עוד לא יודעת מה בדיוק השתבש לי בתפיסה. אני יכולה רק להגיד שאם פעם לא הייתי קמה בוקר אחד להתפלל- היה לי על זה מצפון כל היום והייתי מתחננת מה´ לסליחה (ובדיעבד- אני יודעת שזה נשמע מגוחך) והיום אני גם לא מנסה להתפלל, כי כל זה דוחה אותי וממש לא מושך אותי. אין לי מושג איך הייתי כזו תמימה פעם, כנראה שחלק מהשינוי שחל בי הוא איזשהי התבגרות. בגלל שאני קטנה וצריכה להמשיך לחיות ולהתנהג כמו בת בקהילה דתית, ובגלל שהמצב הזה הטריף אותי- החלטתי לפנות לרב של הקיבוץ כדי לחפש תשובות ופתרון איך להתנהג עכשיו, ז"א, איך להמשיך לחיות בקיבוץ דתי כמישהי שלא מקיימת את המנהגים המקובלים אצלינו. הרב החליט שכרגע אין טעם שאני אתפלל- כי זה רק יעשה את המצב עוד יותר גרוע ורק ירחיק אותי יותר מכל המנהגים, שאני אעשה בסלידה ובלי הבנה למה אני עושה אותם. ההסבר להגעה שלי אליו היה- "אוקי, נורא קל לי עכשיו להגיד שאני הולכת להיות חילונית. להיות חילונית אני יודעת מה זה אומר- פשוט לא להיות דתיה. אבל להיות דתיה אני לא יודעת מה זה, אז לפני שאני זורקת את מה שאני לא יודעת מהו- אני רוצה לברר עליו קצת יותר". אז עכשיו הרב מעביר לי שיעורים פרטיים על הדת ועל שאלות שיש לי. אני לא אשקר ואגיד לכם שכיף לי שם, כי לא. זה משעמם תיכו ואני נרדמת שם. אני פשוט מרגישה שאני חייבת לעשות את זה, כדי להיות בטוחה כשיגיע הרגע להחליט, למרות שבינתיים הרגע הזה עוד רחוק ממני מאוד. מנסה לענות לעצמי למה אני מזבלת לכם במוח על השאלות שיש לי, אבל אין לי ממש תשובה. אולי אני מחפשת הזדהות?, חבר´ה עם אותו רקע כמוני?, או בגילי עם אותם השאלות? לא יודעת. כמו ששמתם לב גם ממה שכתבתי- יש לי המון בלאגן במוח, אז אם למישו יש הצעה כלשהי איך לעשות סדר- אני ממש אשמח אם הוא יגיב לי. שוב תודה.
 

rastamann

New member
היי

לפי דעתי קודם כל את צריכה להחליט אם את רוצה להיות דתיה כן או לא ואז מה שתחליטי תשאלי למה בחרת דווקא בדרך הזו ותראי מה תהיה התשובה. אני לדוגמא כבר חילוני את צריכה לשאול את עצמך מה מפריע לך בדת למה קשה לך עם הדת ואם את באמת מחליטה להיות דתיה או חילוניה אז יאללה העיקר הוא שתהיי שלנה עם עצמך. rastaman אומר welcome לגילתי ואם את רוצה לשאול עוד משהו אז בכייף
 
../images/Emo173.gif עם ../images/Emo78.gif וברוכה הבאה!

זה בסדר גמור שאת מנסה עוד לבדוק לפני שאת עושה שינוי כזה בחיים שלך, ובהצלחה. חבל רק שזה נעשה במסגרת משעממת, וזה סתם בזבוז זמן, אולי כדאי שבהתיעצות עם הורייך ו/או הרב ו/או מורייך, תנסי למצוא מסגרת אחרת ללמוד. למרות שלא נראה שיהיו לך מריבות גדולות בבית, עדיין את צעירה מכדי לזרוק הכל ולריב עם כל העולם, אז אל תרוצי מהר מידי. בקשר לגיל, אז יש כאן כל מיני, את בערך בגיל של ילדי הצעירים.... אבל יש כאן גם צעירים יותר. >אתאיסט בגיל 16 כבר החזיר מישהו בתשובה שלמה...<
 
שלום יקירה!../images/Emo39.gif

מצטערת שאני לא יכולה להרחיב כאן, אין לי ממש זמן... אבל אשמח אם תצרי איתי קשר במסרים אישיים. ואם לא אענה מייד , אל תעלבי, אני כנראה לא ברשת.... בכל מקרה: ברכה והצלחה אני מאחלת לך! מיכלי
 
תני לתחושות שלך להוביל אותך

דבר ראשון, תעשי צדק עם עצמך ואל תשתעממי, תעזבי את הרב וחפשי פתרון אחר. את יכולה גם להגיד לרב שהוא משעמם אותך, זה יהיה משעשע. שנית, אני לא חושב שמשהו השתבש אצלך. המילה שיבוש לא מתאים כאן. את פשוט גילית פן חדש אצלך, את מסוגלת לא להתפלל ומתוך קור רוח. לא נורא, אני מקווה שתתגברי על הפחד מה"עבירות" שאת עושה. שלישית.. אני חייב פתאום לזוז...
 
ברוכה הבאה ../images/Emo39.gif

ועכשיו שאני יודעת מה שמך הניק שלך עוד יותר מוצא חן בעיני! אין לי ספק שאת מחפשת זהות - ואת בזמן, בגיל, ובמקום הנכון לעשות זאת. יש איפהשהו ביהדות (לשמחתי או לצערי כבר הדחקתי את המקורות...) משפט שאומר - יגעת ומצאת תאמין, לא יגעת ולא מצאת ידה ידה ידה (את בטוח מכירה
) מה שזה אומר - אמרו לך להאמין באלוהים - וזה ממש לא משנה כמה חפיפניקים אתם - אלוהים שם. את צריכה לחפש בעצמך ולא להאמין לאף אחד עד שתמצאי בעצמך. וזה ממש לא משנה מה תמצאי בסוף או אם תהיי דתיה/ חילונייה/ חפיפניקית/ קקטוס. את צריכה לעבוד דרך ארוכה של חיפוש בכל מקרה. ובסוף תמצאי (זה יקח לך כמה שנים טובות... אל תצפי לתשובה מהירה) ואז תאכלי להגיד - אני מאמינה! >ספל חמאה אוהבת בלגן<
 

MooN of 1986

New member
היי גילת...

קודם כל, סליחה על האיחור, הייתי בנופש ולוקח לי זמן להשלים את כל הדפים האחרונים בפורום...(אני קודם קוראת הכל, ואח"כ מגיבה למי שנראה לי חשוב להגיב...) ולפני הכל-תודה ליידישיסט שהאיר את צומת ליבי להודעה הנ"ל... אמרת שאת חושבת שאולי את מחפשת בני גילך עם אותן שאלות, או חבר´ה עם אותו רקע כמוך... אז-"היר איי אמ" אני גם עוד מעט בת 16, מהציבור הדתי לאומי-כיפות סרוגות... לא גרה בקיבוץ, אך גרה בישוב קהילתי(הבדל גדול, אבל לא נורא) השאלות שלי דומות מאוד לשלך, גם אני עדיין לא ברורה עם עצמי על מה יהיה איתי בעתיד(כי העתיד עוד רחוק) ואני דיי מבולבלת... פועלת לפי אינסטינקטים פנימיים, ותחושות בטן...(יש לי גדולה ככה שזה לא קל
) אני אשתדל להתיחס לכמה שיותר נקודות שהזכרת, מצטערת מראש אם לא אתיחס לכולן.... מה שכתבת בכיניין התפילה מזכיר לי מאוד את עצמי... אני הייתי מקפידה גדולה, הייתי החוזרת בתשובה שבחבר´ה שלנו... הייתי תמיד ילדה מרדנית, ואז בסביבות כיתה ח´ התחלתי לחזור בתשובה... התחלתי "לשמור נגיעה" וללכת שלושתרבע, ולהתפלל לפחות תפילה ביום(והיו ימים שבהם התפללתי 3) קמתי לתפילות בבוקר שבת(דבר שלא הייתי עושה אף פעם בעד שום הון שבעולם) קראתי הרבה סיפרי אמונה-מסילת ישרים וכו´... ואז, כשהרגשתי שאני מספיק חזקהף החלטתעי לענות לתשובות של חברה שלי, ותוך כדי חיפוש תשובות לשאלותיה, גיליתי שאני בכלל לא בטוחה שיש להן תשובות, והשאלות האלו צצו גם בי המון המון שאלות וספקות שלפני כן לא היו... אחרי שמישהי שהייתה בחר´ה איתי בישוב(שנה מעלי) נפטרה, הפסקתי להתפלל, אין לי מושג למה ואיך זה קרה, איבדתי בשנתיים האחרונות המון אנשים, שהייתי יותר קרובה אליהם, אבל אחרי המוות שלה קיבלתי תפנית... מאז יצא לי להתפלל אולי 5 פעמים(זה היה ב-27.10.2001) חוסר ההתחברות הוא דבר שמאוד מוכר לי, ואני לא אחת שעושה דברים בלי שאני מאמינה בהם... ככה שאני לא מתפללת... אני כן מקיימת מצוות(מינימליות) אבל זה רק מתוך הרגל וכבוד למשפחה/חברה וכו´.... כתבת שיש לך שיעורים עם רב הקיבוץ, זה מראה שאת ילדה רצינית, יפה שהחלטת לא לוותר ולשאול כמה שיותר... אני גם שאלתי בהתחלה, אבל לא רבנים... אני אשמח לשמוע עליך עוד... לדעת מה קורה וכו´... אין לי הצעות איך לסדר את הראש, כי כל אחד עושה את זה בדרך אחרת... אבל אני מאמינה שאת צריכה לתת לעצמך זמן, לא להיות לחוצה, אל תתימרי להבין את עצמך כ"כ מהר...
ירח!
 
למעלה