בבקשה, עזרו לי!!!!

בבקשה, עזרו לי!!!!

שלום לכולם. אני חדשה בפורום הזה. אני מרגישה הרגשה כל-כך מגעילה שהייתי חייבת לעשות משהו בנידון. אני במצב ממש גרוע כי נפרדתי מחבר שלי (הוא היוזם) לפני חודש ואני לא יודעת מה לעשות. יצאנו תקופה מאד ארוכה ביחד ודיברנו על חתונה (עוד לא היה תאריך ולא טבעת, אבל הרוח נשבה לכוון...). הבעיה שהוא פתאום טען שהוא לא רוצה להתחתן (אני לא לחצתי עליו כמו שיש נטייה לבנות בדר"כ לעשות) כי הוא הפסיק לאהוב אותי. אני לא מסוגלת להשלים עם זה כי אני יודעת שבתוך תוכו הוא כן אוהב אותי והבעיה היא השיגרה שנכנסנו אליה אחרי תקופה כ"כ ארוכה שהיינו יחד (לא גרנו יחד) וכנראה הוא הרגיש ש"נמאס" לו. לכן אני חושבת שהבעיה היא שהוא מפחד שאחרי החתונה דבר כזה עלול לקרות, במיוחד אם זה קרה לפני הנישואים. אני מאד עצובה, בוכה כל הזמן ואני יודעת שאין סיכוי שנחזור כי הוא לא התקשר מאז. אני ממש לא יודעת מה אפשר לעשות. המצב הגיע לידי כך שאפילו יש לי כאבים בחזה כל הזמן וקשה לי לנשום. מה לעשות?
 
אין לך ברירה

אלא לקבל את המציאות שהוכתבה על ידי חברך. "אפשר להוביל את הסוס אל השוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות", אומר הפתגם. חברך נסוג מסיבה זו או אחרת ממיסוד קשריו איתך בחתונה ונראה מדבריך כי הוא נחוש בדעתו שכך יהיה. את עצובה וכואבת - זה טבעי מאד, כמעט כמו אבל על מישהו קרוב שנפטר בטרם עת. הסימפטומים הפיזיים שלך מזכירים אבל כבד והם טבעיים. הרשי לעצמך לכאוב ולהתאבל, מתוך ידיעה שהפרידה אכן נעשתה והיא עובדה גמורה. זו הדרך היחידה להתאושש בסופו של דבר מהאבל ומהכאב הזה. כל מחשבה שמא ניתן להחיות את הקשר רק תסבך אותך יותר במבוי סתום של כאב. אם את מרגישה צורך בעזרה נפשית, אל תהססי להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט. אני מאמין שבסופו של דבר את תתאוששי, תתחילי לחיות מחדש ותמצאי אהבה יציבה איתה תוכלי גם לבנות בית מאושר. בהצלחה.
 
הנעים והבלתי נעים במציאות סביבנו

על פי דבריך, נקלעת אל התקופה הבלתי נעימה, ולפי שמובן מן הדברים, שום אלמנטים מחייבים לא היו במערכת שלכם זולת "הרצון להיות ביחד", ומשזה נעלם אצל בן זוגך, התמוטטה על המערכת. ובכן- די שצד אחד בזוגיות לא ירצה כדי שהיא לא תתקיים. ומה שעליך לעשות זה לא לנבור חזור ושנה בכל אותן סיבות שהביאוהו לכך. זוהי זכותו לפרק את הזוגיות, ובמקרה על ידי מימושה של זכות זו נפגעת. חיפשתי לדעת את גילך בכרטיסך והוא לא נמצא, אני מניח שאת עדיין צעירה. כאבים כמו גם שמחות ועינוגים, הם בני חלוף, באחד מן הימים, כאשר תימוג לה אהבתך אותו, וכאשר יתמוסס אף כאב הנטישה, אולי תמצאי עצמך במערכת שתאפשר לך להבין טוב יותר את אשר קרה, ואת ערכיותה האמיתית של החברות שהתפרקה. חשוב שלא לראות במערכת הזו כמערכת היחידה עלי-אדמות אחרת לא תאפשרי למערכות אחרות להתפתח. ברצף האירועים יש גם את הבלתי נעים, והנבון מפיק גם מזאת את הטוב, עליך איפוא למנוע מעצמך לשקוע במרה שחורה על ידי הגברת פעילויות אחרות, ולטעמי אל תביטי על כל מה שמזכיר לך את המערכת, בכך תאיצי את תהליך ההנתקות הריגשית מן הבחור. לא קל, אך אפשרי בהחלט. צריך רק אורך רוח. מכל לב בהצלחה
 
אולי יש סיכוי בכ"ז?

זה לא נכון ש"לא היו שום אלמנטים מחייבים" במערכת היחסים שלנו. הוא כן רצה להתחתן איתי. אני יודעת שכן, פשוט קרה לו משהו כנראה. והוא כל-כך אהב אותי. לכן פשוט אני לא מסוגלת להשלים עם זה שהוא לא אוהב אותי כי זה לא יכול להיות!!!! רק אני, שהייתי איתו , יכולה לדעת עד כמה הוא כן אהב אותי ודאג לי וכל כך היה אכפת לו ממני. אני יודעת שעדיין אכפת לו ממני, (למרות שהוא נפרד ממני ועשה לי את זה) וקשה לי כל-כך בלעדיו. יכול להיות שהוא מפחד שתקופת ה"נמאס" תחזור ולכן הוא לא רוצה להתחתן? אני בעצם שואלת - האם יש לנו עוד סיכוי?
 
בהחלט ובריש גלי

בהחלט שיש סיכוי, לעיתים הריחוק נותן פרספקטיבות, אך חשוב שלא תלכי אחר משאלות הלב, תני למציאות להכתיב ולא לרצונותיך. ברגע שתזהי שזה חסר תקווה אל תשקעי במערכת הזו אלא התחילי להתאושש, והפני מבטיך לעתיד. שיהיה לך הרבה הצלחה. זה לא קל אני יודע.
 

seeyou

New member
../images/Emo140.gif-מזדהה עם הרגשתך-../images/Emo108.gif

אבל - לא מזדהה עם הדרך שאת לוקחת מה זה אמור להיות "אני לא מסוגלת להשלים עם זה "? זה לא זכותו של להיות אדון לעצמו? אם הוא חושב ומרגיש שהפסיק לאהוב אותך-אז אני חושב שצריך לכבד את דעתו בנידון.אין אהבה בכוח! כמו עם הבריאות -יותר קל להישמר ממחלות(מסוימות) מאשר לרפות אותם גם באהבה - כמו האש אצל האינדיאנים-חייבים לשמור שלא יכובה,לדאוג כול הזמן לתת דחיפות קטנות או גדולות על מנת לשמור על הקיים-אחרת יש דעיכה אם זה נגמר-וזה נגמר אם הבנתי נכון אז מה שנותר לך לעשות לשמור בזיכרון את הרגעים היפים שהיו(יש בנות שגם זה עוד לא היה להן)-ולפתוח דף חדש-עם אדם חדש חבל להזדקן לפני הזמן
 

coraltali

New member
חברות/אהבה/נישואין זה לא תעודתביטוח

כשנגמרת האהבה - זה כמו זכוכית שנשברת - אי אפשר לתקן ואם מתקנים תמיד נשארות צלקות. על אהבה גדולה אומרים אהבה בוערת - וכאשר היא נכבית זה כמו מדורה, נשאר רק האפר. פרידה מחבר שאוהבים זה דבר כואב ועצוב מאוד שאין לנו שליטה עליו. כשמישהו לא רוצה אותנו - חבל על האנרגיות שנבזבז במחשבה איך להחזיר אותו אלינו. לכן נסי להתנחם עם חברותייך הקרובות - צאי מן הבית אפילו שבהתחלה לא תהני וכל הזמן ילוו אותך מחשבות עליו, איך יכול היה להיות איתו, וכמה טוב היה אילו הוא היה לצדי במקום החברה, נסי לפגוש אנשים חדשים בחוגים או בלימודים, העזרי בהגיון ובשכר הישר להתגבר על הרגשות, שכנעי את עצמך שכך היה צריך לקרות והאשמה אינה בך.
 
למעלה