בבקשה עזרה

זו בדיוק הבעיה

באינטרנט זה עוד יותר קשה ממה שאת מצארת לעצמך. הרי השאלה הראשונה שבאינטרנט שמדברים זה בן כמה אתה??? תביני ,אני לא יכול להיראות ליד מישהי בת 29 או 28 ואפילו לא 26. אני נראה בחור צעיר.אני נראה נער. זה מדכא אותי. באינטרנט,בגלל שלא רואים אז יש איזשהי ציפייה למישהו "בן 29". לא משנה כמה חמוד אני אהיה,כמה חכם אני אהיה--ברגע שאמרתי שאני בן "29" יש איזשהי תבנית של איך נראה פחות או יותר בן "30" ואת חייבת להודות בזה. ואני באמת ההיפך הגמור מזה. לפעמים אני מת להירשם לאתרי היכרויות באינטרנט ולפרסם תמונה שלי,ולרשום שאני בן 22 ולא 29-----כי זה פשוט לא הגיוני שכמו שאני נראה זה הגיל שלי. אני נראה טוב,אבל צעיררררררררררר. וכשאני עושה חיפוש באתרי ההכרויות האלה בתווך הגילאים האלה של 26-29 אני פשוט רואה שכל מי ששם יכולה להיראות כמו אחותי הגדולה ולא חברה לחיים.(ראבק,אני עוד מעט בן 30!!!!! אבל כשאני מסתכל על התמונות של בנות ה 18-22--זה נראה שכאילו מבחינת המראה זה הכי מתאים שבעולם. אבל אין סיכוי שאני אשלח הודעות היכרות לנערה בת 18---עוד יחשבו שאני פדופיל--או מחפש זיון.(זה בטח מה שהיא תחשוב. אז אני במילכוד. וד"ר גרא,לא השיב לי עדיין. אשמח לתגובה
 
אז ניסיתי גם את זה...

ניסיתי גם טיפול פסיכולוגי באופן פרטי לפני שנתיים בערך. שילמתי כל פגישה כ"כ הרבה כסף,וויתרתי על הרבה דברים בחיים (כמו להישאר ולגור בבית של ההורים) בשביל הטיפול הזה.כי רציתי שהוא יצליח. בפועל מה שקרה: דיברנו,בכינו,צחקנו אבל זה היה סתם. כמו עוד שיחה עם חבר או חברה. לא משהו שממש הביא לי תובנות חדשות. זה היה טיפול של בערך חצי שנה. כך שגם את זה ניסיתי. ותאמיני לי שגם אני מכיר המון המון המון אנשים נמוכים שהצליחו ושהמראה שלהם היה הרבה פחות טוב משלי.אם את רוצה דוגמאות של שימחישו לך אז לדוגמא: יצחק שמיר יאיר לפיד נפוליאון דני סנדרסון דני דה ויטו גו'רג (מסיינפלד) ועוד המון המון המון. אבל את יודעת מה ההבדל ?? שאם תסתכלי על כל אחד מהם תראי "גבר" "בחור" אני בטוח שבגיל 25 ,יצחק שמיר (מאיפה באה לי הדוגמא הזו.) היה אולי נמוך,ורחוק משיא היופי..אבל הוא היה נראה כבן גילו! אם שמת לב אז הבעיה שלי היא באיך שאני רואה את עצמי. באיך שאחרים "יורדים" עליי בכל פעם שאני נכנס לחדר,ומביעים פליאה מה התיכוניסט הזה עושה בחדר . זה מביך,זה מעליב,זה מדכא. אז תנסי לחשוב כמה אנשים כמוני את מכירה. לא היתה לי בעיה להישאר נמוך (עובדה שהשלמתי עם זה כבר) וגם לצערי,אין לי בעיה להיות מכוער יותר (אני לא רואה שהיופי שלי היום תורם לי במשהו)... אבל יש לי בעיה אמיתית של איך אני נראה בפועל.
 
טוב

אני ביררתי עכשיו לגביי טיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים. אני מחכה לתשובה מהם. ממה שרשום אז מדובר בסכום של 160 ש"ח השתתפות עצמית ל 30 טיפולים. אז אני אנסה את זה. ואת שואלת אם עשיתי משהו עם עצמי ?? אז כן. למדתי,יש לי תחביבים,יש לי המון,פשוט המון ידידים וידידות (אני לא יודע אם המילה חברים נכונה),אני רחוק מאוד מלהיות בודד--כאילו,אני כן בודד,כי אין לך מצב רוח לשבת עם אנשים ולהעביר את הזמן.אז אני כן נחשב לבודד. יכול להיות מבחירה שלי.כי הייאוש גובר עליי. אני שוכר דירה עם כל המשתמע מכך וכו'... ותאמיני לי שהבעיה שלי היא קריטית. אולי לך היא לא נראית כזו,אבל מבחינתי אני לא מרגיש שום הבדל בין החרא שאני שוחה בו עכשיו,לבין בנאדם אחר נכה,חולה סרטן,חירש,עיוור--מה ההבדל בינינו בעצם??? כולנו שורדים את החיים שלנו. אנחנו לא חיים אותם. כל אחד בדרך שלו--אבל זה המשותף בין כולנו. כך שהרבה הבדל אין.
 
ז"א מה שאת אומרת הוא ש...

שאני צריך ביום מן הימים לחלות בסרטן בכדי שאני אראה שהבעיה הזו היא שטותית.? שאני צריך ביום מן הימים להתעוור,בכדי שאני אראה שהבעיה הזו היא לא רצינית. ? שאני צריך ביום מן הימים לאבד את כל רכושי,כספי,עבודתי,משפחתי (אם יהיו לי ילדים בעתיד) בכדי שאני אבין שהבעיה הזו היא בעיה קטנה.? שאני צריך לאבד מישהו שמאוד מאוד מאוד קרוב לי ,בפיגוע של טרור,בכדי לקבל פרופורציות בחיים.? אני ממש,אבל ממש חושב שזה לא נכון! בנאדם יכול להרגיש חרא ,לרצות להתאבד,להיכנס לדכאון ולהרגיש שהוא רוצה למות בדיוק כמו שמרגיש בנאדם שאיבד את חבר,אמא,אח בפיגוע. ההרגשה בשני המקרים היא של אובדן . במצב שלי אני מרגיש שאני מאבד את החיים שלי! ובכלל,למה לעשות השוואות בין כאב לכאב???
 
יש נשים שגבר עם מראה צעיר זה בדיוק

מה שהן אוהבות. הייתי מציעה לך להרשם באחד או יותר מאתרי השידוכים באינטרנט ולציין במפורש שאתה נראה צעיר מכפי גילך + תמונה. כך תוכל להגיע לנשים המתאימות. פרט לכך אם תעבוד על השרירים והדיאטה, תראה שרירי ואולי תעלה קצת במשקל, ואז גם אם עדיין תראה צעיר זה עשוי להוסיף לסקס אפיל.
!
 
למה?

איפה את חושבת שהפסכיאטריה יכולה לעזור לי...יותר מאשר הפסיכולוגיה?? האם הכיוון הוא לקיחת כדורים??? כי אם כן,אין שום סיכוי שבעולם שאני אהיה נתון לחסדיהם של כדורים בכדי לשפר את ההרגשה שלי! גם אני קראתי מחקרים שטוענים שמשהו במוח שלנו מפריש כל מיני חומרים,שאחראים על המצב רוח שלנו,על הערך שלנו ובלה בלה בלה.. אני לא מאמין בזה. אבל אשמח לדעת אם את חושבת שזה עומד להיות הכיוון אצלי.
 
אולי תוכלי לפרט לנו איפה הקושי שלך?

ואם את רוצה,את יכולה לכתוב לי בפרטי
 
בבקשה עזרה

אני כותב את המכתב הזה בכמה פורומים בכדי לקבל כמה חוות דעת ,ולפני שאני מחליט מה לעשות עם עצמי. אני מיואש באופן שאתם לא מתארים לעצמכם. יכול מאוד להיות שהסיבה הזו תיראה לחלקכם טיפשית,אבל בשבילי היא כ"כ כואבת ופוגעת,שאני חושב כבר על לסיים את החיים שלי..כי קשה לי לסבול לבד ובשקט. אני לא אעשה את זה ארוך מידי,כי אני לא רוצה שתשתעממו,אבל הבעיה שלי היא קריטית. אני בן 29 ,יש לי עבודה שאני פחות או יותר אוהב (אבל בימינו עובדים בשביל כל אגורה.לא מתפנקים),סביבת העבודה שלי היא די מוגבלת. אני כבר מזמן לא גר עם ההורים (כבר שנה שלישית),אני נראה ממוצע לחלוטין..לא מכוער זה בטוח,אני ניחן להגדרה של "חמודי מאוד מאוד מאוד",ויש כאלה שאומרים שאם הייתי גבוה מספיק..הייתי בטוח דוגמן. הבעיה היא שאני נראה הרבה הרבה יותר צעיר מכפי גילי. ואין לכם מושג כמה זה גורם לי לתיסכולים.ומוריד לי את הביטחון. אני כבר שנה שלמה בקושי יוצא למקומות בילוי כי תמיד חושבים שאני איזה נער בן 18-20. זה מייאש אותי ומתסכל אותי. כמה זה משפיל שרק אני מכל הבאים למסיבה אמור להוציא תעודת זהות ולהראות שאני כמעט מתקרב לגיל 30!!!!!!!!!! אני מכיר עוד הרבה אנשים נמוכים כמוני (1.67),אבל לפחות הפנים שלהם מסגירות אותם.אז אני לא הייתי אומר שהבעיה היא רק בגובה שלי.שאגב,גורם לי גם לשנוא את עצמי. לצערי,אני לא מקריח עדיין,השיער שלי רק צומח וצומח כל הזמן כמו איזה ילד בן 16 ..אני שומר על הגוף שלי מאוד,ובנוסף לכל זה יש לי בייביפייס. אני מיואש ומתוסכל מהעובדה הזו. ביום שלישי האחרון הייתי במסיבה (אחרי המון זמן) וגם התביישתי בכניסה,וכל הדרך אני חושב האם יהיה מישהו שיפסיק לבקש ממני תעודת זהות.. :( יש הבדל בין להיראות צעיר בן 24 לבין להיראות עדיין כמו נער בן 18 ..שאתה כבר נושק ל 30. עם בחורות זה הדבר שהכי מתסכל אותי. בחורות במועדונים לא מייחסות אליי כל חשיבות. גם כשאני בא ומתחיל איתן (עם המבוגרות שביניהן) הן מודות שאני חתיך מאוד מאוד,אבל הן בחיים לא היו חושבות שאני עוד מעט בן 30.ופה זה נגמר. ועם בנות 18..שבשקט מבחינת המראה יכולתי להתאים להן,הרבה אומרות שאני עושה להן את זה,אבל ...ראבק..אתה בן 30 עוד מעט...איך אני יכולה לצאת עם מישהו בן 30?? אני נמצא במבוי סתום. אני כבר הפסקתי להתעניין בזוגיות.שיכנעתי את עצמי שאני אצטרך לחיות כל החיים שלי בלי זוגיות מה שמוריד לי עוד יותר את הביטחון.ומכניס אותי לדיכאונות,שאגב אף אחד לא יודע עליהם.אני נראה הבנאדם הכי מאושר בעולם,הכי צוחק בעולם,הכי עם עודף ביטחון.אוףף..כמה ביטחון יש לי,כלפי חוץ. לא היתה לי מעולם חברה כי אתם בטח יכולים להבין שבגיל 17 מתי שכולם מתחילים לצאת וכו'..אני הייתי נראה כמו בן 13. ושהייתי חייל הייתי נראה כמו בן 15 וזה לא בדיוק הפנטזיה האולטימטיבית של חיילת בצה"ל. אני לא חנון,ואני לא נראה חנון. בוא נאמר (וסליחה על הצניעות) שבמסיבות של תיכוניסטים היה לי היום הרבה הרבה הרבה יותר קל מאשר לפני 11 שנה),אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. והיום בגיל 29 אני לא יכול לצאת למקומות בהם ישנם חיילים,כי חברים שלי מעדיפים תמיד לצאת למקומות בהם הכניסה היא 25+ וברור לי שבמקומות כאלה אני נטע זר.ממש כך.אני לא מראה את זה,אני מנסה להשתלב כמה שיותר,אבל זה פשוט לא זה.אני נראה לא שייך!אני כ"כ לא בן 29,אלוהים. אני בוגר,יש לי עבודה,מבחינת רגשית אין לי בעיה להרגיש בן 29,אני לא ילדותי או משהו כזה--אבל המראה שלי דופק הכל.:( בקיצור,אני מתהלך בתחושה עמוקה של ייאוש. אני יודע שהתאבדות זה לא צעד נכון,אבל יש סף מסויים,שגם בחור נורמאלי,לא יכול יותר---ואלוהים,אני כ"כ קרוב לזה. אני אשמח לקרוא כמה תגובות,מאוד אמיתיות ולא מתחנפות למצב העגום והכ"כ מייאש שלי. ובבקשה מאוד מאוד מאוד: אל תכתבו לי שהרבה היו מתים להתחלף איתך ,כי בגיל 40 אתה תיראה כמו בן 25!. בגיל 40 אני רוצה להיות כבר עם משפחה,עם ילדים,לא לצאת למסיבות ולצוד בחורות.זה פתאטי בעיניי. ותחשבו על השילוב הקטלני שלי--גם 1.67 וגם נראה כמו בן 18. זה לא כמו דודי בלסר שגם נראה ילד (יש לו בייביפייס) אבל הוא לפחות גבוה-וידוע שהוא הפנטזיה של רוב (לא אמרתי כל) ,הבחורות בארץ. אל תדאגו--ממש לא הייתי רוצה להיות דודי בלסר. יש לי פנים לא פחות יפות ממנו. אני יודע שלבד אני לא יכול להתגבר על המצוקה הנוראה שלי-ואני מפחד לעשות שטויות. תודה,המיואש.
 

SomeCrazyShit

New member
rt10המקורי, יקירי! ../images/Emo20.gif

יש לי המון מה להגיד לך... אז ככה: ראשית כל, לגבי המראה החיצוני: באופן כללי, החיצוניות זה לא משהו שאמור להשפיע עליך כ"כ ולגרום לך להרגיש כ"כ רע. ברור שיש את גיל ההתבגרות, שבו החיצוניות מאוד חשובה וכו', אבל רבאק, אתה בן 30! עוד לא השלמת עם עצמך? אולי אתה לא בוגר מספיק גם מבחינת האישיות... אתה צריך להשלים עם עצמך כבר, די! אחרי 30 שנה שאתה חי בגוף הזה, עוד לא קיבלת אותו?? אתה אומר שאתה נראה טוב (לא פחות יפה מדודי לטענתך.. ודרך אגב הוא אינו הפנטזיה שלי!) ורק הגובה מפריע לך (אוקיי, בשילוב עם ה"בייבי פייס"), אבל.. אתה לא יכול להיות מושלם.. יש לך פנים יפות, תשמח בחלקך! כל אחד וה"פאקים" שלו... לאחד יש שיניים בולטות, לשני אף גדול, האחר מקריח... אז אתה נמוך... סו פאקינג וואט?! מה, בנות הולכות רק עם בנים גבוהים??? ולי יש חזה קטן! אז מה, בנים הולכים רק עם בנות שופעות, ואני אשאר רווקה לעד?? (אני יכולה להגיד לך בוודאות את התשובה: ל - א! תבין, הגובה זה לא דבר כ"כ חשוב.. עד כמה שנחמד לנו, הנשים, שיש לנו גבר "אמיתי", גבוה ושרירי, זה לא כזה נורא אם הוא נמוך... וחוצמזה, הגובה הממוצע של הבנות לא עובר את 165-6 ס"מ, כך שאתה יותר גבוה מרובנו.. ו גם אם מישהי יותר גבוהה ממך - זה לא אומר שזה צריך להפריע לכם... אני גבוהה מחבר שלי באיזה 8 ס"מ... כן כן כן... וזה לא מפריע לנו.. מה שחשוב זו האהבה. ואם כבר באהבה עסקינן... נכון שזה לא הכי "שגרתי" שלא הייתה לך חברה עדיין, ואתה כבר בן 30, אבל זה לא אומר שזהו, החיים שלך בזבל... זה רק תחום אחד בחיים שלך... זה כמו שלא תלך ותתאבד בגלל שאתה שונא את העבודה שלך, או בגלל שאתה חולה. שים לב, לכל תחום יש את המקום שלו. אתה נותן לתחום אחד - כלומר, התחום הרומנטי - לתפוס לך את כל חלל הרגשות, ולבעס אותך טוטאלית.. בסופו של דבר, עד כמה שזה נשמע נדוש, אתה תמצא את המישהי הזו, שתאהב אותך (וכמובן, אתה תאהב אותה) בגלל מי שאתה, בלי קשר לגובה או לגיל שלך.. ותאמין לי, שיותר טוב אם תהיה זו מישהי שתתאהב בך בגלל האישיות שלך (ולא בגלל שאתה "שווה", ממבט ראשון, במועדון). למה לך בכלל לרצות להיות עם מישהי שנמצאת איתך רק בגלל איך שאתה נראה? או שוללת אותך כי אתה לא נראה "בוגר מספיק"? בעניין הבייבי פייס. א ח ל ה של דבר, בחיי! סוג הפייס המועדף עליי, ללא ספק. אני לא אגיד לך שבגיל 40 אתה תיראה כמו בן 25 (למרות שזה נכון... תראה את אהוד ברק: הוא התחיל להתגלח רק אחרי הצבא, והיום הוא בן 60 ונראה כמו בן איזה 40+ .. וחוצמזה, זה שתהיה נשוי עם ילדים לא אומר שלא יהיה אכפת לך מהמראה שלך... תחשוב על זה: לא תהיה מתוסכל מהקרחת, מהשיער האפור, מהקמטים ומהכרס... אתה יודע איך אבא שלי מתבעס לעשות דיאטות ולצבוע שיער כל הזמן?! ואיך כל שערה שנושרת מכניסה אותו לבעסה?! ), אבל באמת שאין לך מה להתלונן.. מה אתה מעדיף, להיות בן 30 ולהראות בן 40? (עלה לי רעיון: תתחיל לעשן 3 חפיסות סיגריות ביום, אולי זה "יזקין" אותך קצת... סתם
). בעניין ה"אני כבר שנה שלמה בקושי יוצא למקומות בילוי כי תמיד חושבים שאני איזה נער בן 18-20" - זה, שוב, מחזיר אותי לנקודה שהזכרתי בתחילת ההודעה: שאולי אתה לא מספיק בוגר נפשית! נראה לי שאתה יותר מדי תלוי בסביבה שלך... כאילו לא גיבשת את עצמך, לא הפכת ל"אינדיווידואל"... אתה יותר מדי תלוי במה שחושבים עליך... אז מה אם אתה נראה צעיר?! ואז מה אם אתה צריך להוציא תעודת זהות??? למי אכפת?!?!? אתה לא צריך להתייחס לשטויות האלה... קטע של "מה אנשים חושבים"... עזוב אותך, צא מהסרטים האלה... זה SO גיל ההתבגרות (וואו, כמה שאני נשמעת צפונבונית... אני לא באמת כזו, בחיי...
). אתה נותן לעצמך להיכנע ל"כללי החברה" הבלתי כתובים (איזה פאקינג קונפורמיסט !).. בנים צריכים להיות גבוהים... לבן 30 אסור להיראות כמו ילד... וכל מיני דברים כאלה. בחייך, אל תהיה כ"כ פאקינג קונפורמיסט.. תהיה אתה... תאהב את מי שאתה, ואל תשפוט את עצמך לפי הגובה שלך... זה רק עוד פרט טכני.. אז זהו בערך... בטוח יש עוד דברים שרציתי להגיד לך, אבל לא עולה לי כרגע. אני מקווה שתקרא את המכתב בעיון ותפנים אותו, ולא סתם תעקם את פיך ותעבור הלאה, אלא תקדיש לזה מחשבה.. אני כבר יותר משעה יושבת פה וכותבת את זה... ותזכור תמיד, שהחיצוניות זה ממש לא הדבר הכי חשוב... כל פעם שמישהי מדברת איתך, אל תחשוב "ווי היא בטח חושבת שאני נראה כמו ילד בן 18", אלא: "היא חושבת שיש לי פנים יפות ושאני נראה טוב". תפסיק לחשוב על הדברים השליליים שבך, ותחזק את החיוביים!!
 
המון תודה לך.

קראתי ובהחלט הפנמתי כמה מהדברים. אני חושב שעשית לי איבחון שברובו היה כ"כ מדוייק. אני באמת מודה לך. אני גם תופס את עצמי ואומר לי "ראבק,אתה כבר בן 30"--לא השלמת עם עצמך? אז נכון,לא השלמתי עם עצמי כנראה. וזה חלק מהעובדה אולי שאני נוטה לראות את עצמי כמשהו כ"כ לא חשוב בחיים האלה. סתם מישהו שרוצה לישון בדירה השכורה שלו בלילה,ולא לקום בבוקר. למרות שניסיתי וניסיתי להתקדם וללמוד,אז אני מרויח בסדר,בשביל לכלכל את עצמי--אבל אני מרגיש חרא מבפנים כל פעם שאני במגע עם אנשים. ולגבי הסיגריות--את אולי לא תצחקי,אבל באמת שהתחלתי לפני שנה בערך לעשן. וזה בגלל שרציתי שאולי זה לפחות ישנה את המראה שלי. את השיניים שלי,אולי ישנה משהו בעור שלי,כי זה ידוע שעישון "מזקין". אז אני לא מעשן ליד אנשים,כי אני לא באמת אוהב את זה. אבל בדירה שלי אני מעשן 2 קופסאות אפילו ביום ככה מול המחשב. אבל שום כלום-העור של הפנים שלי חלקות כמו תחת של תינוק. והאף משורטט כמו של בחורה דוגמנית בת 16. נגעל מעצמי
 

מבוגר42

New member
כמה שינויים קוסמטיים

1. תגדל זקן, זה מוסיף מראה מבוגר 2. לך עם נעליים בעלות סולייה גבוהה, לבש מכנס וחולצה באותו צבע, זה יוסיף לך גובה למראית עין. 3. סגנון לבוש מבוגר יותר. זרוק את חולצות הטריקו עם ההדפסים. 4. גלח את הראש. מראה קרח מבגר יותר 5. ביטחון עצמי בהצלחה
 
אני רוצה להמשיך להישאר יפה.

זקן לא מתאים לי. אני אכן הולך עם נעליים בעלות סוליה גבוהה. לגביי מכנסיים וחולצה,אז באמת שכך אני נוהג ללכת. לגלח את הראש???? כאילו,קרחת? אתה ממש רוצה שאני אשנא את עצמי נכון? :( :(
 
למעלה