בבי יאר
באבי יאר/ יבגני יבטושנקו באבי יאר / יבגני יבטושנקו על באבי יאר אין יד ואין מצבה ערוץ תלול כדמות גולל על קבר אני אחוז אימה. על באבי יאר עשבי בר מאוסים אילן צופה נזעם כבא לדרוש משפט פה כל זועק דומם. ובגלותי ראשי אחוש כיצד אני הופך שיבה אט אט ואני עצי בזעקת אין הגה, על אלפי אלפים שכאן מצאו את מותם אני הוא כל זקן שכאן הוצא להורג אני הוא כל תינוק למוות כאן נורה בכל נימים שבי אזכור את זאת תמיד. יבגני אלכסנדרוביץ' יבטושנקו (ברוסית: Евгений Александрович Евтушенко; נולד ב18 ביולי 1933) הוא משורר רוסי, ששיריו נודעו בביקורת החריפה שבהם כנגד הביורוקרטיה הרוסית וכנגד מורשתו של סטלין. יבטושנקו נולד באירקוטסק, למשפחה שמקורה באוקראינה, בעודו ילד הוא עבר למוסקבה ולמד במכון הספרותי ע"ש גורקי. שירו החשוב הראשון "צומת חורף" יצא לאור בשנת 1956. בשנת 1961 פרסם יבטושנקו את שירו הנודע "באבי יאר", שבו תקף את האדישות הסובייטית לזכר הנרצחים היהודים. למרות הפופולריות העצומה לה זכה השיר, הוא לא הודפס בברית המועצות עד שנת 1984. באותה שנה בה פורסם "באבי יאר", פרסם יבטושנקו גם את "יורשי סטלין", שבו טען כי מורשת הסטאליניזם עדיין שולטת במדינתו. השיר פורסם לראשונה בעיתון "פראבדה", וזכה לפרסום בשנית רק כרבע מאה מאוחר יותר.. בעקבות שיריו מעוררי המחאה, נאסר על יבטושנקו בשנת 1963 לצאת מתחומי ברית המועצות, אך לחץ בינלאומי הביא להסרת מגבלה זו שנתיים לאחר מכן. באבי יאר הוא אחד המקומות שיחרטו בזיכרון האנושות משום אספקטים שונים הקשורים בגיא ההרגה שבפרברי קייב, בירת אוקראינה שם נרצחו לפני 65 שנים למעלה מ 33 אלף מיהודי העיר. מטה הצבא הנאצי הכובש התמקם ברחוב קרשצ'טיק במרכז העיר, וב-24 בספטמבר, 5 ימים בלבד לאחר כניסת הנאצים לקייב, התפוצצה בו פצצה שהממה את הכובשים. האזור כולו נסגר וכל האזרחים עוכבו לחקירה, אך פצצה נוספת שהתפוצצה דקות לאחר מכן גרמה לפאניקה ומנוסה כללית של הנאצים והאזרחים שרוכזו. במשך הימים שלאחר מכן התפוצצו פצצות רבות נוספות ברחוב קרשצ'טיק, תוך שהן פוגעות והורגות בגרמנים ואזרחים אוקראינים רבים. לאחר תום מלחמת העולם השנייה התברר כי האחריות לפיצוצים הייתה של קבוצת אנשי אן קה וה דה (השירות החשאי הסובייטי), שהושארו בקייב הכבושה על מנת לחבל בנאצים. ב-26 בספטמבר נערכה ישיבה, בהשתתפות המושל הצבאי של קייב, גנרל מיור אברהרט, המפקד הבכיר של האס אס והמשטרה שליד מטה עורף גייס דרום אס.אס. אוברגרופנפירר פרידריך יקלן, מפקד אינזצגרופה C ד"ר אמיל רש, ומפקד זונדרקומנדו 4a אס.אס שטנדרטנפירר פאול בלובל. בישיבה הוחלט לחסל את כל יהודי קייב כתגמול על החבלות במבנים הרבים. ההוצאה לפועל הוטלה על זונדרקומנדו 4a. ביחידה זו היו אנשי אס דה וסיפ"ו, פלוגה 3 מגדוד הוואפן אס אס לתפקידים מיוחדים, ומחלקה מגדוד המשטרה 9. צורפו אליה יחידות שוטרים מגדוד 45 ומגדוד 305, וכן יחידות של משטרת העזר האוקראינית. ההודעה ליהודי קייב ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב מודעות של פלוגת התעמולה 637 בדפוס הארמייה השישית, בזו הלשון: על כל (היהודים) המתגוררים בקייב וסביבותיה להתייצב בשעה 8:00 בבוקר יום שני 29 בספטמבר 1941 בפינת הרחובות מלניקובסקי ודוחטורוב (על יד בית הקברות). עליהם לקחת עמם מסמכים, כסף, חפצי ערך, בגדים חמים, לבוש תחתון וכד'. כל (יהודי) שלא יבצע הוראה זו וימצא במקום אחר כלשהו יירה. כל אזרח שיכנס לדירות שפונו על ידי (היהודים) ויגנוב רכוש יירה. רוב תושבי העיר, והיהודים בתוכם, חשבו שהכוונה היא לגירוש היהודים מהעיר. רבה הייתה טעותם. הרצח בשעה היעודה ואף לפניה התייצבו עשרות אלפי יהודים במקום, ההמונים שהגיעו הופנו לאורך רחוב מלניקובסקי לעבר בית-הקברות היהודי שבפאתי האזור, אשר גודר בתיל יחד עם חלק מבאבי יאר, ושמרו עליו השוטרים וחיילי הוואפן אס.אס. מהזונדרקומנדו, וכן שוטרים אוקראינים. משחצו את השערים הצטוו האנשים להשאיר את חפציהם שיועמסו על "קרון מטען" לכאורה. הנאצים לקחו קבוצה קטנה של אנשים בכל פעם והעבירו אותם קדימה, קולות ירי נשמעו במרחק והאנשים החלו לתפוס מה התרחש באמת - אך למי שרצה לחזור העת כבר הייתה מאוחרת מדי. הנאצים לא אפשרו יציאה חזרה מבעד לשערים למי שמסמכיו זיהו אותו כיהודי. קבוצות של 10 אנשים הובלו מראש התור בכל פעם דרך "מסדרון" של שתי שורות חיילים נאצים אשר הכו אותם באכזריות באלות אל תוך אזור שבו נצטוו להתפשט מבגדיהם ולתייצב על שפת הגיא, מקום שבו נורו ונפלו מטה אל תוך הגיא. לפי דוח מס' 101 של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נרצחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר, אך זה לא היה סוף הרצח בגיא. במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שניתפסו בעיר ובסביבתה. הנאצים רצחו בבאבי יאר רבים נוספים: צוענים, חולים מבית החולים הפסיכיאטרי ע"ש פבלוב, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים שנרצחו בשל סיבות טריוויאליות כהפרת סדר.
באבי יאר/ יבגני יבטושנקו באבי יאר / יבגני יבטושנקו על באבי יאר אין יד ואין מצבה ערוץ תלול כדמות גולל על קבר אני אחוז אימה. על באבי יאר עשבי בר מאוסים אילן צופה נזעם כבא לדרוש משפט פה כל זועק דומם. ובגלותי ראשי אחוש כיצד אני הופך שיבה אט אט ואני עצי בזעקת אין הגה, על אלפי אלפים שכאן מצאו את מותם אני הוא כל זקן שכאן הוצא להורג אני הוא כל תינוק למוות כאן נורה בכל נימים שבי אזכור את זאת תמיד. יבגני אלכסנדרוביץ' יבטושנקו (ברוסית: Евгений Александрович Евтушенко; נולד ב18 ביולי 1933) הוא משורר רוסי, ששיריו נודעו בביקורת החריפה שבהם כנגד הביורוקרטיה הרוסית וכנגד מורשתו של סטלין. יבטושנקו נולד באירקוטסק, למשפחה שמקורה באוקראינה, בעודו ילד הוא עבר למוסקבה ולמד במכון הספרותי ע"ש גורקי. שירו החשוב הראשון "צומת חורף" יצא לאור בשנת 1956. בשנת 1961 פרסם יבטושנקו את שירו הנודע "באבי יאר", שבו תקף את האדישות הסובייטית לזכר הנרצחים היהודים. למרות הפופולריות העצומה לה זכה השיר, הוא לא הודפס בברית המועצות עד שנת 1984. באותה שנה בה פורסם "באבי יאר", פרסם יבטושנקו גם את "יורשי סטלין", שבו טען כי מורשת הסטאליניזם עדיין שולטת במדינתו. השיר פורסם לראשונה בעיתון "פראבדה", וזכה לפרסום בשנית רק כרבע מאה מאוחר יותר.. בעקבות שיריו מעוררי המחאה, נאסר על יבטושנקו בשנת 1963 לצאת מתחומי ברית המועצות, אך לחץ בינלאומי הביא להסרת מגבלה זו שנתיים לאחר מכן. באבי יאר הוא אחד המקומות שיחרטו בזיכרון האנושות משום אספקטים שונים הקשורים בגיא ההרגה שבפרברי קייב, בירת אוקראינה שם נרצחו לפני 65 שנים למעלה מ 33 אלף מיהודי העיר. מטה הצבא הנאצי הכובש התמקם ברחוב קרשצ'טיק במרכז העיר, וב-24 בספטמבר, 5 ימים בלבד לאחר כניסת הנאצים לקייב, התפוצצה בו פצצה שהממה את הכובשים. האזור כולו נסגר וכל האזרחים עוכבו לחקירה, אך פצצה נוספת שהתפוצצה דקות לאחר מכן גרמה לפאניקה ומנוסה כללית של הנאצים והאזרחים שרוכזו. במשך הימים שלאחר מכן התפוצצו פצצות רבות נוספות ברחוב קרשצ'טיק, תוך שהן פוגעות והורגות בגרמנים ואזרחים אוקראינים רבים. לאחר תום מלחמת העולם השנייה התברר כי האחריות לפיצוצים הייתה של קבוצת אנשי אן קה וה דה (השירות החשאי הסובייטי), שהושארו בקייב הכבושה על מנת לחבל בנאצים. ב-26 בספטמבר נערכה ישיבה, בהשתתפות המושל הצבאי של קייב, גנרל מיור אברהרט, המפקד הבכיר של האס אס והמשטרה שליד מטה עורף גייס דרום אס.אס. אוברגרופנפירר פרידריך יקלן, מפקד אינזצגרופה C ד"ר אמיל רש, ומפקד זונדרקומנדו 4a אס.אס שטנדרטנפירר פאול בלובל. בישיבה הוחלט לחסל את כל יהודי קייב כתגמול על החבלות במבנים הרבים. ההוצאה לפועל הוטלה על זונדרקומנדו 4a. ביחידה זו היו אנשי אס דה וסיפ"ו, פלוגה 3 מגדוד הוואפן אס אס לתפקידים מיוחדים, ומחלקה מגדוד המשטרה 9. צורפו אליה יחידות שוטרים מגדוד 45 ומגדוד 305, וכן יחידות של משטרת העזר האוקראינית. ההודעה ליהודי קייב ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב מודעות של פלוגת התעמולה 637 בדפוס הארמייה השישית, בזו הלשון: על כל (היהודים) המתגוררים בקייב וסביבותיה להתייצב בשעה 8:00 בבוקר יום שני 29 בספטמבר 1941 בפינת הרחובות מלניקובסקי ודוחטורוב (על יד בית הקברות). עליהם לקחת עמם מסמכים, כסף, חפצי ערך, בגדים חמים, לבוש תחתון וכד'. כל (יהודי) שלא יבצע הוראה זו וימצא במקום אחר כלשהו יירה. כל אזרח שיכנס לדירות שפונו על ידי (היהודים) ויגנוב רכוש יירה. רוב תושבי העיר, והיהודים בתוכם, חשבו שהכוונה היא לגירוש היהודים מהעיר. רבה הייתה טעותם. הרצח בשעה היעודה ואף לפניה התייצבו עשרות אלפי יהודים במקום, ההמונים שהגיעו הופנו לאורך רחוב מלניקובסקי לעבר בית-הקברות היהודי שבפאתי האזור, אשר גודר בתיל יחד עם חלק מבאבי יאר, ושמרו עליו השוטרים וחיילי הוואפן אס.אס. מהזונדרקומנדו, וכן שוטרים אוקראינים. משחצו את השערים הצטוו האנשים להשאיר את חפציהם שיועמסו על "קרון מטען" לכאורה. הנאצים לקחו קבוצה קטנה של אנשים בכל פעם והעבירו אותם קדימה, קולות ירי נשמעו במרחק והאנשים החלו לתפוס מה התרחש באמת - אך למי שרצה לחזור העת כבר הייתה מאוחרת מדי. הנאצים לא אפשרו יציאה חזרה מבעד לשערים למי שמסמכיו זיהו אותו כיהודי. קבוצות של 10 אנשים הובלו מראש התור בכל פעם דרך "מסדרון" של שתי שורות חיילים נאצים אשר הכו אותם באכזריות באלות אל תוך אזור שבו נצטוו להתפשט מבגדיהם ולתייצב על שפת הגיא, מקום שבו נורו ונפלו מטה אל תוך הגיא. לפי דוח מס' 101 של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נרצחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר, אך זה לא היה סוף הרצח בגיא. במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שניתפסו בעיר ובסביבתה. הנאצים רצחו בבאבי יאר רבים נוספים: צוענים, חולים מבית החולים הפסיכיאטרי ע"ש פבלוב, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים שנרצחו בשל סיבות טריוויאליות כהפרת סדר.