בבית הספר...

[פרח בר היחידה]

בבית הספר...

חלמתי שאני וכל שאר האנשים בבית הספר הנוכחי שלי עוברים לבית ספר אחר. וכשנכנסתי לבית הספר החדש ראיתי שכל הרצפה מלאה בחול. ראיתי שתי נשים מנסות לנקות ומייד רצתי אליהן וביקשתי גם מטאטא כדי לעזור לנקות. הן נתנו לי מטאטא יד קטן כזה שצריך ללכת על ארבע בשביל להשתמש בו בטעה ש"את לא תסתדרי עם המטאטא שלנו" שהוא מטאטא רחוב רגיל ושייך(בחלום)רק למקצוענים. בכל אופן התחלתי לנקות את החול אבל הרצפה הייתה מכונסה במין לינולאום ירוק כזה שעליו היה החול. והחול וכל הלכלוכים נדבקו אליו והיה כמעט בלתי אפשרי לנקות. באמצע הנקיון ראיתי שיש בתוך ערמת חול המון סממיות שרבות אחת עם השנייה ומתגלגלות בתוך כדור חול והלכתי אליהן והסברתי להן שצרי לדעת לכבד אחת את השנייה ולא לריב. בהמשך, כשניקיתי, ראיתי שהשרותים של הבנים הם חלק אינטגרלי לגמרי המסדרון בו נכנסים לבית הספר.כלומר אין קיר שמסתיר פשוט יש משתנות ככה בקיר של המסדרון. פה נשברתי ויצאתי החוצה לחברים שלי ובכיתי בגלל שבית הספר כל-כך מלוכלך.

 

[The Warrior]

בית ספרנו

העולם מתחדש, ומה שעתיד לקרות הרגע הינו משהו חדש לחלוטין. ודאי שהרצפה מלאה בחול. הבית ספר (=העולם) כבר חדש, אך הוא מכוסה בחול. החבר'ה לא מוכנים להבין שאנו כבר שם. כן בבית הספר החדש. שתי הנשים כבר בעלות נסיון, הן אלו שכבר קלטו באיזה עידן אנו נמצאים. מה קורה היום. אך המלאכה מרובה. רב האבק, רב החול. קשה לנקות, על מנת שהציבור הרחב יראה. ללכת על ארבע? הי, ומה חשבת? חשבת להכנס כמו גבירה? על ארבע כן. לא בגאווה נכנסים אל הקדש (גם אם הכוונות אמיתיות) רק למקצוענים! קשה קשה לנקות... חבל לך על הזמן. על הכח שאת משקיעה בלנסות להפריד, להשכין שלום במקום שטרם הבינו. עדין לא הבינו. היית בגן עדן? זוכרת? היו להם שם בגדים? אין לך מה לבכות ! מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך !