בא לי לקטר...

adipo

New member
בא לי לקטר...../images/Emo88.gif

- קשה לי מאוד, כרגע, בשנת שירות. - כואבת לי הבטן. חזק. - אבא של חבר-לשעבר-שלא-דיברתי-איתו-שנה נפטר והוא ביקש מחברה ליידע אותי. אז עכשיו אני יודעת. - יש הרבה קשיים לאנשים שמסביבי ואני סופגת חלק מהעצב שלהם. בשבילם. - אני מרגישה שהגוף שלי, ובעיקר השכל, מתפרק ומאבד כל בורג ומסמר שחיברו אותו עד הלום. אני צריכה לעשות בדיקת דם כדי לטפל בעניין אבל יש לי טראומה רצינית ולא הצלחתי להתגבר עליה. עדיין. - סוף שנה. בקרוב צריך לעזוב הכל ולהמשיך הלאה. השלב הבא- צבא... אבל יש לי א-קיטור נהדר: חיפשתי רבות, בכל חנויות הספרים, החדשות והישנות, בירושלים ומחוץ לה וסוף סוף מצאתי את הספר של יוסל בירשטיין- "סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים" (ותודה לאחדמיוחד על ההמלצה). היה שווה להתעקש! תודה.
 

צימעס

New member
מה קשה בש"ש?

מה קרה לבטן? התקשרת לחבר-לשעבר-ש? מה דעתך על הומיאופתיה? זה בלי מחטים... נכון שבירשטיין פשוט מצוין?
 

adipo

New member
בירשטיין נהדר!

והחוויה גדולה יותר כשאת בעצמך נוסעת בקווים האלה, עוברת במקומות המדוברים ורואה (ולפעמים גם מדברת) עם הטיפוסים המופלאים שמצויים באוטובוסי הבירה. כל השאר לא משנה כרגע.
 

dana2909

New member
קיטור וא-קיטור

משהו מוזר קורה בעבודה שלי. אם כבר מדברים על מוות, אחד מהאנשים החיצוניים שאיתם אנחנו עובדים נפטר בפתאומיות ביום חמישי. כל האנשים היו המומים! אנשים הסתובבו בהלם מוחלט ולא הצליחו לתפקד, בכיות.. עניינים.. אני לא חושבת שאנשים היו מגיבים ככה אם זה היה מישהו מבפנים (וחלק עשו הצגות בשביל להראות טוב) אבל בסך הכל היה לי נורא מפתיע שככה אדם חיצוני הצליח למצוא את דרכו ללב הקר של האנשים פה..
 
למעלה