בא לי להתאבד
ככה. חד משמעית. למה? זה בטח ישמע לחלקכם קצת טיפשי, אבל זה יישמע לחלק יותר גדול מכם ממש קרוב. היום הלכתי לשיעור נסיון בג'אז, מחול. נהנתי בצורה מדהימה, קרעתי לעצמי ת'צורה והרגשתי טוב עם זה. במיוחד כי אני דיי שמן ולא עושה שום פעילות מסויימת, זה דבר שיכול מאוד לעזור לי. סיימתי את השיעור, אמא שלי באה לאסוף אותי, בדרך סיפרתי לה איך נהנתי ושאני רוצה להצטרף. היא לא שללה, אבל בהתחלה היא דברה על הכסף, אח"כ היא הביעה התנגדות וכל מיני סיבות לכך. היא אמרה שהיא רוצה שאני אהיה גבר ולא אתעסק בכל מיני שטויות של בנות ומחול ודברים נשיים (למרות שציפיתי ממנה שתבין, כי אח שלי הגדול רוקד כבר 3 שנים) ושזה לא מתאים לי. אח"כ היא אמרה שהיא לא רוצה שזה יפריע לי בלימודים כמו שזה הפריע לאח שלי, ושהיא לא רוצה שאני אדפק כמוהו. אח"כ היא סכמה הכל ואמרה "אתה לא הולך לשום ג'אז! על גופתי המתה!". היה בא לי למות. אח"כ היא גם אמרה לי שהיא מחליטה עלי ואני לא אעשה מה שבא לי. אז פניתי לאבא שלי, שחשבתי שמבחינתו יותר חשוב שזה ספורט מאשר שזה ריקוד, וגם הוא תמיד אומר לי שהוא רוצה לשמח אותי ולתת לי לעשות מה שאני אוהב באמת. אז כשפניתי אליו הוא אמר שהוא לא מסכים בשום פנים ואופן, ושהוא לא רוצה אפילו לדבר על הנושא. הוא השפיל אותי ושאל אותי למה אני חייב להיות חריג ולא נורמלי כמו כולם. בא לי ללכת לישון ולא לקום בבוקר. אני רוצה איכשהו להראות להם שאני רציני ולא מוותר על זה בקלות ושזה חשוב לי ושהם לא יכולים להחליט לי על החיים ושאני מספיק בוגר, אבל מצד שני אני ממש פוחד מההורים שלי. אולי אתם יכולים לעזור לי? מה לעשות?
ככה. חד משמעית. למה? זה בטח ישמע לחלקכם קצת טיפשי, אבל זה יישמע לחלק יותר גדול מכם ממש קרוב. היום הלכתי לשיעור נסיון בג'אז, מחול. נהנתי בצורה מדהימה, קרעתי לעצמי ת'צורה והרגשתי טוב עם זה. במיוחד כי אני דיי שמן ולא עושה שום פעילות מסויימת, זה דבר שיכול מאוד לעזור לי. סיימתי את השיעור, אמא שלי באה לאסוף אותי, בדרך סיפרתי לה איך נהנתי ושאני רוצה להצטרף. היא לא שללה, אבל בהתחלה היא דברה על הכסף, אח"כ היא הביעה התנגדות וכל מיני סיבות לכך. היא אמרה שהיא רוצה שאני אהיה גבר ולא אתעסק בכל מיני שטויות של בנות ומחול ודברים נשיים (למרות שציפיתי ממנה שתבין, כי אח שלי הגדול רוקד כבר 3 שנים) ושזה לא מתאים לי. אח"כ היא אמרה שהיא לא רוצה שזה יפריע לי בלימודים כמו שזה הפריע לאח שלי, ושהיא לא רוצה שאני אדפק כמוהו. אח"כ היא סכמה הכל ואמרה "אתה לא הולך לשום ג'אז! על גופתי המתה!". היה בא לי למות. אח"כ היא גם אמרה לי שהיא מחליטה עלי ואני לא אעשה מה שבא לי. אז פניתי לאבא שלי, שחשבתי שמבחינתו יותר חשוב שזה ספורט מאשר שזה ריקוד, וגם הוא תמיד אומר לי שהוא רוצה לשמח אותי ולתת לי לעשות מה שאני אוהב באמת. אז כשפניתי אליו הוא אמר שהוא לא מסכים בשום פנים ואופן, ושהוא לא רוצה אפילו לדבר על הנושא. הוא השפיל אותי ושאל אותי למה אני חייב להיות חריג ולא נורמלי כמו כולם. בא לי ללכת לישון ולא לקום בבוקר. אני רוצה איכשהו להראות להם שאני רציני ולא מוותר על זה בקלות ושזה חשוב לי ושהם לא יכולים להחליט לי על החיים ושאני מספיק בוגר, אבל מצד שני אני ממש פוחד מההורים שלי. אולי אתם יכולים לעזור לי? מה לעשות?
