בא לי להקיא

[אותיותעשריםושתיים]

בא לי להקיא

הכרתי אותה לפני שבוע בצ'אט. אחרי השיחה הראשונה שלנו במסנג'ר הלכתי לישון בהתרגשות על כמה שהשיחה הייתה טובה ומצחיקה וכמה אהבתי להיות מי שאני כשדיברתי איתה. הכימיה הייתה בעננים, אך לא ידעתי אם זה הדדי. המשכנו לדבר כמה ימים ולעומתי היא הייתה דיי רגועה בקשר לכל הסיטואציה, ואני לא הצלחתי לעצור את רגשותי האובססיביים שפותחו כלפי הבחורה הזאת שלא ראיתי חוץ מתמונה. היינו אמורים להיפגש וזה לא הלך ואז התקשרתי אליה והיא אמרה לי שהיא פשוט התחילה עכשיו לצאת עם מישהו חדש.. וזה שבר אותי. ניסיתי לדבר לעצמי בהיגיון, הלכתי ברחוב עם חיוך ובטחון, אמרתי לעצמי שזה בסדר ואני אחלה ואלה החיים.. אך שהגיע הערב קלטתי את גודל השקר בדמעות בלתי נראות ומועקה בגרון. עברו חלפו להם יומיים שלושה ובקושי רב מחקתי אותה מהפלאפון ומהמסנג'ר, דבר שמקל במידת מה היות וזה כל כך סופני. לאחר יום היא פנתה אלי במסנג'ר לשאול מה נשמע ואמרתי לה שמחקתי אותה ומוטב שתעשה את אותו הדבר. שיחה שיחה קשקושים קשקשוקים והיא אמרה שזה בסוף לא הלך עם הבחור ההוא והנה הדלת שוב פתוחה. אמרתי לה במילה או שתיים מה שחשתי לגבי הסיטואציה ושעכשיו זה או שאנחנו נפגשים או להיתראות. נפגשנו למחרת ! היא נראתה לא כל כך טוב כמו בתמונה.. דבר שהרגיע אותי מאוד איך שראיתי אותה והנה חזרה לה הזרימה הבלתי מותנית ונכנסה לכימיה חדשה ובילינו את כל היום יחד.. וגם את הלילה. לא, לא שכבנו .. הנסיונות שלי לגעת בה במשך הלילה נחלו כשלון.. רק רציתי שנתחבק או משהו (עלק). למחרת שזה היום.. כל היום חשבתי עליה.. אני אובססיבי, אני חולה! אני לא מצליח להיפתר מזה.. אני מתכנן תוכניות.. אני חושב מה להגיד ומה יהיה ויש לי מועקה 24 ש' ביממה בגרון, אני כל היום ב DOWN. עזור לי דוקטור. נכנסתי בערב למסנג'ר, היא הייתה שם לא זמינה.. ואני לא מוכן לתת ביטוי לאובססיה שלי.. על אף שבסופו של דבר אני תמיד נשבר.. בשלב מסויים היא נעלמה מהמסנג'ר אבל ראיתי אותה בצ'אט, עצמה השמחה והמאושרת והמפלרטטת בצ'אט. זה לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה .. וגם לא פעם 50. פשוט הייתי צריך להוציא את זה..

 

[Kiru]

אז תתקשר אליה,

למה להסיק מסקנות כשאפשר לשאול? יכול להיות שהיא משחקת, ומצד שני יכול להיות גם שהיא מסוג האנשים שלא לוקחים ברצינות פגישה ראשונה. לא כל אחד נכנס לקשר ברצינות כ"כ מהר, ויש כאלה שרואים את זה כלגיטימי להמשיך לפלרטט אחרי פגישה אחת. יש גם המון אפשרויות אחרות. אל תהיה תמים אבל גם לא פסימי מדי, פשוט תרים טלפון ודבר איתה.

 

[מיכל הררי]

הממממ

כמה כיוונים: (1) למה אתה לא מטלפן אליה במקום להחפש אותה במסנג'ר ולהיות מתוסכל כשהיא לא שם? (2) נשמע שהיא לוקחת את הדברים יותר בשלווה ממך. האם התקשורת שלכם כנה? איך היא תופשת את הקשר שלכם? (3) אני מרגישה שאתה משליך עליה הרבה. הכוונה, שאת כל הרצון שלך להיות נאהב אתה משליך עליה. אף אדם לא יוכל לספק לך את הרצון הזה באהבה, חוץ ממך. זאת אומרת, ברור שאנשים יוכלו לאהוב אותך, אבל אתה אמור להגביר את האהבה העצמית שלך, אחרת תהיה בחוסר ותרגיש זקוק לאדם אחר ותהיה תלוי באהבתו בשביל להרגיש טוב.

 

[אותיותעשריםושתיים]

מיכל..

בעצותיך את חוטאת במה שראיתי כל כך הרבה גוריים של "מערכות יחסים". אי אפשר להתייחס להכרות ראשונית באותו אופן שמתייחסים למערכת יחסים. שום בן אדם לא אוהב שבן אדם אחר נופל עליו ומטלפן אליו כל היום.. אבל בכל זאת אענה לשאלותייך.. 1)התקשרתי אליה .. ואם יורשה לי לומר אז התקשרתי יותר מדי. 2)היא עדיין לא בשלב שהיא תופשת את הקשר שלנו היות ואין ממש קשר, רק הכרנו ואני עוד לא נמנה מבין החברים שלה או האנשים שיש לה איתם מערכות יחסים כנות ופתוחות. 3)נכון. ובקשר לפיסקה האחרונה .. ידוע ידוע ידוע .. אז? אני לא מתכוון לעמוד מול המראה 100 פעם ולהגיד לעצמי שאני אוהב את עצמי אם לזה את רומזת .. את הטריקים של הסדנאות האלה ניסיתי כבר וזה מגוחך לדעתי ומההתנסות שלי.

 

[מיכל הררי]

אוקיי ../images/Emo13.gif

אגב, למה חשבת שאני רומזת שכדאי לך "לעמוד מול המראה 100 פעם ולהגיד לעצמך שאני אוהב את עצמי"? ציינתי שבשביל לא להיות בחוסר, כדאי לך לפתח את האהבה העצמית שלך. לא רשמתי או רמזתי אודות תרגילים כאלו או אחרים.

 

[אותיותעשריםושתיים]

כן אבל

זה התשובה לכל דבר בעולם.. מה החוכמה?

 

[מיכל הררי]

מה התשובה לכל דבר?

לאהוב את עצמנו? אם לזה התכוונת, זה אכן הדבר הכי יסודי ובסיסי שעומד בסופו של דבר מאחורי כל הדברים. החיים פשוטים יותר ממה שבני אדם רוצים שהם יהיו. אנשים מצפים לפעמים שדברים יהיו מסובכים. למה הכוונה "מה החוכמה"?

 

[chenby]

שלום אותיות

אני חייבת לציין פה משהו. אתה יכול להאשים את כל העולם, לא לקבל את מה שמייעצים לך (וזה בסדר) אבל אל תזלזל בעבודה עצמית של אחרים - להגיד מה החוכמה בלהסתכל במראה ולהגיד אני אוהב את עצמי - יש מצב שבהתחלה לא תאמין לעצמך ותזלזל, אחר כך תכעס ומי יודע אולי בסוף זה יחלחל. לפי הדברים שאתה כותב נראה לי שאתה מחכה שדברים יבואו אליך - וזה נורא קל לחכות (ומנסיון אני אומרת לך את זה) אבל בסופו של דבר השיעור האמיתי הוא העשייה. ברגע שתקום ותחליט לעשות מעשה שיגרום לך להרגיש טוב, ועבודה עצמית - בידיעה שזה תהליך ארוך וקשה ולפעמים מייגע אבל מביא איתו תוצאות כל כך טובות, אם תעשה החלטה להפסיק לחכות לפתרונות קסם ולהתחיל לעבוד קשה, תאמין לי שאתה כל כך תהיה מאושר ומההחלטה, ותלמד להעריך את עצמך כל כך ופתאום היקום ישלח לך כל כך הרבה מתנות, ותלמד להכיר את עצמך ולאהוב את עצמך - אין פה קיצורי דרך ואת זה אתה חייב להבין. עכשיו אתה יכול להשאר מבואס על עצמך וממורמר, ואתה יכול להחליט - עכשיו אני משנה את זה. אני מאחלת לך המון בהצלחה.

 

[מיכל הררי]

תודה על השיתוף ../images/Emo39.gif

אגב, נראה לי שהוא לא זילזל בעבודה של אחרים, אלא ביטא כעס בתוכו שהעבודה הזאת לא עוזרת לו, או משהו כזה. אהבתי הרבה דברים שכתבת בהודעתך. רציתי לכתוב לך משהו טכני: כדאי להבא לשרשר את ההודעה שלך ישירות אל האדם שאת מגיבה. זה יוצר יותר בהירות בשרשור וקל להתמצא בו אחר כך. מצרפת קובץ של אמנות השרשור, ששלחו אלי פעם. תגידי לי אם זה עזר

 

[אותיותעשריםושתיים]

מצחיק..

אבל אני זה שרואה את מה שאת שכתבת כזלזול ולא להיפך

אני אסביר.. נתחיל בזה שלהתסכל במראה ולהגיד 100 פעם ביום אני אוהב את עצמי.. מעולם לא שמעתי על מישהו שעשה את זה .. אבל אני עשיתי את זה, ולכן יש לי את כל הזכות לבחור שלא.. אין פה עניין של זלזול. דבר שני.. העיצות שלך לא קשורות בשיט למה שכתבתי.. מאיפה את יודעת שאני לא עושה כלום? מאיפה את יודעת שאני יושב ומחכה לדברים? את לא יודעת מי אני ומה אני עושה בחיים ואני לא סתם מתגונן, פשוט מה שכתבת פשוט לא נכון. כבר הציעו פה שאני אמצא לך לי תחביבים .. יש לי די והותר תחביבים. הציעו שאני אמלא את הזמן שלי במשהו .. הזמן שלי מלא. הציעו שאני אלך להתעסק במה שמרגש אותי בחיים .. וגם זה כבר קורה. אין לי בעיה של עשיה חומד. אבל תודה על הניסיון.

 

[מיכל הררי]

רק הערה קטנה...

אני אשמח שהמקום הזה יהיה מרחב פתוח בו אף אחד לא יחשוש להיות מה שהוא.

בעיקר מרחב שלא יבקרו אנשים אחד את השני (יש את זה מספיק בפורומים אחרים). אני אשמח שתרגיש חופשי להתבטא כמובן... רק שהרגשתי שבהודעה שלך אולי גרמת לאדם האחר (chenby) להרגיש לא נעים עם ההודעה שלה. באופן אידיאלי, הייתי רוצה שלשניכם תהיה אפשרות להתבטא באופן חופשי אך במקביל שלא תדרכו אחד על השני. מקווה שזה אפשרי.

 

[chenby]

לרגע לא זלזלתי אותיות

ממש לא,להפך, אם הייתי רוצה לזלזל, מראש לא הייתי כותבת כלום. מה שכתבת, הדליק אצלי משהו ורציתי להגיד מה אני חושבת. אתה לא חייב להסכים איתי. אני מרגישה מהטון כתיבה שלך כעס וחבל כי אתה כותב פה ואני גם כותבת פה (חדשה אמנם אבל בכל זאת) וחבל שיהיה כעס בין אנשים פה בפורום של לחיות בהרמוניה. לגבי עניין הקל והקשה, ברור שלכל אחד יש אתה היכולות שלו והדברים שבאים לו בקלות והדברים שבאים לו בקושי, אני באופן אישי התחלתי את תהליך הקבלה העצמית בגיל 22 לפני 5 וחצי שנים, לפני 3 שנים, גיליתי שכל העבודה שעשיתי, היתה ב"כאילו" ואני עדיין לא אוהבת את עצמי,כלומר בדרך, אני כל הזמן מגלה דברים, ויש מהמורות, ויש נפילות וצעדים אחורה, אבל לדעתי כל צעד כזה, הוא עוד צעד בדרך, אני חושבת שלא משנה באיזה דרך אתה בוחר, העיקר שאתה בוחר ללכת בדרך, שאתה מודע לזה שיש דרך. לי אין אצבעות ארוכות מאוד, יד קטנה ככה, ונורא קשה לי לשנות מהר אקורדים בגיטרה, לכן אני מנגנת בצורה מאוד חובבנית. ברור לי שאם הייתי עובדת על ניגון גיטרה, כמו שעבדתי על התהליך של עצמי, היום כבר הייתי יכולה לנגן בהרכב, ולהופיע מול קהל... אז נכון שיש דברים שיותר קל ויש כאלו שהם לא קלים בכלל, אבל בסופו של דבר לדעתי, מדובר על סדר עדיפויות ובחירות, במה אתה מתמקד עכשיו. למשל אני כל החיים חושבת על זוגיות, היה לי בן זוג שנה ומשהו, וגם אחרי שזה נגמר, המשכתי לחשוב על זוגיות ולחפש ולבקש.. לפני חודשיים, הבנתי שהמצב הכלכלי שלי לא בשמיים, שאני כבר לא מסופקת בעבודה ושאני רוצה לשנות מלא דברים, שמתי את כל נושא הזוגיות בצד, והמתקדתי בעבודה, חיפוש עבודה חדשה או קידום בעבודה הנוכחית, אגב, היום הבוס שלי צריך להגיד לי בכמה הוא מעלה לי את המשכורת בקיצור אותיות יקר, הכל זה עניין של בחירה. של מה הכי קריטי לך כרגע, אני כבר חודש אפטית לכל מה שקשור לזוגיות ללהכיר מישהו, יבוא יבוא, לא יבוא לא יבוא, כרגע אני רוצה לקדם את עצמי - אני רוצה לעסוק בכתיבה, בעיתונאות, להיות כתבת ספורט (מתה על כדורגל) ומי יודע מה עוד, אז נרשמתי ללימודים..בקיצור מה שאני רוצה לשאול אותך אחרי נאום ארוך שגם קצת התפזר, זה - מה אתה רוצה שיהיה לך? בחיים , באופן כללי ובאופן פרטני. מה אתה רוצה? חן

 

[אותיותעשריםושתיים]

אוף נמחק..

טוב אז שוב.. "אתה צריך לאהוב את עצמך יותר" זה לא משפט שיש טעם לומר אותו. זה ברור, כולם יודעים את זה.. זה לא משהו שקל לעשות אותו סתם כך, לא מהמקום שרוב האנשים שצריכים את זה נמצאים בו ולא מהמקום שאני נמצא בו.. דווקא חשבתי שאני אוהב את עצמי לא מעט ! אבל יש שכבות, ודברים נחבאים, חוויות ומחשבות מודחקות, אידיאל ואמת ובטח לא נולדת אתמול שאת חושבת באמת ובתמים שלהגיד למישהו אתה צריך לאהוב את עצמך יותר אמור לעשות את העבודה.. זה גם קל לנגן על גיטרה לדעתי וזה בא לי באופן טבעי, עדיין יש אנשים שצריכים לעבוד קשה בשביל זה. אנחנו עוברים תקופות חיים שלמות וחוויות מתקנות ושיעורים של העולם כדי ללמוד לאהוב את עצמנו.. אז סלחי לי אם המשפט הזה לא משנה לי הרבה.

 

[מיכל הררי]

הקטע הוא ששנינו מסכימים על אותו

הדבר

להגיד למישהו שהוא צריך לאהוב את עצמו, לא יעשה את העבודה. הוא עצמו אמור לרצות שינוי, ולעבוד עליו. (ולהגשים אותו). בכל אופן, אני רוצה שנדייק בתקשורת שלנו. לא אמרתי לך בהודעתי המקורית שאתה צריך לאהוב את עצמך. מה שרשמתי במקור הוא: "ברור שאנשים יוכלו לאהוב אותך, אבל אתה אמור להגביר את האהבה העצמית שלך, אחרת תהיה בחוסר ותרגיש זקוק לאדם אחר ותהיה תלוי באהבתו בשביל להרגיש טוב."

 

[מיכל הררי]

שאלת בהירות ../images/Emo13.gif

אני משערת שרצית רק לשתף בהודעה הראשית שלך, ולא רצית לקבל טיפים, תרגילים או כיווני עבודה. האם זה נכון? אם כן, זה מסביר את האי הבנות שהיו

 

[ס י ו ן 20]

עם כל הכבוד להרמוניה....

אתה לא חושב שאתה טיפה נסחף? אתה מכיר אותה סה"כ שבוע וסה"כ מהצט.... אני מציעה,אם היא לא מעוניינת ולא מגיבה לטלפונים,תעבור הלאה...במיוחד שזה סיפור של שבוע בלבד... בהצלחה!

 

[מיכל הררי]

ברוכה הבאה למרחב הזה ../images/Emo24.gif

תרגישי חופשי לשתף/לשאול/להגיב

 

[k e r e n m]

יקירי אתה מאוד

אובסיסיבי,ואני בספק שעם התנהגות כמו שלך תוכל לבנות מערכת יחסים ממשית.לפי דעתי רק טיפול יעזור לך בעניין.

 

[אותיותעשריםושתיים]

מסכים

 

[מי אמר שקל]

אני באה בדיו'ק מהצד ההפוך.

אני מתכתבת עם בחור במשך מספר חודשים, הוא לא נשמע לי מלהיב, או כמו הבחור האידאלי שלי. הוא טיפוס מאד סטנדרטי, חסר את הברק או הייחוד שימשכו אותי. כל עוד זה הדדי אין בעיה, התכתבויוית נהדרות מדי פעם, ידידות כנה, מה גם ששוחחנו על מטרת ההתכבות, ולשנינו היה ברור שלא עתיד לצאת ממנה משו. הכל כמובן בסדר, עד שהבחור מחליט שהוא אוהב אותי. מדובר על התכתבות של כשלושה חודשים. אני מתעלמת מהערות שלו על אהבה.. על תקוותו וחלומותיו, בדרך כלל. למרות שאני מזכירה לו שירגע, כי הוא סתם החליט שמאוהב בי. אומרת לו שהוא לא מאוהב בי, אלא בדברים שאני אומרת. לא חשוב עד כמה לא משכנעים דברי, הוא להוט ואני רק חוששת מלהכנס לסצנה כזו, בה הוא יחזר, ואני אאלץ להתחמק בחוסר נעימות. זה אומנם לא ממש דומה לסיפור שלך, זה לא בדיו'ק קליק רגעי ומידי. אבל:עדין, אני מהצד הפוך. אתם חושבים שאני צריכה לפגוש אותו, למרות שלא להוטה? אתם חשבים שצריכה להפסיק להתתב איתו?