בא והולך...

[חד הריונית]

בא והולך...

היי לכן בנות יקרות ילדתי בשעה טובה עבר כחודש מאז אושפזתי בהיריון בסיכון גבוה, האבא של הבן שלי היה איתי לאורך כל האישפוז ואף בלידה עצמה שהיתה חוויה עצומה ורומנטית עבורי, החל מהברית החיכוכים חזרו על עצמם, קינאה ושאר ירקות, התגוררתי עד לפני שבועיים אצל ידיד טוב שלי, שפתח לי את דלת ביתו כשאחרים כולל משפחה הפנו לי את הגב בשעות קשות. כיום "אנחנו" שכרנו דירה "ביחד" הוא אף חתום על החוזה-רציתי שמשהו יקשור אותו איכשהו וייצב אותו על הקרקע, א ב ל הוא מגיע והלך מתי שבא לו כשהוא מקבל קריזות והתקפי זעם של קנאות ושליטה עליי ונתקל בדלת סגורה הוא פשוט הולך וניראה כאילו אני לא אשמע ממנו יותר, כגון השבת הזו שיומיים כבר לא דיברנו, לא שאל ולא התעניין בילד-בטח לא בי איך אני מסתדרת והאמת שאני התחלתי להתגעגע אליו,(כניראה שאני נהנית מההתעללות שלו בי) אפילו שלחתי לו sms אולי בשיא טיפשותי אני לא צריכה גם לספר מה זה תינוק חדש שזקוק להרבה תשומת לב וטיפול, אבל אני לבד או לא לבד אני כבר לא יודעת לפחות שהייתי יודעת אני מחכה לרגע שהוא ייתקף געגועים אליי ולבן שלו, ואז כשהוא אולי יבוא אני אוכל לדבר על ליבו-לפעמים נידמה לי שכמה שהוא אומר שהוא אוהב אותי ההיפך הוא הנכון. לא יודעת מה לעשות אני רוצה להמשיך בחיים ולשרוד הלאה איכשהו אבל כשהדברים לא ברורים זה ממש קשה ככה. עצות ייתקבלו בברכה

 

[a44]

רוצה להמשיך בחיים....

את בעצמך כתבת את זה... אז מדוע אינך עושה את זה? לפי מה שאת מתארת מדובר בבחור לא ממש מאוזן : פעם אוהב ודואג ופעם בקריזות והתקפים. מבחור שהוא חסר שליטה על תגובותיו קשה לדרוש אחריות ורצינות. הייתי מציעה לך לחשוב על עצמך ועל הפעוט הקטן שלך כעל יחידה נפרדת ועצמאית שזקוקה לדיור, לתקציב חדשי ולתמיכה מגורם כלשהוא (ולא האב!) חשבי עם עצמך כיצד את יכולה להתארגן לכיוון הזה, את יכולה להתייעץ עם עו"ד של ויצ"ו וגם עם מחלקת הרווחה בעירך. בהצלחה! שתפי אותנו בהחלטותייך! ובינתיים

לחיזוק.

 

[כלנית סמוקה]

תחשבי מתוקה.....

תקראי את מה שכתבת, ועם כמה שפחות שיפוטיות לגביו תחשבי מה את למדה מההתנסות הזו. תחשבי רק על עצמך כי את המרכז של חייך, לפני הכל זו את. אחרי שתביני מה האינטראקציה איתו גורמת לך להרגיש, ואיך היא גורמת לך לחשוב ולקבל את עצמך, תתארי לעצמך את מערכת היחסים האידיאלית בשבילך. מה היית רוצה לעצמך? מה שאני מנסה לומר זה שאחרי שתביני שאת הכי חשובה ותתחילי לאהוב את עצמך, יהיה לך הרבה יותר קל להוציא אותו מחייך! אין כאן שום קשר להיותו אביו של ילדך. העולם מלא באנשים שיודעים להיות אבא לילדים שלא הם הביאו. בהצלחה, חמודה!

 

[אמא פרח]

לכלנית

מה שכתבת לא נראה וששמע טוב את צריכה להיות חזקה ואת נמצאת אחרי לידה וזה קשה ועוד שהמשפחה לא תומכת בך ועוד הבן זוג עם קריזות ואין לך במה לאחז זה מאוד קשה את צריכה לחפס נשים אחרי לידה או חד הוריות שיכולות לתמוך בך ריגשית שיהיה לך עם מי לדבר ולספר ואולי תנסי לחזור למשפחה שלך שתעזור לך את לא צריכה גבר שכל שניה מקבל את הקריזה שלו ונעלם מגיע לך יותר מוכנה לדבר איתך במסרים ולתמוך בך בהצלחה

 

[אמא פרח]

התבלבתי זה לחד הורית

 

[אלן 1 היחידה]

מצטרפת לאימא פרח,,אשמח לעזור,,,,

הנני אם חד הורית לשני בנים כשהקטן תינוק בן שנה,,ומאד חשוב התמיכה בהתחלה, למרות שלי אין בן זוג,הייתי דואגת בבוקר לשלוח את בני הבכור לבה"ס ויוצאת עם הקטן החוצה לגינה עם חברות ו/או סתם לטייל, כי הייתי בדיכאון קל ודאגתי לטפל בזה פשוט,,,להיות עם אנשים, המשפחה שלי ממש לא עוזרת,לאחרונה אימי קצת תומכת עד כמה שהיא יכולה ואני ממש לא מבקשת אבל,אשמח לעזור/לייעץ בכל דבר,אל תחשבי פעמיים,אם לא דרך הפורום את יכולה ליצור עימי קשר ולשלוח לי מסר, שבוע מהנה ושקט לך אילנה אגב,,בן כמה הקטנצי'ק??

 

[Bavmorda]

קל מאד לרצות לחזור למערכת היחסים

האחרונה שהייתה לך, שלא לדבר עכשיו, בסיר הלחץ (כמבעבע ומתבשל, ולא בגלל ה"לחץ") של כל מכלול ההרמונים שזורם בתוכך. הקושי של להיות לבד ועוד עם תינוק, בלי תמיכה של בן זוג, או הורים כמו שציינת. קשה ליעץ לך מכאן מה לעשות, שאת הרי יודעת מה הדבר הנכון לעשות, היות ולדעתי, את לא נמצאת במקום שבו את יכולה לעשות החלטות הגיוניות ולא רגשיות (הורמונים וכו...). מהצד, על יבש, הרעיון הוא בעצם דיי פשוט: המשיכי הלאה. את לא צריכה אותו, ואם הוא רוצה לראות את בנו, אז שיתאמץ. לא פעם כשאנחנו כמהות למערכת יחסים אנחנו חושבות על האחרונה שלא הצליחה, ובמקרה שלך, לאחרונה הייתה משמעות קוסמית - בנך. עזרי כח ואל תסתכלי לאחור. עשי את הסוויטצ' בראש כדי להתקדם הלאה ולא להזדקק לו. אני בטוחה שיכולים להיות אנשים אחרים שאת תיהיה חשובה להם יותר שבאמת ירצו לעזור.

מאחלת לך רק טוב, BAV.