באתי פתאום
New member
באתי...-תגובות
קראתי,קראתי את תגובותיכם לקטע שרשמתי ב 4 לנוב`,אמנם קצת באיחור-רק היום-אך עלי לומר משהו. אין ספק שאולי זה קצת נאיבי לכתוב את מה שכתבתי-אך עליכם לזכור דברים אלו נכתבו מנק` מבט של ילד בן 19-20 שגדל על טהרת החינוך הקיבוצי,ששאיפתו הראשונה לכשיגדל היא להתגייס ליחידה כמה שיותר מובחרת בצבא ולשרת הכי טוב שאפשר את המדינה. נכון אלו היו חלק מהמראות שראיתי-ומה לעשות ש החינוך שלי מ``בית אבא`` ומ``היחידה שלי`` הוא לשתוק,לא לדבר ולא להחצין-כי מה לעשות מי שלא עמד בלחצים ובדברים הקשים שעברנו לא יחזיק מעמד.הכתיבה זו דרך הפורקן שלי-עד היום למעשה- וכל יכולתי לכתוב על הכאב שלי על המדינה על החברים וכ``ו... . בגיל שבעולם כולם הולכים לקולג` ולומדים משפטים, כלכלה,או מה שבא להם,אנו בוגרי עם ישראל מתגייסים מקבלים נשק וחלקנו נשלחים למקומות מוזרים ונאלצים גם להתמודד עם סיטואציות לא קלות כל כך.ואחרי שתרמת את מה שתרמת אתה נזרק למדינה שכל פעם ששלטון חדש עולה הכלכלה מטה לנפול,האינפלציה מתנדנדת יותר מסירה בים סוער,שכר הלימוד של המוסדות להשכלה גבוהה פשוט עצום ואין לך מה לעשות-נכון החיים כאן ממש לא קלים-ולך perachan אני אומר,נכון גם לי המחשבה של לרדת מהארץ עלתה בראשי,אך את יודעת מה?עם כל ה``חרא`` שיש כאן-ובשפע- אני בטוח שאם נחפור עמוק עמוק בליבנו ונשמתינו אנו נגלה שעדיין אנו אוהבים את הארץ הזו-ועדיין היינו רוצים לגדל כאן את צאצאינו-למרות שקשה כאן,קשה מאוד.ארץ שכל שעה יש חדשות כי מה שקרה בשעה אחת לאו דווקא ישאר אותו הדבר ב שעה שתיים.-אנו עם מאוד בוגר משאר העולם-אמנם כשאנחנו רק משתחררים מהשירות ``נערים/ות`` מארה``ב כבר סיימו או לקראת סיום של התואר הראשון שלהם,אך אנו כבר מחושלים יותר ובוגרים יותר-ובגלל זה אנחנו תמיד נחשב כעם מיוחד-מאז הקמת המדינה.קטנים ואיכותיים. וגם,אני כמעט בטוח-כך לפחות לגבי-כל מי ששהה בחו``ל(לא טיול של שבועיים או חודש)מעל לחצי שנה ואפילו שנים,לא יכול להכחיש שהוא הרגיש טוב כשהוא דרך על אדמת ארצנו בנתב``ג... . מקווה שלא נשמעתי שמלצי מדי ולא ``פוליטי`` מדי. באתי...
קראתי,קראתי את תגובותיכם לקטע שרשמתי ב 4 לנוב`,אמנם קצת באיחור-רק היום-אך עלי לומר משהו. אין ספק שאולי זה קצת נאיבי לכתוב את מה שכתבתי-אך עליכם לזכור דברים אלו נכתבו מנק` מבט של ילד בן 19-20 שגדל על טהרת החינוך הקיבוצי,ששאיפתו הראשונה לכשיגדל היא להתגייס ליחידה כמה שיותר מובחרת בצבא ולשרת הכי טוב שאפשר את המדינה. נכון אלו היו חלק מהמראות שראיתי-ומה לעשות ש החינוך שלי מ``בית אבא`` ומ``היחידה שלי`` הוא לשתוק,לא לדבר ולא להחצין-כי מה לעשות מי שלא עמד בלחצים ובדברים הקשים שעברנו לא יחזיק מעמד.הכתיבה זו דרך הפורקן שלי-עד היום למעשה- וכל יכולתי לכתוב על הכאב שלי על המדינה על החברים וכ``ו... . בגיל שבעולם כולם הולכים לקולג` ולומדים משפטים, כלכלה,או מה שבא להם,אנו בוגרי עם ישראל מתגייסים מקבלים נשק וחלקנו נשלחים למקומות מוזרים ונאלצים גם להתמודד עם סיטואציות לא קלות כל כך.ואחרי שתרמת את מה שתרמת אתה נזרק למדינה שכל פעם ששלטון חדש עולה הכלכלה מטה לנפול,האינפלציה מתנדנדת יותר מסירה בים סוער,שכר הלימוד של המוסדות להשכלה גבוהה פשוט עצום ואין לך מה לעשות-נכון החיים כאן ממש לא קלים-ולך perachan אני אומר,נכון גם לי המחשבה של לרדת מהארץ עלתה בראשי,אך את יודעת מה?עם כל ה``חרא`` שיש כאן-ובשפע- אני בטוח שאם נחפור עמוק עמוק בליבנו ונשמתינו אנו נגלה שעדיין אנו אוהבים את הארץ הזו-ועדיין היינו רוצים לגדל כאן את צאצאינו-למרות שקשה כאן,קשה מאוד.ארץ שכל שעה יש חדשות כי מה שקרה בשעה אחת לאו דווקא ישאר אותו הדבר ב שעה שתיים.-אנו עם מאוד בוגר משאר העולם-אמנם כשאנחנו רק משתחררים מהשירות ``נערים/ות`` מארה``ב כבר סיימו או לקראת סיום של התואר הראשון שלהם,אך אנו כבר מחושלים יותר ובוגרים יותר-ובגלל זה אנחנו תמיד נחשב כעם מיוחד-מאז הקמת המדינה.קטנים ואיכותיים. וגם,אני כמעט בטוח-כך לפחות לגבי-כל מי ששהה בחו``ל(לא טיול של שבועיים או חודש)מעל לחצי שנה ואפילו שנים,לא יכול להכחיש שהוא הרגיש טוב כשהוא דרך על אדמת ארצנו בנתב``ג... . מקווה שלא נשמעתי שמלצי מדי ולא ``פוליטי`` מדי. באתי...