באתי לשפוך...

נתי בת25

New member
באתי לשפוך...../images/Emo9.gif

הייתי חייבת שוב כמו תמיד אחרי שאני רואה אותו להדגיש, להביע ולכתוב כמה נחת, אושר וכוח הוא נותן לי בכמה דקות טהורות של יחס, לא ייאמן, אין עליו! אחרי 5 דקות במחיצתו, חזר לי המצב רוח, כאילו לא היו דברים מעולם, כאילו לא רציתי למות לפני מהייאוש, מהלחץ של המבחנים, מהמצב הכלכלי, מהכל!!! קצת עצוב שהוא מפגין אהבה רק כשהוא בראש טוב של אלכוהול אבל גם זה מספיק בשביל להרגיע אותי, יש לו השפעה עצומה עד כדי פחד במצב הרוח שלי... ואיפשהו אפשר להבין למה הוא מתנהג אליי בכל כך הרבה חום ואהבה רק בהשפעת אלכוהול, כי בלי האלכוהול אין לו אומץ ויש לו יותר מידי כבוד לאחי והרבה יותר הרתעה מהפער גילאים בייננו ו"מה אחרים יחשבו" ונורמות ובלה בלה בלה ואני לעולם לא אשפוט! אני מבינה אותו ואני מסתפקת בכל מה שהוא יכול ורוצה לתת. יום יבוא והכל יבוא על קנו, אני מאמינה שהרי מה שצריך לקרות יקרה, ואם זה צריך לקרות, זה יקרה ואני גם לא יחשוב לרגע לעצור את זה... אחחחח איזה כייף, איזה מזל שהוא בא והציל אותי מעצמי היום אפילו בלי לשים לב, לילה טוב מלאך שלי.
 

TzutZ

New member
../images/Emo24.gif

גם אני מאמינה שמה שצריך לקרות יקרה...
כיף שיש מישהו אהוב עם השפעה חיובית עלייך שמרגיע ומעודד, אפילו בלי לעשות יותר מידיי
אוהבת אותך
 

Just NATI

New member
צחוק הגורל...

אני בקשר עם מישהו אחר... עוד מישהו "בלתי אפשרי" למה אני!?!??! רק רציתי לומר לך שזה לא אומר ששכחתי אותך מלאך שלי, אני דואגת לך וכ"כ רוצה לדבר איתך!, חלמתי עליך אתמול בלילה, חלמתי שאני מספרת לך הכל, ואתה היית עצוב... כאילו הבנת אותי. אתה תמיד תהייה בעדיפות ראשונה אצלי--- אני לא יודעת מה לעשות, זה יושב לי כמו אבן על הלב, אז מה? לספר לך? לתסבך גם אותך? לא הוגן נכון? אבל אני סובלת אהוב שלי, אני סובלת מהשתיקה המעיקה הזאת, אני סובלת מכך שאין לנו יותר "זמן איכות" יחד. אני סובלת מכך ששברתי את כל הנורמות וזה לא איתך.. הוא גם מקסים, שלא תבין, אני מתה עליו בתור בנאדם, הסיכויים אמנם שזה יצליח שואפים לאפס אבל אני לוקחת את כל החום ואהבה שאדם יכול לתת לי ואילו לתקופה קצרה. אגואיסטיות נכון? אולי עוד לא התבגרתי.. אולי זה בגלל שכל כך הרבה דברים מטרידים אותי, אולי זו העובדה המרה שמעולם לא הייתי מאושרת לתקופה של יותר מרגע או יום, או חודש בגג וגם זה היה כל כך מזמן שהזכרון כבר מטושטש. אולי אני צריכה עזרה...לצערנו בעולם הזה עזרה עולה הרבה כסף.. עוד אחד מהדאגות הלא נפסקות שלי. אני מתחילה לחשוב שהמטרה שלי בחיים האלה היא "לעזור" לכולם ואני לא מוצאת שום דרך לעזור לעצמי. האמת שהמחשבה ששיניתי חיים של כל כך הרבה אנשים לטובה עושה בי רגשות מעורבים, מצד אחד אני כ"כ שמחה בשבילם, מצד שני... מה איתי? ואולי אני בנאדם שלא יודע להיות מאושר? זה הכי מפחיד אותי. מלאך שלי, אמנם בך אין את כל התשובות לשאלותי לבעיותי, אבל איתך יש לי הפסקות אושר קטנות שבזכותן אני מחזיקה מעד, אז תחזור מהרררר לפני שאפול שוב. שלך בסוד נתי.
 
למעלה