סוף סוף אמא
New member
באתי לבכות....
איזה סרט עברתי אתמול...אוףףףףף אני לבד עם שתי הבנות, החצי במילואים...פתאום הגברת בת ה-4 חודשים החליטה שהיא שובתת ולא רוצה לינוק. אמאאאאא שידור חוזר...בדיוק ככה קרה עם הגדולה בגיל חודשיים וחצי - הילדה שבתה 12 שעות, לא אכלה וזהו...הרסה את ההנקה (אני התעקשתי לתת לה את התוצר שלי ושאבתי במשך 4 חודשים והיא שתתה רק מבקבוק) בקיצור, טלפון מהיר לטיפת חלב, ליועצת הנקה ושתינו היינו אצלה, לבדוק מה העניינים.... היועצת נתנה לי כמה טיפים, ואז אני סתם ככה פתאום אומרת שאחת האחיות חשבה שיש לה לשון קשורה, אבל הלכתי לרופא והוא אמר שזה כלום וזה לא ברמה שצריך להפריע לה ולהתערב בטיפול... היועצת החליטה שאולי כדאי שאתייעץ עם רופא שמתמחה בעניין.... נו אז הסכמתי...הרמתי טלפון וקבעתי איתו לאתמול ב-16:00...נסעתי במיוחד אליו לירושלים. העמסתי את הבנות וקבעתי עם אמי (מזל שהצליחה להגיע, בדיעבד לא יודעת איך הייתי עוברת את מה שעברתי לבד...) חשבתי שאני הולכת לשמוע חוות דעתו של הרופא, שיגיד לי מה יש, מה עושים, מה ההשלכות....בקיצור שאדע "ואשלוט" על המצב... התבדתי... הוא לקח את הילדה, שם על שולחן הטיפולים, לקח קיסם אוזניים (כנראה כבר טבל בחומר מאלחש..) הראה לי את הלשון ומסתבר גם שהשפה היתה קשורה.... שלח אותי הצידה וחתך! אמאאאאאאאאאאאא לחץ, אני בוכה, מקבלת אותה לידיים שלי חזרה, מקבלת הערה מהרופא למה באנו עכשיו ולא מיד כשהיא נולדה... היא מלאה בדם בפה, צורחת, לא מוכנה לינוק....אחרי 20 דק' נרגה וינקה קצת.... טראומה... עד עכשיו יש לי את התמונות בראש, שלה עם פה מלא דם....ומחשבות מה היה קורה אם הייתי עוברת את זה לבד בעוד שהגדולה לידי.. זהו, עבר, מנסה להרגע, קצת קשה... תודה על הקשבתכן...
איזה סרט עברתי אתמול...אוףףףףף אני לבד עם שתי הבנות, החצי במילואים...פתאום הגברת בת ה-4 חודשים החליטה שהיא שובתת ולא רוצה לינוק. אמאאאאא שידור חוזר...בדיוק ככה קרה עם הגדולה בגיל חודשיים וחצי - הילדה שבתה 12 שעות, לא אכלה וזהו...הרסה את ההנקה (אני התעקשתי לתת לה את התוצר שלי ושאבתי במשך 4 חודשים והיא שתתה רק מבקבוק) בקיצור, טלפון מהיר לטיפת חלב, ליועצת הנקה ושתינו היינו אצלה, לבדוק מה העניינים.... היועצת נתנה לי כמה טיפים, ואז אני סתם ככה פתאום אומרת שאחת האחיות חשבה שיש לה לשון קשורה, אבל הלכתי לרופא והוא אמר שזה כלום וזה לא ברמה שצריך להפריע לה ולהתערב בטיפול... היועצת החליטה שאולי כדאי שאתייעץ עם רופא שמתמחה בעניין.... נו אז הסכמתי...הרמתי טלפון וקבעתי איתו לאתמול ב-16:00...נסעתי במיוחד אליו לירושלים. העמסתי את הבנות וקבעתי עם אמי (מזל שהצליחה להגיע, בדיעבד לא יודעת איך הייתי עוברת את מה שעברתי לבד...) חשבתי שאני הולכת לשמוע חוות דעתו של הרופא, שיגיד לי מה יש, מה עושים, מה ההשלכות....בקיצור שאדע "ואשלוט" על המצב... התבדתי... הוא לקח את הילדה, שם על שולחן הטיפולים, לקח קיסם אוזניים (כנראה כבר טבל בחומר מאלחש..) הראה לי את הלשון ומסתבר גם שהשפה היתה קשורה.... שלח אותי הצידה וחתך! אמאאאאאאאאאאאא לחץ, אני בוכה, מקבלת אותה לידיים שלי חזרה, מקבלת הערה מהרופא למה באנו עכשיו ולא מיד כשהיא נולדה... היא מלאה בדם בפה, צורחת, לא מוכנה לינוק....אחרי 20 דק' נרגה וינקה קצת.... טראומה... עד עכשיו יש לי את התמונות בראש, שלה עם פה מלא דם....ומחשבות מה היה קורה אם הייתי עוברת את זה לבד בעוד שהגדולה לידי.. זהו, עבר, מנסה להרגע, קצת קשה... תודה על הקשבתכן...
