תודה עליהם, באמת נעימים.
הנה סיפור אגדה מדומיין, בתמורה:
לעתים, כשאדם "מגלה את שורש הבעיה", הוא נצמד לתגלית שלו.
בהתחלה הוא מסכים איתה, ואז מאמין בה, כותב עליה ספרים, ואוסף לו "תלמידים".
לפני כל זה, לרגע, הוא היה חופשי, אך ברגע שנצמד לרעיון החופש שמצא, איבד אותו.
הכל בסדר, גם זו תופעה.
העננים חולפים, הגלים מגיעים אל החוף, ואנשים הופכים רעיונות למסקנות לאמונות.
השמיים מכילים את העננים ואת החוף ואת המחשבות ואת האמונות.
לעתים רואים אותם, ולעתים לא - גם הים סוער לפעמים, ובחורף יש יותר עננים.
החופש, אולי, הוא לתת לכל זה להתרחש.
נחמד לגלות, לפעמים, שזה מתרחש גם בלי שניתן לזה.