באר ביוסטון

[טללי בוקר]

באר ביוסטון

9 בערב, העיר מתחילה להיסגר. נכנסנו למה שמתהדר בתואר American sports bar: שולחנות ביליארד, פליפרים ודלפק ארוך שלידו יושבים כל באי המקום מלבד שניים אמיצים שבכל זאת משחקים ביליארד כנגד הסטטיסטיקה, מאחרוי הדלפק שורה של טלויזיות שמכוונות לכל תחנות הספורט האמריקניות, ובין הטלויזיות לדלפק עומדת הברמנית בלבוש די חשוף לחודש ינואר (למי שלא אוהב ספורט?). יינות: אין בירות: 10 סוגים שונים באופן רשמי, אבל אם מקזזים את באדוייזר, קור, מילר ושאר הבירות כביכול נשארים עם 4 סוגים בלבד (גינס, בק, סמואל אדמס וקורונה) הבק דארק היתה סבירה הברמנית סקסית הטלויזיה מעצבנת רוב הלקוחות האחרים התרכזו דוקא בטלויזיה למה לא יכלו לשלוח אותי לבלגיה?

 

[גנגי]

שתוק ותמשיך לשתות.

או שתעבור דרך בוסטון בדרך חזרה ואראה לך מה הצלחתי למצוא כאן, במאמצים רבים.

 

[מילי33]

באמריקה

אין באר בלי טלוויזיה. אין חיים בלי טלוויזיה.

 

[טללי בוקר]

וזה חיים, זה?

 

[nutmeg]

פעם נכנסתי

ל-sport bar עם ידיד. לא ידעתי במה מדובר. ובכן - מדובר בבאר בו הטלויזיה אכן כוכב ראשי, אבל במקום כל מסך תחנת ספורט אחרת כל המסכים הראו איזה משחק "חשוב". כל מי שנכנס לבאר בעצם רצה לראות את המשחק "עם החבר'ה". היה רועש באופן לא נורמאלי. לידנו ישבו 4 בחורים - כל אחד בגודל של מקרר תעשייתי 2 דלתות. הם היו עסוקים בלצעוק על מסך הטלויזיה בתקווה שהבחורים שם על המגרש גם ישמעו אותם כל הדרך מהבאר. תוך שהם צועקים, הגיעה המלצרית עם 4 מגשי פיצה משפחתית - לכל מקרר פיצה שלמה. הידיד שלי לא ראה מה פה לא בסדר - ואני רק התעלפתי מהמחשבה. אנחנו הזמנו בירות, ואיזה המבורגר שמגיע בסלסלה - נעזוב את הגודל, זה מתחיל לחזור על עצמו. רק אומר שסבתא שלי היתה משתמשת בסלסלה כזו בתור אלמנט מרכזי בשולחן השבת. לא יודעת למה - אבל הבירות החלישו את הרעש - כלומר, עוד היה רעש, אבל כבר לא כל כך היה אכפת לי. התחלתי אפילו לעקוב אחרי המשחק, והצלחתי לשמוע כמה רכילויות אודות השחקנים מהמקררים עם הפיצות. כעבור כמה זמן המלצרית באה לשאול אם הכל בסדר - כי מחצית מההמבורגר שלי נחה מיותמת וקרה בסלסלה. "כן, כן, הכל בסדר - אפשר עוד בירה?" פזלתי שוב לעבר שולחן המקררים. פינו להם את הבלגן מהשולחן - כל כוסות המשקה והמגשים של הפיצה... ונראה לי תמוה שהם הולכים הביתה באמצע... אבל מיד הבנתי שאין מה לדאוג - הבחורים נשארים. המלצרית שלהם הביאה עכשיו לכל אחד סלסלה, כי הפיצה היתה למנה ראשונה בכלל....

 

[גנגי]

בגללך

(טוב, לא בגללך, אבל זאת כותרת יפה) הייתי הערב באחד הפאבים הטובים ביותר בקיימברידג', והתעליתי על עצמי כשבסוף הערב נמצאו לידי שש כוסות גדולות וריקות לחלוטין של בירה מסוג "פֵּייל-אֵייל" (לגמרי לא רעה, אגב), שחמש מהן שתיתי בעצמי ולבדי ומרצוני החופשי. מי נהג הביתה? אני. מי הגיע בריא ושלם? אני. מי לא מסובב אפילו (ולא היה מסובב לרגע)? אני. למי יש דם בבירה שזורמת בעורקיו? לי. אבל לא הרבה. לילה טוב.

 

[אטיוד5]

מישהו יכול בכלל להסביר לי ...

מה הכיף של להיות בפאב? בפעם האחרונה שהייתי - זה היה בסביבות סוף דיזנגוף, לפני עשרים וחמש שנים בערך. באתי עם ידידה, ולא יכולנו לשוחח מפאת הרעש, לא יכולנו לנשום מפאת העשן ומאותה סיבה פאתית גם לא לראות. אחרי עשר דקות יצאנו החוצה אל הלילה וראינו כוכבים. לא אלה שלא רואים בת"א מפאת אורות הכרך. נניח שאני רוצה להתמסטל עם אמסטל. נו, אז מה הערך המוסף של לעשות את זה עם עוד כמה ברנשים מבחילים במעילי עור?

 

[דלית - delete]

סיבה פאתית זה כמו סיבה קראקר?

 

[אטיוד5]

CBNC

סיבה פאתית היא סיבה מפַּת, ואילו סיבה קראקר היא סיבה מקראק.

 

[טללי בוקר]

נסיון להסביר

כעיקרון באר או פאב זה הרי מקום שמספק משקאות ואולי גם פליפרים ודארטס. כל אחד עושה עם זה מה שהוא בוחר, האפשרויות כוללות: - החזרת נוזלים לגוף (אפשר גם בבית, אבל שם זה אלכוהוליסטי נטו, בבאר זה יכול להיראות אינטלקטואלי) - לקשקש עם החבר'ה - להתחיל עם בחורות\ים - לראות טלויזיה (אני יודע שיש בבית... זה לא אני, זה הם) - לצאת מארבע הקירות של הבית - לפתוח פתח להיכרות עם אנשים חדשים יש עוד, כמובן בתימצות מדובר בשילוב של חברתיות עם אלכוהול, לא כל אחד אוהב אלכוהול, לא כל אחד אוהב חברתיות, לא כל אחד מחפש את השילוב של שניהם, ולא כל אחד משלב את שניהם דוקא בפורמולה של הפאב, אבל טוב לדעת שיש גם את האפשרות הזאת.

 

[טללי בוקר]

באר ביוסטון - סיבוב שני

אומרים שאם זה לא הולך בפעם הראשונה אסור להתייאש וצריך לנסות שוב כדי שלא לקבע את הטראומה. אז אחרי הפיאסקו של שלשום התגייסו אתמול המארחים שלנו והצמידו לנו את לואיס למשך הערב. לואיס הוא טקסני חביב יליד אינדונזיה שזכה למוניטין של בליין בכיר (Senior balyan). אז קודם כל הוא הסביר לנו בזלזול שה-Sports bar של שלשום הוא בבחינת באר שכונתי והוא הוביל אותנו אחר כבוד לשרלוק. מה אני יגיד? קומפלקס של שלושה מפלסים בסגנון ספרדי, בכל אחד מנגנים סוג אחר של מוזיקה (אנחנו התיישבנו במפלס של רוק), 30 סוגי בירה ופורטוריקנים שמכינים ברביקיו על המרפסת בכניסה. לידיעת המאותגרים: ירדנו על כמה קנקני Shiner שהיא בירה כהה ורכה, קצת יותר עדינה מלף ברון. אחרי הפעם השלישית שהכוס שלי התרוקנה והתמלאה הבחורות נהיו יפהפיות, כולל השמנה הצווחנית שממול, הבדיחות נהיו מגניבות וטקסס נראתה כמו מה שמשה חלם עליו ארבעים שנה. אחרי זה גם קפצנו לאיזו מסעדה בביקתת עץ באמצע היער בשביל לרדת על צלעות ונקניקיות (יש כאן צמחוניים?) ועוד קצת Shiner בשביל ליטושים אחרונים. יוסטון על המפה.

 

[אטיוד5]

שמע טללי

יש חמדות יותר נשגבות לרדת עליהן. אפילו ביוסטון. [מאותגר בירות קטנות. ובמילים אחרות - נח לביריות]