באפי מתאים לכולם?

[מדאם לה פיי]

באפי מתאים לכולם?

אז הסיפור הולך ככה: אני מראה לשני ידידים שלי את באפי מאז ביקומינג (כן, התחלתי שם כי רציתי פתיחה דרמטית וכי לא הייתי בטוחה אם הם ירצו להמשיך לעוד ורציתי שלפחות הם יזכרו את באפי כמשהו לא רגיל ומיוחד.) ועכשיו אנחנו עומדים לקראת סוף העונה השלישית, בדיוק סיימנו לראות את "בחירות" לא מזמן. בזמן הצפייה שלי אתם לא תמיד קיבלתי את התגובות שציפיתי, זאת אומרת אני מבינה שלא כל אחד צוחק מאותן בדיחות אבל כולנו יודעים שלפחות ברוב העונות של באפי (ובשלישית במיוחד) אין פרק שלא צוחקים בו לפחות כמה פעמים, לא? לא רק זה, לפעמים נראה שלא ממש מתחשק להם לשים לב לפרטים, לעקוב בדיוק אחרי כל משהו קטן בעלילה ולהרכיב את הפאזל השלם, להבין לבד את מה שמראים לך בלי שממש דוחפים לך את זה לפרצוף, כמו שבאפי הרבה פעמים דורשת ממך לעשות וזה אחד מהדברים שהאכי אהבתי בתוכנית. שניהם מאוד אינטיליגנטים ולרוב יש לנו טעם דומה בסרטים וכו' וחשבתי שעד השלב שאנחנו נמצאים בו עכשיו בצפייה הם כבר יהיו קרובים יותר לתגובות הרגשיות שהבנתי שרוב צופי באפי, כולל אותי, קיבלו כשהם ראו א תהפרקים הנ"ל לראשונה (איך אפשר לא להתלהב לחלוטין מואמפ וילו למשל? אפילו שוילו היא הדמות האהובה על שניהם??). במקרה של פיית' למשל: מצאתי את עצמי נשאלת בסוף הפרק אויבים איך היא פתאום נהייתה כל כך רעה ולמה היא הגיעה עד רצון לענות ולהרוג את באפי (למרות שהיא לא ממש רצתה את זה, אבל זה מה שהחברה שלי הבינה), מיד התחלתי להסביר במשך שעות על כל הפיתוחים של פיית' עד עכשיו, איך היא מרגישה ביחס לבאפי וכו' אבל אז פתאום חשבתי איך אפשר שלא לשים לב ולהבין מה שהיה כל כך במרכז הסדרה במשך חלק גדול מהזמן... טוב זה יצא ממש ארוך אז אני אסכם. מה שרציתי לשאול זה: האם אתם חושבים שבאפי מתאים לכל אחד או רק לאנשים מסוימים? מה מיחד אותנו, צופי באפי, שגורם לנו לאהוב את הסדרה הזאת? יצא לכם להיות באותו מצב פעם?

 

[nick at noon]

שאלה טובה

גם אני עובר משהו יחסית דומה. בפעם הראושנה אי פעם אני מראה את התוכנית למישהי שאף פעם לא ראתה אותה לפני כן. גם אותי מאוד מטרידים אותם דברים, זה שיש דברים שלא שמים לב אליהם, תגובות שונות לדברים. נראה לי שחלק מזה זה פשוט העובדה שזה אדם אחר, ברור שלאנשים שונים יהיו תגובות שונות. בעוד אדם אחד יבין את מה שקורה לפיית' אדם אחר לא. אדם אחד ישנא את אניה ואחר ישנא את ווילו על כך שהיא מגעילה אל אניה (בעונה 5). וגם חוש ההומור שונה בין אדם לאדם. חוש ההומור הווידוני הוא דבר ששמתי לב שאין לכולם. אבל עוד דבר שהוא בטוח חלק מזה הוא העבודה שאני ממש לא יכול לדמיין איך הגבתי לפרקים האלו בפעם הראשונה. כלומר, כשאני ראיתי את הפרקים האלו במקור אני מאוד אהבתי אותם אבל אני לא בטוח אם הבנתי את מה שקרה לפיית' באותה מידה שאני מבין עכשיו אחרי שראיתי אותם כבר כמה פעמים וגם ראיתי את הפרקים איתה בהמשך כמה פעמים. אפילו בלי לראות את הפרקים שוב, עצם זה שראית כבר את כל הסדרה וחשבת על הכל, אז בצפיה חוזרת את שמה לב לפרטים הרבה יותר. חוץ מזה באפי היא באמת לא לכולם. עצוב לחשוב כך אבל יש אנשים שפשוט לא רואים בה את מה שאנחנו רואים. יש לי חבר טוב שצפה בשלושת העונות הראשונות של באפי כשהן שודרו אבל פשוט לא עניין אותו במיוחד להמשיך. הוא ראה פרקים משאר העונות הוא הודה על חלק מהם שהם טובים אבל הוא לא מתרגש מהם. בשבילו באפי היא סתם עוד סדרה שהוא היה צופה בה פעם והפסיק. אבל מה שאת עוברת בנתיים עם החברים שלך זה לדעתי עדיין לא סימן שזה לא בשביליהם. זאת בכל זאת עדיין העונה הראשונה שהם צופים בה וזאת בסך הכל צפיה ראשונה.

 

[bep2cell]

דעתי..

אני לא חושב שבאפי מתאימה לכולם הבדיחות בדרך כלל מתוחכמות על סף הגאונות, וצריך עירנות וקשב כדי לעקוב אחרי כל מה שקורה בה. ואו הייתי בטוח שיהיה לי המון מה לכתוב פה אבל אין לי מוזה עכשיו ועוד משהו, בזמנו כשבאפי שודרה במסך הקטן היא היתה בהתחלה בערוץ 22 ואז היא הפסיקה איפהשהו בעונה 4 אני חושב, ומשם היינו צריכים לעקוב אחריה בערוץ 3 אני חושב וגם בסטאר וורלד, אני מכיר הרבה אנשים שראו רק ב22 ואפילו שהם ממש אהבו את הסדרה הם לא המשיכו איתה לכל הערוצצים ששידרו אותה ולכן הם הפסידו כמעט חצי סדרה, והעונות האחרונות מדהימות לא פחות מהראשונות. אני מאמין שאני אחשוב על זה בזמן הקרוב ואכתוב אולי עוד כמה דברים בהמשך

 

[matanbu]

אם לא הייתי מכירה את באפי, הייתי אוהבת אותה

מצפייה ראשונה. אני חושבת ככה לא רק כי זה מה שבאמת קרה

מבחינת האישיות שלי, באפי יושבת לי חזק על כל הנקודות הרגישות (אם זה ערפדים, תקופות שונות בהיסטוריה, אימה ומסתורין מלווים בפיג'מת היאמי - סושי). אולי זה סוגשל ביצה ותרנגולת - והאישיות שלי גדלה לתוך הכוח הזה של הסדרה הגאונית הזו, ואולי זה היה ככה תמיד ובאפי פשוט היתה שם נכונה כ"כ. שתי בנות הזוג האחרונות שלי כשהכירו אותי שנאו את באפי. זה לקח יותר מדי ממני, זה היה יותר מדי מתוחכם ובכלל זה לא התאים להם. הקודמת ראתה במקרה את I will remember you ושלחה לי סמס "זה ממש כמו בחיים, הסדרה הזו שלך". ואת הנוכחית

הצלחתי למכר קשות, וכבר סיימנו איזה נגלה שלישית או רביעית של הכל מהתחלה (ואנג'ל, ופיירפלי).. אבל לי ולה יש את אותו טעם בסדרות וסרטים. אז לדעתי זה לא רק שצריך אישיות מסוימת, גם צריך להיות בזמן מסוים בחיים - ולראות את הפרק המסוים הזה של באפי. ומניסיון - בכוח זה לא עובד. לא אהבו? אולי יגיעו לזה בזמן אחר, ואולי לא. יש עוד הרבה סדרות טובות ולא כולם אוהבים הכל. (לדוגמא, ההורים שלי לא מפספסים פרק אחד של אבודים, אבל על פיירפלי אין על מה לדבר

). וגם אל תשכחי שאת ראית את הפרקים מיליון פעם, וציטטת משם, וביררת באינטרנט, והורדת קטעי וידאו של חלקים נבחרים מיוטיוב. בשביל צפיה ראשונה, לא להבין שפיית' מחזיקה בעצמה כל כך הרבה זעם, זה עוד נסלח.

 

[זהב טהור היחידה]

הסיפור שלי

תמיד אהבתי באפי. מבחינתי זו הסדרה הכי טובה שראיתי, וראיתי הרבה. מסביב, תמיד אנשים צחקו עלי. לא נשברתי אף פעם והגנתי בחירוף נפש על הסדרה. יצא והצלחתי לחלוב מבעלי הבטחה של לשבת ולראות באופן מסודר, מההתחלה את הסדרה (אני טוענת שמי שלא רואה מהתחלה, באופן מסודר את הסדרה אלא חוטף פה ושם פרק, אין לו סיכוי להתאהב ובכלל להבין אותה באמת) בקיצר, הוא, לאחר מחאות קשות, התחיל לראות וכמובן מאוד נהנה ונכנס לזה ככה שראינו את כל 7 העונות. אפילו התחלתנו לראות יחד פעם שניה. בחיים הוא לא היה רואה מיוזמתו אבל כשהכנסתי אותו לזה הוא מאוד נהנה. הסיפור השני הוא שבעקבות התערבות, שכנעתי ידיד שלי שהוא בכלל לא פריק של טלויזיה ובטח לא של מדע בדיוני לראות את העונה הראשונה. היום הוא בעונה הרביעית, רואה כל יום לפחות פרק אחד ומת על הסדרה. הוא בן 40. המסקנה שלי היא כזאת: אם מישהו יתחיל מהתחלה, בבטחון מלא הוא ישאב לעולם המדהים של באפי ויתאהב בסדרה. לא משנה מה הרקע שלו ובן כמה הוא. העניין זה לאפשר לעצמך להיכנס לעולם המיוחד הזה ולא לצפות בו מבחוץ כי אז אני באמת יכולה להבין למה כוסית בלונדינית מטר וחצי גובה שמרביצה לערפדים יכולה להיתפס כמגוחכת.