../images/Emo41.gif../images/Emo26.gifנצל"ש... אוווווווף!!!!../images/Emo46.gif
זהו זה באופן סופי בא לי לחנוק מישהו.
אני הייתי אמורה להתחיל החודש בפרוטוקול מוקפאים אבל אחרי בדיקת הדם שעשיתי הבוקר הודיעה לי האחות שפיספסתי החודש ושאני צריכה לחכות בסבלנות עד החודש הבא... סבלנות?????? עוד חודש????? ממש לא נראה לי העניין הזה. כן... כן... אני יודעת שיכול להיות שאני זקוקה להפסקה ושזה יעשה לי רק טוב, אבל זה ממש לא לעניין עכשיו!
אחרי שנתיים וחצי של טיפולים פשוט לא בא לי להרגיש שאני שורפת עוד חודש. ואז בזמן הנסיעה באוטובוס כשניסיתי להשיג את הבעלול היקר ולא הצלחתי ואוטוטו הלכתי לחנוק את הבחור החביב שישב מלפני ושמע מוזיקה שכולה צעקות אושר ושמחה... החלטתי לנסות לחשוב מה הטוב שיכול לצאת לי מהעסק הזה
, ואז התחלטי להגיד לעצמי שסוף סוף יהיה לי חודש בלי לחורר את עצמי כל יום ושאולי אולי זה אפילו יבוא טבעי (חחח... אשרי המאמין
) ושהנה עכשיו אני יכולה ליסוע כמה שבא לי ולאן שבא לי כי אני לא דבוקה לפרוטוקול טיפול! ובאותו זמן התחיל הקול השני ללחוש לי באוזן... עוד חודש הלך... גם בחודש הבא לא תלטפי את הבטן בידיעה שהיא עומדת להתעגל לה ...
ואז קלטתי זהו באופן סופי אני משוגעת עם קבלות!!!
ממש דיברתי עם עצמי באוטובוס... ואז כאילו לא די לי בזמן שאני מתענגת לי ברחמים עצמיים מתקשרת אלי החברה הכי טובה שלי (שיודעת הכל על הטיפולים)ומבקשת שאספר לה למה אני עצבנית... אז ניסיתי... באמת! התחלתי להסביר לה מה האחות אמרה ואז היא התחילה לשאול רגע מה את אמורה להחזיר? ואני עונה:עוברים מוקפאים מותק...
-אז רגע למה אמרו שזה בעיה?...
עכשיו תראו, אין לי ספק שהיא שאלה אותי מתוך דאגה כנה אבל פשוט נמאס לי להסביר כל הזמן מחדש מה התהליך ומה עובר עליי. היא פשוט לא מבינה, עם כל הרצון הטוב שלה (והיא באמת נשמה
) היא פשוט לא הבינה מה הבעיה בלחכות עוד חודש ובכלל מה כל המונחים שאני כל הזמן ממציאה לה... אז זהו בקיצור עובר עליי יום פשוט מגעיל
שמגיע אחרי לילה לא פחות מגעיל (בו נאבקתי אנושות עם חבורה עצומה של נמלים מעופפות קטנות שהחליטו שנעים להם להתארח אצלי...- טוב עכשיו אני סתם מנצלת את המצב ומקטרת על כל מה שבא...) אז זהו סליחה ענקית
על האורך וסליחה גדולה עוד יותר שזה יצא עליכן ככה אני באמת אוהבת את כולכן כאן
וממש לא רציתי להתעלק פשוט הייתי חייבת להוציא קצת החוצה... ושוב סליחה!