באסה, והקונטרה שלה.
כנראה שחברת התקליטים של הביסטי בויז (ושל אחרים כמו at the drive-in הלא רעים בכלל), grand royal תיסגר בקרוב בגלל קשיים כלכליים. באסה. ועכשיו נעבור לפינתינו החביבה "יאללה יאללה מכות (לגימל)". אז כמו שבטח הבנתם אני הולך לרדת קצת על בוייאקה ועל ההיפהופ הישראלי כמו שאני אוהב כי אני אליטה פלצן מסריח ושאר מרעין ברישין (קודמן שולת!!1). גלגל"צ, שכולנו אוהבים או אוהבים לשנוא או שומעים אבל מתלוננים (מחק את המיותר) התחילו לטחון כמה שירים חדשים, אחרי הכל, כמה אפשר לטחון את sing? אז במסגרת השירים האלה יש לנו את הסינגל החדש והמאוד מגניב של נלי פורטדו, את side שימאיסו בדיוק כמו שהמאיסו את סינג של אותה להקה, טראוויס והבשורה הישראלית החדשה, האלילים, האלוהים שלי ושלכם - בוייאקה! הלא הם קוואמי קוטג´ ונימרוד רשף (הלא הוא נימי נים), שיש לי כבוד אליהם (למי יותר [קוואמי] ולמי פחות [נימי נים]) אבל מה, הם החליטו להביא לנו אותה בשירי מסיבות שנוכל לשמוע כשיורים עלינו מרגמות ובתיקפה/אוטובוסים מתפוצצים, בשירים שהשורה הכי אינטליגנטית בהם היא "יאללה יאללה כפיים" או לחליפין "ג´ננה כבר עשרים שנה" או "בזבז אותי בזבז אותי" ובמקצב הבוזוקי כמיטב המסורת היוונית. בקיצור, הנקודה שלי היא: * "קונטרה דיכאון" שיר מחורבן * "מסיבוייאקה" שיר מחורבן * "תה/עודת זהות" שיר מחורבן (למרות, ובגלל הגימיק) ועכשיו מתחיל פליסיטי אז אפסיק בשיאי, גימל, פלצן.
כנראה שחברת התקליטים של הביסטי בויז (ושל אחרים כמו at the drive-in הלא רעים בכלל), grand royal תיסגר בקרוב בגלל קשיים כלכליים. באסה. ועכשיו נעבור לפינתינו החביבה "יאללה יאללה מכות (לגימל)". אז כמו שבטח הבנתם אני הולך לרדת קצת על בוייאקה ועל ההיפהופ הישראלי כמו שאני אוהב כי אני אליטה פלצן מסריח ושאר מרעין ברישין (קודמן שולת!!1). גלגל"צ, שכולנו אוהבים או אוהבים לשנוא או שומעים אבל מתלוננים (מחק את המיותר) התחילו לטחון כמה שירים חדשים, אחרי הכל, כמה אפשר לטחון את sing? אז במסגרת השירים האלה יש לנו את הסינגל החדש והמאוד מגניב של נלי פורטדו, את side שימאיסו בדיוק כמו שהמאיסו את סינג של אותה להקה, טראוויס והבשורה הישראלית החדשה, האלילים, האלוהים שלי ושלכם - בוייאקה! הלא הם קוואמי קוטג´ ונימרוד רשף (הלא הוא נימי נים), שיש לי כבוד אליהם (למי יותר [קוואמי] ולמי פחות [נימי נים]) אבל מה, הם החליטו להביא לנו אותה בשירי מסיבות שנוכל לשמוע כשיורים עלינו מרגמות ובתיקפה/אוטובוסים מתפוצצים, בשירים שהשורה הכי אינטליגנטית בהם היא "יאללה יאללה כפיים" או לחליפין "ג´ננה כבר עשרים שנה" או "בזבז אותי בזבז אותי" ובמקצב הבוזוקי כמיטב המסורת היוונית. בקיצור, הנקודה שלי היא: * "קונטרה דיכאון" שיר מחורבן * "מסיבוייאקה" שיר מחורבן * "תה/עודת זהות" שיר מחורבן (למרות, ובגלל הגימיק) ועכשיו מתחיל פליסיטי אז אפסיק בשיאי, גימל, פלצן.