באנו ארצה
היי, אני ישראלי, בת זוגתי יפנית. אנחנו פה. בצפון הארץ. החלטנו לנסות ולהתמודד עם האתגר של פער בין תרבויות על כל המשתמע מכך, ולהתחיל כאן חיים משותפים. השוני הזה בין שני העולמות ותהליך ההסתגלות אחד לשני ולמקום, יוצרים לא מעט מצבים מצחיקים, עצובים ומרתקים, ואת כולם אנחנו מקבלים בהבנה. אך עם דבר אחד קשה לנו מאוד, וזאת תחושת הבדידות של מחמד נפשי. היא מכירה אנשים באולפן, אני הכרתי לה את החבר'ה שלי, המשפחה שלי אוהבת אותה מאוד, וכמובן יש לה אותי תמיד, אבל תכל'ס... אין לה עם מי לדבר ממש, בשפה שלה, לשפוך את הלב, לרכל עליי קצת כשאני מעצבן אותה, או סתם לקשקש. רציתי לדעת האם יש פה בין משתתפי הפורום זוגות או חבר'ה יפנים במצב דומה לשלנו, ואיך הם מתמודדים האתגרים. האם יש איזו קהילה יפנית כאן בארץ ( מלבד כת המקויה)? חשבתי למשל לארגן איזה מפגש או טיול, ולהכיר קצת אנשים. מה אתם אומרים? תודה שלכם יורוקונדה!
היי, אני ישראלי, בת זוגתי יפנית. אנחנו פה. בצפון הארץ. החלטנו לנסות ולהתמודד עם האתגר של פער בין תרבויות על כל המשתמע מכך, ולהתחיל כאן חיים משותפים. השוני הזה בין שני העולמות ותהליך ההסתגלות אחד לשני ולמקום, יוצרים לא מעט מצבים מצחיקים, עצובים ומרתקים, ואת כולם אנחנו מקבלים בהבנה. אך עם דבר אחד קשה לנו מאוד, וזאת תחושת הבדידות של מחמד נפשי. היא מכירה אנשים באולפן, אני הכרתי לה את החבר'ה שלי, המשפחה שלי אוהבת אותה מאוד, וכמובן יש לה אותי תמיד, אבל תכל'ס... אין לה עם מי לדבר ממש, בשפה שלה, לשפוך את הלב, לרכל עליי קצת כשאני מעצבן אותה, או סתם לקשקש. רציתי לדעת האם יש פה בין משתתפי הפורום זוגות או חבר'ה יפנים במצב דומה לשלנו, ואיך הם מתמודדים האתגרים. האם יש איזו קהילה יפנית כאן בארץ ( מלבד כת המקויה)? חשבתי למשל לארגן איזה מפגש או טיול, ולהכיר קצת אנשים. מה אתם אומרים? תודה שלכם יורוקונדה!