באמת שניסיתי אבל...

[mwc]

באמת שניסיתי אבל...

אני לא מבין את הרעיון של הפורום הזה. אם מישהו מחפש פילוסופיה מה כבר אפשר לייעץ לו? הכל מלא באשליות שנועדו להקל על הסבל האפשרות היחידה שנראית אמיתית היא למדוט וגם בזה יש מספר מוגבל של דרכים אז מה היעוץ פה בדיוק?

 

[nehud]

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

עת למדוט .....ועת לקשקש עת למיגבלה... ועת לאינסוף כל אחד ובחירתו אמר קוהלת וכולן נכונות לזמנן באהבה אהוד

 

[mwc]

תמיד זה נראה..

שאנשים אוהבים להשתמש בביטויים שנראים שמחזיקים מאחוריהם המון חוכמה אבל האם הם באמת כך? אני במקרה הזה לא יכול לשפוט ,כי אני לא מבין את הכוונה.. בכל מקרה אנשים אני צריך עזרה.. או יעוץ בוא נקרא לזה.. הבעיה היא מחסום פסיכולוגי, אבל כמו שנאמר פה ,קיימת חפיפה, ןאני מאמין שהפתרון הוא פילוסופי. לפני כמה זמן הלכתי ללמוד את הפילוסופיה של הבהקתי יוגה, הלכתי לזה כי הרגשתי שהמצב המנטלי שלי מדרדר מרגע לרגע. הייתי מאוהב במישהי בצורה שראיתי כמה אני פתטי בעיני עצמי , ולא יכלתי לסבול את זה יותר, הרגשתי שאני צריך עזרה. פסיכולוג לא בא בחשבון , אני לא צריך מישהו שיעזור לי להסתכל על עצמי, אני עושה את זה מספיק טוב לבד, אז התחלתי לחפש דרך חיים. קניתי באובססיה ספר אחר ספר של רובין שארמה, עד שראיתי שההשפעה שלהם (עד כמה שהם כתובים טוב) פגה אחרי ימים ספורים , ומאד קשה לישום בעידן הנוכחי בחיים שלי.. אז חיפשתי משהו קצת יותר חזק. הלכתי ללמוד בהקתי יוגה ביוגה קיבלתי את הכלים שלהם להסתכל על המציאות ,לפיהם העולם הוא מקום של סבל אשר אנשים מכחישים את סבלם באמצעות הנאות חומריות. מאז ששמעתי את זה הנאתי נהייתה מוגבלת ואני לא יכול לסבול אנשים שחצנים/נהנתנים עקב תאורית האגו האשלייתי, והבריחה מהמציאות. כמו כן אני מרחם על צורות הבילוי העכשיויות אשר נגרם לי להאמין משלות אותנו לחשוב שזה הפתרון לבעיה של הסבל שלנו בעולם הזה. ומאז אני בפרדוקס, אני לא רוצה אורח חיים רוחני במלואו ואני לא יכול לחזור להינות מהנאות היום יום בצורה מלאה כמו שהייתי לפני זה.. אני תקוע בין 2 קירות שעם כל יום שעובר נסגרים עוד ועוד... אשמח לשמוע קצת תגובות..

 

[hilabarak]

קודם כל הוכחת בעצמך שלפילוסופיה

יש משמעות מסויימת לעולם הרגשי. הרי שמעת בעצמך פילוסופיה של "יוגה" והיא גרמה להרעה במצבך ואני מצטט "מאז ששמעתי את זה הנאתי נהייתה מוגבלת ואני לא יכול לסבול אנשים שחצנים/נהנתנים עקב תאורית האגו האשלייתי". אולי אם תלמד פילוסופיות שיותר מתאימות לך מרובין שרמה או היוגה, אולי הם כן יעזרו לך. תחשוב על אדם שרוצה להצליח בעולם העיסקי. הוא קורא תיאוריה אחת, אבל הלכה למעשה היא דורשת את כל זמנו הפנוי, והוא איננו מוכן לזה. הוא קורא תיאוריה שנייה שאומרת לו שעולם העסקים הוא הבל הבלים, אבל גם לזה הוא איננו בנוי. הוא קורא תיאוריה שלישית שאומרת שעולם העסקים מספק הזדמנויות וכיף, אבל לא צריך להישאב ומסבירה לו איך מצד אחד לשמור על "שפיות" ומצד שני להרוויח סביר - פתאום הוא אומר "וואלה זו הפילוסופיה שחיפשתי כי היא מתאימה לי, לא רציתי לכבוש את העולם, אבל גם לא רציתי לחיות חיי נזירות". עכשיו לגביי רובין שרמה אינני זה בכלל לא רציני, אוסף סיסמאות שנמכר היטב, אבל בפועל לא ממש ראיתי איך יכולות לעזור. לגביי התיאוריה של היוגיסטים, אפילו בודהא טען שהיא קיצונית מידי לטעמו. שהיא מתנגדת לאגו ורואה אותו כאשלייה הרסנית, בעוד בודהא קיבל אותו כחלק מאיתנו. אולי הוא גורם לאשלייה, אבל אין טעם להסיר אותה. בקיצור בעיני אתה נע מקיצוניות לקיצוניות, מהבנה שפילוסופיה היא דבר חשוב לזלזול בה. מחיי חומר לזלזול בחיים החומריים. אני ממליץ לך לנסות ללמוד תיאוריות קצת יותר רציניות כמו של בודהא למשל. הוא מגדיר בצורה רצינית את הבעיות, וגם נותן פתרונות רציניים. הוא לא אומר "יש אשלייה ועלינו להתגבר עליה" - בטח שתאבד אמון בפילוסופיות אם תלמד דברים כל כך פשטניים שמתאימים אולי לנזיר, אבל לא לאדם שחי ועובד ולומד ורוצה גם משפחה.

 

[אדלולה]

לי נראה שאתה מסתכל על עצמך

דרך עין חיצונית. כאילו הפנמת איזה מבט מסויים ודרכו אתה רואה את עצמך. אחרת לא היה לך כל כך קשה לקחת מה שטוב לך ולעזוב מה שרע, ולא היו לך רגשות אשם. המבט הזה הביקורתי הוא גם חברתי וגם קרוב יותר, מהבית. וכאן זה מתחיל לחפוף לפסיכולוגיה כמו שאמרת (אם הבנתי נכון). אני האחרונה להגיד שלהפרד ממבט ביקורתי זה דבר קל. אני גם מבינה את זה שפרידה ממבט ביקורתי יכולה להתפרש כ"דרך רוחנית" אבל זה לא בהכרח נכון ואתה לא חייב להגדיר את זה ככה. וככל שתפתח את ההגדרות והאקסיומות שלך וככל שתהיה פחות ביקורתי ומקטלג, יהיה לך יותר מרחב תימרון והגדרה והקירות יפתחו. יכול להיות שגם הבחור/ה שאתה רואה אותו/ה כשחצן/ית עובר/ת בדיוק אותו תהליך כמו שלך, ובמקום שאתה בוחר לבקר אותו/ה הוא/היא בוחר/ת להתנהג במה שנראה לך כמו שחצנות. כלומר לא הכל הוא כמו שנראה. לדברים יש עומק יותר מדי גדול ממה שאפשר לתפוס בכלל, אבל עדיף לפחד מהעומק הזה מאשר מחוסר האפשרויות. בעיני לפחות.

 

[nehud]

הפרדוק ס בהתגלמותו?

האשליה של האגו ופיתרונתיו אל מול האשליה של בהקתי יוגה שהעולם הוא מקום של סבל. העולם הוא לא זה ולא זה! העולם הוא רק כפי שאתה רואה אותו ורק כפי שאתה עושה אותו. ראה מצאת עצמך מאוהב (עד כדי פתטיות) במשהי כאשר האחרים אינם מאוהבים באותה האחת (הפתטיות הינה בעיני האגו האשליתי שלך בלבד- מה רע בללכת לאיבוד מפעם לפעם באהבה ולגלות צדדים חדשים על עצמך ולגלות תוך כדי מחקר אישי מידע חדש באמצעות רובין שרמה, בהקתי יוגה פורום ליעוץ פילוספי) כעת אפשר להתייחס למצבך כסבל בל יתואר (הפחד של האגו האשליתי מלהיות מאוהב מעל הראש) או כרפתקה של גילוי עצמי שהרי אין אתה מכיר את עצמך כלל ועיקר (למרות שאתה חושב אחרת!) וזאת מתוך כך שאתה מגדיר את עצמך כתקוע כלומר אין לך הידיעה מה אתה רוצה ! אתה יודע מה אתה לא רוצה!!! וגם זה מוגבל בכדי לצאת מהמקום שאתה נמצא אפשר לעשות שימוש בשני כלים: 1 בכלי הנקרא השלכה- בקיצור כל מה שמפריע לך אצל חברך ",,אגו של שחצנים/נהנתנים,,," נמצא גם אצלך ואינך רואה אותו אלה בעמצאות חבריך. 2, לבדוק מה הם "החלומות" שברצונך להגשים ויתכן שוויתרת עליהם בטרם עת בכדי שלעולם שלך יכנס גם מה כן אתה רוצה. באהבה אהוד